רבי יוסף קרא על איכה א כא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< | רבי יוסף קרא על איכהפרק א' • פסוק כ"א | >>
ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יט • כ • כא • כב • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


איכה א', כ"א:

שָׁמְע֞וּ כִּ֧י נֶאֱנָחָ֣ה אָ֗נִי אֵ֤ין מְנַחֵם֙ לִ֔י כׇּל־אֹ֨יְבַ֜י שָׁמְע֤וּ רָֽעָתִי֙ שָׂ֔שׂוּ כִּ֥י אַתָּ֖ה עָשִׂ֑יתָ הֵבֵ֥אתָ יוֹם־קָרָ֖אתָ וְיִֽהְי֥וּ כָמֹֽנִי׃


כל אויבי שמעו רעתי ששו כי אתה עשית – ממך היתה הסיבה, ועל דבר זה ששו, שהיתה גזירה גזורה מאתך.

דבר אחר: כי אתה עשית – אתה גרמת לי ששונאים אותי, שהבדלתני ממאכלם וממשתיהם ומהתחתן בהם. שאם הייתי מתחתן בם – היו מרחמין על בנותיהם.

הבאת יום קראת – מכמה שנים שקראת על ידי בת קול לבוא נבוכדנצר על ירושלים ולהחריבה. אמר רבי לוי: שמונה עשרה שנה היתה בת קול מפוצצת בביתו של אותו רשע, [ואומרת לו]: עבדא בישא! קום חרוב ביתא דמרך, דבני מרך לא שמעין ליה.

ויהיו כמוני – פתרונו: ועתה הקדוש ברוך הוא הביא עליהם אותו יום פורענות שקראת שעתיד לבוא עליהם, ויהיו כמוני – כלומר: כמו שאני שוממה, כך יהיו הם שוממים.