המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
(ג) "אלקים בשמך הושיעני" כו'. הנה אין צרה גדולה כהיות ביד בעלי בחירה, ושם נכפלו, שאול מקדם וזיפים מאחור שאמרו להסגירו ביד שאול. וידוע כי אין זכות האדם מספקת לינצל מידם, כמפורש אצלנו בחבצלת השרון ובביאור משלי. על כן אמר אין לי תקנה רק בעבור "שמך" תושיעני. ואם יש בי עון המחייבני, אל יהיה בידי אדם רק יהיה "בגבורתך" שהוא אפילו בדין הקשה, ויהיה על ידך ממך אלי, ויהיה "תדינני" על פועל הדין הנעשה על העון, ולא על הדיינות לזכות או לחייב, כמה דאת אמר (בראשית טו, יד): "דן אנכי",
(בראשית ו, ג): "לא ידון רוחי". או יאמר מעין זה, בשביל "שמך הושיעני" כמדובר, ואחרי כן "ובגבורתך תדינני" אם אני חייב אחר צאתי מידם, כי אז גם שיהיה במדת הדין הקשה, לא אחוש אחר צאתי מידי בשר ודם, כי אתה ה' תזכני בדין, אך לא תדינני עודני בידם כמי שנמסר לסרדיוט, כי לא אזכה להנצל מבעלי בחירה, רק "הושיעני" טרם תדינני למען "שמך" בלבד, ואחר כך "תדינני" גם שיהיה "בגבורתך":
