קטגוריה:שמואל ב יט י

<< | ספר שמואל ב • פרק י"ט • פסוק י' | >>

ויהי כל העם נדון בכל שבטי ישראל לאמר המלך הצילנו מכף איבינו והוא מלטנו מכף פלשתים ועתה ברח מן הארץ מעל אבשלום.

וַיְהִי כׇל הָעָם נָדוֹן בְּכׇל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר הַמֶּלֶךְ הִצִּילָנוּ מִכַּף אֹיְבֵינוּ וְהוּא מִלְּטָנוּ מִכַּף פְּלִשְׁתִּים וְעַתָּה בָּרַח מִן הָאָרֶץ מֵעַל אַבְשָׁלוֹם.

המהדורה המוטעמת:

וַיְהִ֤י כׇל־הָעָם֙ נָד֔וֹן בְּכׇל־שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר הַמֶּ֜לֶךְ הִצִּילָ֣נוּ ׀ מִכַּ֣ף אֹיְבֵ֗ינוּ וְה֤וּא מִלְּטָ֙נוּ֙ מִכַּ֣ף פְּלִשְׁתִּ֔ים וְעַתָּ֛ה בָּרַ֥ח מִן־הָאָ֖רֶץ מֵעַ֥ל אַבְשָׁלֽוֹם׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

וַיְהִ֤י וַ - ו' החיבור
יְהִ֤י - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: c/1961
מורפ': HC/Vqw3ms כָל כָל - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך

צורת יסוד: 3605
מורפ': HNcmsc־הָעָם֙ הָ - מילית, ה' הידיעה
עָם֙ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: d/5971 a
מורפ': HTd/Ncmsa נָד֔וֹן נָד֔וֹן - פועל, נפעל, בינוני פעיל (הווה), זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 1777
מורפ': HVNrmsa בְּכָל בְּ - מילת יחס
כָל - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך

צורת יסוד: b/3605
מורפ': HR/Ncmsc־שִׁבְטֵ֥י שִׁבְטֵ֥י - שם עצם, זכר, רבים, נסמך

צורת יסוד: 7626
מורפ': HNcmpc יִשְׂרָאֵ֖ל יִשְׂרָאֵ֖ל - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 3478
מורפ': HNp לֵאמֹ֑ר לֵ - מילת יחס
אמֹ֑ר - פועל, קל, מקור נסמך

צורת יסוד: l/559
מורפ': HR/Vqc הַמֶּ֜לֶךְ הַ - מילית, ה' הידיעה
מֶּ֜לֶךְ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: d/4428
מורפ': HTd/Ncmsa הִצִּילָ֣נוּ הִצִּילָ֣ - פועל, הפעיל, עבר, גוף שלישי, זכר, יחיד
נוּ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, רבים

צורת יסוד: 5337
מורפ': HVhp3ms/Sp1cp׀ מִכַּ֣ף מִ - מילת יחס
כַּ֣ף - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך

צורת יסוד: m/3709
מורפ': HR/Ncfsc אֹיְבֵ֗ינוּ אֹיְבֵ֗י - פועל, קל, בינוני פעיל (הווה), זכר, רבים, נסמך
נוּ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, רבים

צורת יסוד: 341
מורפ': HVqrmpc/Sp1cp וְה֤וּא וְ - ו' החיבור
ה֤וּא - כינוי גוף, אישי, גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: c/1931
מורפ': HC/Pp3ms מִלְּטָ֨נוּ֙ מִלְּטָ֨ - פועל, פיעל, עבר, גוף שלישי, זכר, יחיד
נוּ֙ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, רבים

צורת יסוד: 4422
מורפ': HVpp3ms/Sp1cp מִכַּ֣ף מִ - מילת יחס
כַּ֣ף - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך

צורת יסוד: m/3709
מורפ': HR/Ncfsc פְּלִשְׁתִּ֔ים פְּלִשְׁתִּ֔ים - שם עצם, ייחוס, זכר, רבים, נפרד

צורת יסוד: 6430
מורפ': HNgmpa וְעַתָּ֛ה וְ - ו' החיבור
עַתָּ֛ה - תואר הפועל

צורת יסוד: c/6258
מורפ': HC/D בָּרַ֥ח בָּרַ֥ח - פועל, קל, עבר, גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 1272
מורפ': HVqp3ms מִן מִן - מילת יחס

צורת יסוד: 4480 a
מורפ': HR־הָאָ֖רֶץ הָ - מילית, ה' הידיעה
אָ֖רֶץ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נפרד

צורת יסוד: d/776
מורפ': HTd/Ncbsa מֵעַ֥ל מֵ - מילת יחס
עַ֥ל - מילת יחס

צורת יסוד: m/5921 a
מורפ': HR/R אַבְשָׁלֽוֹם אַבְשָׁלֽוֹם - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 53
מורפ': HNp׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):

וַיְהִ֤י מהפך (משרת, דרגא 5) כָל־הָעָם֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

נָד֔וֹן זקף קטן (מלך, דרגא 2)

בְּכָל־שִׁבְטֵ֥י מרכא (משרת, דרגא 5) יִשְׂרָאֵ֖ל טפחא (מלך, דרגא 2)

לֵאמֹ֑ר אתנחתא (קיסר, דרגא 1)

הַמֶּ֜לֶךְ גרש (שליש, דרגא 4)

הִצִּילָ֣נוּ מונח לגרמה (שליש, דרגא 4) ׀ פסיק (לגרמה) (שליש, דרגא 4)

מִכַּ֣ף מונח (משרת, דרגא 5) אֹיְבֵ֗ינוּ רביעי (משנה, דרגא 3)

וְה֤וּא מהפך (משרת, דרגא 5) מִלְּטָ֨נוּ֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

מִכַּ֣ף מונח (משרת, דרגא 5) פְּלִשְׁתִּ֔ים זקף קטן (מלך, דרגא 2)

וְעַתָּ֛ה תביר (משנה, דרגא 3)

בָּרַ֥ח מרכא (משרת, דרגא 5) מִן־הָאָ֖רֶץ טפחא (מלך, דרגא 2)

מֵעַ֥ל מרכא (משרת, דרגא 5) אַבְשָׁלֽוֹם סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

וַיְהִי כָל הָעָם נָדוֹן מתווכחים זה עם זה בְּכָל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: "הַמֶּלֶךְ הִצִּילָנוּ מִכַּף אֹיְבֵינוּ וְהוּא מִלְּטָנוּ מִכַּף פְּלִשְׁתִּים, וְעַתָּה בָּרַח מִן הָאָרֶץ ברח מירושלים, עבר את הירדן והתיישב במחניים מֵעַל אַבְשָׁלוֹם.

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות