רבינו בחיי על בראשית מא מז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

| רבינו בחיי על בראשיתפרק מ"א • פסוק מ"ז | >>
א • ב • ח • יד • טו • טז • יח • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מב • מג • מד • מה • מז • מח • מט • נ • נא • נד • נה • נו • נז • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


בראשית מ"א, מ"ז:

וַתַּ֣עַשׂ הָאָ֔רֶץ בְּשֶׁ֖בַע שְׁנֵ֣י הַשָּׂבָ֑ע לִקְמָצִֽים׃




ותעש הארץ:    תבואה בשבע שני השבע, לשון עשיה בכאן לשון רבוי הוא ובא ללמד שהקב"ה צוה את הברכה בתבואה שכן מצינו לשון עשיה בענין התבואה שנאמר (ויקרא כה, כא): "וצויתי את ברכתי לכם וגו' ועשת את התבואה":

לקמצים:    כמו לגמצים מלשון (קהלת י, ח): "חופר גומץ" כי החפירות העשויות בארץ יקראו קמצים כי הקו"ף מתחלפת בגימ"ל באותיות גיכ"ק, וכן (שמואל ב טו, כד): "ויציקו את ארון האלהים" כמו ויציגו מלשון (בראשית מג, ט): "והצגתיו לפניך":