קטגוריה:שמות כו לא
ועשית פרכת תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה חשב יעשה אתה כרבים.
וְעָשִׂיתָ פָרֹכֶת תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מׇשְׁזָר מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב יַעֲשֶׂה אֹתָהּ כְּרֻבִים.
וְעָשִׂ֣יתָ פָרֹ֗כֶת תְּכֵ֧לֶת וְאַרְגָּמָ֛ן וְתוֹלַ֥עַת שָׁנִ֖י וְשֵׁ֣שׁ מׇשְׁזָ֑ר מַעֲשֵׂ֥ה חֹשֵׁ֛ב יַעֲשֶׂ֥ה אֹתָ֖הּ כְּרֻבִֽים׃
וְעָשִׂ֣יתָ וְ - ו' החיבור
עָשִׂ֣יתָ - פועל, קל, עבר ברצף (ו' ההיפוך), גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/6213 a
מורפ': HC/Vqq2ms פָרֹ֗כֶת פָרֹ֗כֶת - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 6532
מורפ': HNcfsa תְּכֵ֧לֶת תְּכֵ֧לֶת - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 8504
מורפ': HNcfsa וְאַרְגָּמָ֛ן וְ - ו' החיבור
אַרְגָּמָ֛ן - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: c/713
מורפ': HC/Ncmsa וְתוֹלַ֥עַת וְ - ו' החיבור
תוֹלַ֥עַת - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך
צורת יסוד: c/8438 b
מורפ': HC/Ncfsc שָׁנִ֖י שָׁנִ֖י - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 8144
מורפ': HNcmsa וְשֵׁ֣שׁ וְ - ו' החיבור
שֵׁ֣שׁ - תואר, מספר מונה, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: c/8336 b
מורפ': HC/Acfsa מָשְׁזָ֑ר מָשְׁזָ֑ר - פועל, הופעל, בינוני סביל, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 7806
מורפ': HVHsmsa מַעֲשֵׂ֥ה מַעֲשֵׂ֥ה - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 4639
מורפ': HNcmsc חֹשֵׁ֛ב חֹשֵׁ֛ב - פועל, קל, בינוני פעיל (הווה), זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 2803
מורפ': HVqrmsa יַעֲשֶׂ֥ה יַעֲשֶׂ֥ה - פועל, קל, עתיד, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 6213 a
מורפ': HVqi3ms אֹתָ֖הּ אֹתָ֖ - מילית, מושא ישיר (את)
הּ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, נקבה, יחיד
צורת יסוד: 853
מורפ': HTo/Sp3fs כְּרֻבִֽים כְּרֻבִֽים - שם עצם, זכר, רבים, נפרד
צורת יסוד: 3742
מורפ': HNcmpa׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
וְעָשִׂ֣יתָ מונח (משרת, דרגא 5) פָרֹ֗כֶת רביעי (משנה, דרגא 3)
תְּכֵ֧לֶת דרגא (משרת, דרגא 5) וְאַרְגָּמָ֛ן תביר (משנה, דרגא 3)
וְתוֹלַ֥עַת מרכא (משרת, דרגא 5) שָׁנִ֖י טפחא (מלך, דרגא 2)
וְשֵׁ֣שׁ מונח (משרת, דרגא 5) מָשְׁזָ֑ר אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
מַעֲשֵׂ֥ה מרכא (משרת, דרגא 5) חֹשֵׁ֛ב תביר (משנה, דרגא 3)
יַעֲשֶׂ֥ה מרכא (משרת, דרגא 5) אֹתָ֖הּ טפחא (מלך, דרגא 2)
כְּרֻבִֽים סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְתַעֲבֵיד פָּרוּכְתָּא דְּתַכְלָא וְאַרְגְּוָנָא וּצְבַע זְהוֹרִי וּבוּץ שְׁזִיר עוֹבָד אוּמָּן יַעֲבֵיד יָתַהּ צוּרַת כְּרוּבִין׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְתַעֲבֵיד פַּרְגוֹדָא דְתִכְלָא וְאַרְגְּוָונָא וּצְבַא זְהוֹרֵי וּבוּץ שְׁזִיר עוֹבַד אוּמַן יַעֲבֵיד יָתָהּ צוּרִין כְּרוּבִין: |
רש"י
"תכלת וארגמן" - כל מין ומין היה כפול בכל חוט וחוט ו' חוטין
"מעשה חשב" - כבר פירשתי שזו היא אריגה של שתי קירות והציורין שמשני עבריה אינן דומין זה לזה
"כרובים" - ציורין של בריות יעשה בה ד' עמודים תקועים בתוך ד' אדנים ואונקליות קבועין בהן עקומין למעלה להושיב עליהן כלונס שראש הפרוכת כרוך בה והאונקליות הן הווין שהרי כמין ווין הן עשוים והפרכת ארכה י' אמות לרחבו של משכן ורחבה י' אמות כגבהן של קרשים פרוסה בשלישית של משכן שיהא הימנה ולפנים עשר אמות והימנה ולחוץ כ' אמה נמצא בית קדשי הקדשים עשר על עשר שנאמר ונתתה את הפרכת תחת הקרסים המחברים את שתי חוברות של יריעות המשכן ורוחב החוברת כ' אמה וכשפרשם על גג המשכן מן הפתח למערב כלתה בשני שלישי המשכן והחוברת השנית כסתה שלישו של משכן והמותר תלוי לאחוריו לכסות את הקרשים
[יד] והפרוכת ארכו עשר אמות כו' לרחבו של משכן. הקשה הרא"ם, מנא ליה שהיה נותן ארכו לרחבו של משכן, ולא ההפך. ועוד, הא הפרוכת ארכו כרוחבו, מה שייך בזה אורך ורוחב, כיון דשניהם היו שוים, האורך והרוחב. ואין זה קשיא, דהאורך נקרא השתי, והערב נקרא רוחב, ומפני שהיה ארכו של יריעות לרוחב המשכן, דהיינו השתי, דהוא האורך, נתנן ברוחב המשכן, לכך היה נותן השתי של הפרוכת גם כן, דהוא האורך, לרוחב המשכן. והשתא היה השתי של יריעות של מעלה, ושתי של פרוכת זה אצל זה כדרכו, וכך נאה שיהיה השתי מונח זה אצל זה. ועוד, כי ינתקו החוטים מן היריעה, שאין השתי ינתק מן היריעה, אבל הערב ינתק, ואילו היה נותן היריעה כך, אין ספק שהערב ינתק, שאין דבר מחזיק, ומפני כובד היריעות ינתקו החוטין, לכן לא היה נותן רק אורך הפרוכת לרוחב המשכן, ופשוט הוא:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן – כָּל מִין וּמִין הָיָה כָּפוּל, בְּכָל חוּט וְחוּט, שִׁשָּׁה חוּטִין (יומא ע"א ע"ב).
מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב – כְּבָר פֵּרַשְׁתִּי (פסוק א), שֶׁזּוֹ הִיא אֲרִיגָה שֶׁל שְׁתֵּי קִירוֹת, וְהַצִּיּוּרִין שֶׁמִּשְּׁנֵי עֲבָרֶיהָ אֵינָן דּוֹמִין זֶה לָזֶה.
כְּרוּבִים – צִיּוּרִין שֶׁל בְּרִיּוֹת יַעֲשֶׂה בָּהּ.
רשב"ם
מעשה חושב: אומן, כעין מעילים ציוריהן מעשה אורג אבל רוקם ציור מטוה במחט מבחוץ:
דון יצחק אברבנאל
• לפירוש "דון יצחק אברבנאל" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
כלי יקר
• לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק •
אבל המסך של המשכן, מפסיק בין מקום המזבח המכפר על כל חטא ועון הנעשה ע"י חמש חושים, ומקור החטא מן הנחש הקדמוני ובין ההיכל מקום הקודש ע"כ היה המסך על ה' עמודים ואדניהם נחושת ומעשה רוקם כנגד יצירת האדם כמ"ש (תהלים קלט, טו) רקמתי בתחתיות ארץ הרי ג' סבות אל החטא. האחת, מצד החומר המרוקם בתחתיות ארץ. שניה, מצד עצת הנחש. שלישית, מצד התחלפות פעולת ה' חושים. ע"כ היה צורת המסך שכנגד המזבח מעשה רוקם, ועל ה' עמודים, ואדניהם נחושת. והמסתכל בצורת המסך יבין וידע שמצד החטא לא ניתן רשות לכל אדם להסתכל אל מקום הקדש כד"א (ישעיה נט, ב) עונותיכם היו מבדילין וגו'. ומהרי"א פירש בענין אחר על צד הרמז ורחוק מפשוטו.
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "שמות כו לא"
קטגוריה זו מכילה את 3 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 3 דפים.