רבי יוסף קרא על איכה א טו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< | רבי יוסף קרא על איכהפרק א' • פסוק ט"ו | >>
ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יט • כ • כא • כב • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


איכה א', ט"ו:

סִלָּ֨ה כׇל־אַבִּירַ֤י ׀ אֲדֹנָי֙ בְּקִרְבִּ֔י קָרָ֥א עָלַ֛י מוֹעֵ֖ד לִשְׁבֹּ֣ר בַּחוּרָ֑י גַּ֚ת דָּרַ֣ךְ אֲדֹנָ֔י לִבְתוּלַ֖ת בַּת־יְהוּדָֽה׃


סלה כל אביריסילה מגזרת "וסר מרע משתולל" (ישעיהו נט טו), שפתרונו: נידש, כמסילה זו שהכל דשין בה. אף כאן, סלה פתרונו: רמס כל אבירי, וישימם כעפר לדוש.

קרא עלי מועד – יעידת גייסות לבוא עלי.

גת דרך ה' – לשון הריגה ורמיסה, כמו: "פורה דרכתי לבדי" (ישעיהו סג ג), וכמו: "כדורך (ענבים) בגת" (שם ב).

לבתולת בת יהודה – לעם יהודה, שדומה לבתולה היושבת בשלותה, שלא ניסתה כף רגלה הצג על הארץ (דברים כח נו).