קטגוריה:תהלים קיח יט
נוסח המקרא
פתחו לי שערי צדק אבא בם אודה יה
פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק אָבֹא בָם אוֹדֶה יָהּ.
פִּתְחוּ־לִ֥י שַׁעֲרֵי־צֶ֑דֶק
אָבֹא־בָ֗֝ם אוֹדֶ֥ה יָֽהּ׃
פִּתְחוּ־לִ֥/י שַׁעֲרֵי־צֶ֑דֶק אָֽבֹא־בָ֝/ם אוֹדֶ֥ה יָֽהּ׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
רש"י
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:תהלים קיח יט.
פתחו לי שערי צדק - זה השער לה'
-לעילוי נשמת אבי דב שמואל ז"ל שנפטר בי"ט באייר ה'תשס"ד -
(תהלים קיח יט): "פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק ! אָבֹא בָם, אוֹדֶה יָהּ!"
(תהלים קיח כ): "זֶה הַשַּׁעַר לה' , צַדִּיקִים יָבֹאוּ בוֹ".
מה הם שערי צדק ? ומהו השער לה' ? מצאתי ארבעה פירושים, מהמוחשי אל המופשט:
1. שערי צדק הם שערי בית המקדש ( רש"י , מצודות , מלבי"ם ) , ופסוק כ מסביר מדוע הם נקראים שערי צדק - כי אלה שערים שרק צדיקים רשאים לבוא ולהיכנס בהם, (תהלים כד ג): "מִי יַעֲלֶה בְהַר ה', וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ? נְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב, אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה"( פירוט ). דוד המלך כנראה קבע חוק שלפיו אדם רשאי להיכנס להר הבית רק אם יש בידו "תעודת יושר" המעידה על כך שאין לו עבר פלילי ולא הורשע בעבירות שיש עמן קלון... המשורר מצהיר שהוא צדיק ושראוי לפתוח בפניו את שערי הצדק של בית המקדש כדי שיוכל לקיים את נדרו ולהודות לה' .
2. שערי צדק הם השערים של כל בית תפילה, כל מקום שבו מתפללים ומודים לה'. "זה השער לה' - שאין להודות ולשבח לזולתו, ולכן הצדיקים, שכל מעוזם באל יתברך, יזמר כל אחד מהם" (המאירי) .
3. השער הוא עצם ההודיה לה': "פתחו - הוא שהצילו, הוא חייב להודות לו, וזה הוא הצדק . זה - טעם השער - הודות לו" (אבן עזרא) .
4. השער הוא ההשתוקקות להתקרב אל ה'. המשורר קורא: פתחו לי שערי צדק! אני רוצה להיות צדיק! אבוא בם אודה יה! אני רוצה להודות בכל רגע בנוכחות ה'! והתשובה היא: זה השער לה' - עצם ההשתוקקות שלך להיות צדיק ולהודות לה', היא היא השער שדרכו תגיע אל ה' - צדיקים יבואו בו (ע"פ הרב יהושע שפירא בשם הרב יהושע רוזן) .
" "מנין אתה אומר: אפילו נכרי ועושה את התורה הרי הוא ככהן גדול? תלמוד לומר: "אשר יעשה אותם האדם וחי בהם"" "(ויקרא יח ה).
וכן הוא אומר "וזאת תורת האדם אדני יְהוִה" (שמואל ב ז, יט) -- "תורת הכהנים ולוים וישראל" לא נאמר אלא "תורת האדם".
וכן הוא אומר "פתחו שערים..."(ישעיהו כו, ב) -- "ויבא כהנים לוים וישראל" לא נאמר אלא "ויבא גוי צדיק שומר אמונים".
וכן הוא אומר "זה השער לה'..." (תהלים קיח, כ) -- "כהנים לוים וישראל" לא נאמר אלא "צדיקים יבואו בו" .
וכן הוא אומר "רננו..." (תהלים לג, א) -- "כהנים לוים וישראל" לא נאמר אלא "רננו צדיקים בה' ".
וכן הוא אומר "הטיבה ה'..." (תהלים קכה, ד) -- "לכהנים לוים וישראל" לא נאמר אלא "הטיבה ה' לטובים"-- הא אפילו נכרי ועושה את התורה הרי הוא ככהן גדול" " ( רבי ירמיה, ספרא על ויקרא יח ה ) .
תגובות
- -- Daian Moshe, 2014-05-19 11:40:59
פירושים מגוונים ומביאים כיוונים שונים שכל אדם יכול "לטעום" מהמזון הרוחני הזה.
- -- ציון והב זהבי, 2024-07-12 21:17:06
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2014-06-09.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "תהלים קיח יט"
קטגוריה זו מכילה את 15 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 15 דפים.