קטגוריה:שמות ז ז
ומשה בן שמנים שנה ואהרן בן שלש ושמנים שנה בדברם אל פרעה.
וּמֹשֶׁה בֶּן שְׁמֹנִים שָׁנָה וְאַהֲרֹן בֶּן שָׁלֹשׁ וּשְׁמֹנִים שָׁנָה בְּדַבְּרָם אֶל פַּרְעֹה.
וּמֹשֶׁה֙ בֶּן־שְׁמֹנִ֣ים שָׁנָ֔ה וְאַֽהֲרֹ֔ן בֶּן־שָׁלֹ֥שׁ וּשְׁמֹנִ֖ים שָׁנָ֑ה בְּדַבְּרָ֖ם אֶל־פַּרְעֹֽה׃
וּמֹשֶׁה֙ וּ - ו' החיבור
מֹשֶׁה֙ - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: c/4872
מורפ': HC/Np בֶּן בֶּן - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 1121 a
מורפ': HNcmsc־שְׁמֹנִ֣ים שְׁמֹנִ֣ים - תואר, מספר מונה, זכר ונקבה, רבים, נפרד
צורת יסוד: 8084
מורפ': HAcbpa שָׁנָ֔ה שָׁנָ֔ה - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 8141
מורפ': HNcfsa וְאַֽהֲרֹ֔ן וְ - ו' החיבור
אַֽהֲרֹ֔ן - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: c/175
מורפ': HC/Np בֶּן בֶּן - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 1121 a
מורפ': HNcmsc־שָׁלֹ֥שׁ שָׁלֹ֥שׁ - תואר, מספר מונה, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 7969
מורפ': HAcfsa וּשְׁמֹנִ֖ים וּ - ו' החיבור
שְׁמֹנִ֖ים - תואר, מספר מונה, זכר ונקבה, רבים, נפרד
צורת יסוד: c/8084
מורפ': HC/Acbpa שָׁנָ֑ה שָׁנָ֑ה - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 8141
מורפ': HNcfsa בְּדַבְּרָ֖ם בְּ - מילת יחס
דַבְּרָ֖ - פועל, פיעל, מקור נסמך
ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, רבים
צורת יסוד: b/1696
מורפ': HR/Vpc/Sp3mp אֶל אֶל - מילת יחס
צורת יסוד: 413
מורפ': HR־פַּרְעֹֽה פַּרְעֹֽה - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 6547
מורפ': HNp׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
וּמֹשֶׁה֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
בֶּן־שְׁמֹנִ֣ים מונח (משרת, דרגא 5) שָׁנָ֔ה זקף קטן (מלך, דרגא 2)
וְאַֽהֲרֹ֔ן זקף קטן (מלך, דרגא 2)
בֶּן־שָׁלֹ֥שׁ מרכא (משרת, דרגא 5) וּשְׁמֹנִ֖ים טפחא (מלך, דרגא 2)
שָׁנָ֑ה אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
בְּדַבְּרָ֖ם טפחא (מלך, דרגא 2)
אֶל־פַּרְעֹֽה סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וּמֹשֶׁה בֶּן שְׁמֹנִים שָׁנָה, וְאַהֲרֹן בֶּן שָׁלֹשׁ וּשְׁמֹנִים שָׁנָה בְּדַבְּרָם אֶל פַּרְעֹה.
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וּמֹשֶׁה בַּר תְּמָנַן שְׁנִין וְאַהֲרֹן בַּר תְּמָנַן וּתְלָת שְׁנִין בְּמַלָּלוּתְהוֹן עִם פַּרְעֹה׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וּמשֶׁה בַּר תַּמְנָן שְׁנִין וְאַהֲרן בַּר תַּמְנָן וּתְלַת שְׁנִין בְּמַלָלוּתְהוֹן עִם פַּרְעה: |
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
(ח - ט) לאמר כי ידבר אליכם וגו'. טעם אומרו לאמר שנתן להם רשות לומר כי על פי ה' הם עושים האותות, שזולת זה יהיה אסור להם להודיע דבר זה הגם שישאלם, וכאומרם ז"ל (יומא דף ד:) שהוא בבל תאמר עד שאמר לו לאמר, ודוקא אם ישאל פרעה או אם ירצו הם לומר אליו אבל אין חיוב בדבר עד שיאמר לאמר דבר אחת רשות ואחת לחובה. עוד ירצה על פי דבריהם ז"ל (תו"כ א') כי כל מקום שנאמר למשה ולאהרן אינו אלא למשה שיאמר לאהרן, והוא עצמו שרמז באומרו לאמר פי' כי מה שאתה רואה אל משה ואל אהרן לא שהדיבור היה לשניהם אלא לאמר פי' למשה שיאמר לאהרן. וטעם השוואתם בדיבור לצד ששקולים הם במצוה זו כי אהרן ידבר אל פרעה כמו שכתבנו למעלה:
פרעה לאמר תנו וגו'. כוונת אומרו לאמר לבל יצטרכו עד שיאמר פרעה בפירוש תנו לכם מופת ואז הוא שתעשו האמור בענין אלא כל שיאמר דיבור שהמכוון הוא שצריך הוא לאות ולמופת או שראיתם שהוא מפקפק בדבר ומכחיש לומר מי יאמר כדבריכם הגם שלא אמר תנו וגו' אף על פי כן אמור אל אהרן קח מטך וגו':
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית