קטגוריה:שמות יב מט

[עח] להשוות גר לאזרח אף לשאר מצות. הקשה הרא"ם דזה סותר מה שפירש לפני זה (רש"י פסוק מח) 'יכול כל מתגייר יעשה פסח מיד', דמשמע אי לאו ד"עשה פסח" (פסוק מח) דמשמע מיד - בודאי היה דין הגר כמו שאר ישראל כיון שנתגייר, ואילו כאן משמע דצריך קרא להשוות גר לישראל לשאר מצוות. ולא הבנתי קושיא זאת, שהרי המכילתא וכן רש"י לא דקדקו רק לפרש "וכי יגור אתכם גר ועשה פסח" דמשמע מיד יעשו פסח, וקאמר כיון דכתיב "והיה כאזרח הארץ" שוה הוא לשאר ישראל שיעשו בי"ד, ומהיכן למד דאי לאו "ועשה" לא היה צריך קרא של "והיה כאזרח הארץ". ואפילו אם פירושו שלא לכתוב "והיה כאזרח הארץ" אין זה קשיא, דכך פירוש - למה צריך למכתב "והיה כאזרח הארץ" והלא כבר כתיב "וכי יגור אתכם גר ועשה פסח", ולמה תו "והיה כאזרח הארץ", ומתרץ אי לאו "והיה כאזרח הארץ" היה פירוש "וכי יגור אתכם גר" שיעשה פסח מיד. אבל צריך בודאי לרבות גרים, מפני כי רוב המצות זכר ליציאת מצרים, שלא היה אלא לישראל, ולפיכך צריך לרבות גרים:

וקשיא למה הוצרך לרבות גרים לעיל (פסוק יט) גבי חמץ, הרי כתיב "תורה אחת וגו'", ויש לומר דכתיב (שם) "האזרח", והווא אמינא דוקא אזרח, לכך הוצרך לרבות גרים. והא דפירש לעיל (רש"י פסוק יט) דבעינן לרבות הגר שלא תאמר הנס נעשה בישראל ולא בגר, הכי פירושו, דהווא אמינא דהאי "האזרח" היה אתי למעוטי גרים, ולא הוי מוקמינן "אזרח" למידי אחריתי, משום דמסתבר למעוטי גרים שלא היו באותו הנס. ואין לך להקשות דלא לכתוב גם כן "האזרח" והשתא לא צריך לרבות גרים, דודאי האי "אזרח" לשום דרשה אתא, דאם לא כן למה כתב "אזרח", והווא אמינא דאתא למעוטי גרים: