קטגוריה:שמואל ב יד ח
ויאמר המלך אל האשה לכי לביתך ואני אצוה עליך.
וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל הָאִשָּׁה לְכִי לְבֵיתֵךְ וַאֲנִי אֲצַוֶּה עָלָיִךְ.
וַיֹּ֧אמֶר הַמֶּ֛לֶךְ אֶל־הָאִשָּׁ֖ה לְכִ֣י לְבֵיתֵ֑ךְ וַאֲנִ֖י אֲצַוֶּ֥ה עָלָֽיִךְ׃
וַיֹּ֧אמֶר וַ - ו' החיבור
יֹּ֧אמֶר - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/559
מורפ': HC/Vqw3ms הַמֶּ֛לֶךְ הַ - מילית, ה' הידיעה
מֶּ֛לֶךְ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/4428
מורפ': HTd/Ncmsa אֶל אֶל - מילת יחס
צורת יסוד: 413
מורפ': HR־הָאִשָּׁ֖ה הָ - מילית, ה' הידיעה
אִשָּׁ֖ה - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/802
מורפ': HTd/Ncfsa לְכִ֣י לְכִ֣י - פועל, קל, ציווי, גוף שני, נקבה, יחיד
צורת יסוד: 3212
מורפ': HVqv2fs לְבֵיתֵ֑ךְ לְ - מילת יחס
בֵיתֵ֑ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
ךְ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, נקבה, יחיד
צורת יסוד: l/1004 b
מורפ': HR/Ncmsc/Sp2fs וַאֲנִ֖י וַ - ו' החיבור
אֲנִ֖י - כינוי גוף, אישי, גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: c/589
מורפ': HC/Pp1cs אֲצַוֶּ֥ה אֲצַוֶּ֥ה - פועל, פיעל, עתיד, גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: 6680
מורפ': HVpi1cs עָלָֽיִךְ עָלָֽיִ - מילת יחס
ךְ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, נקבה, יחיד
צורת יסוד: 5921 a
מורפ': HR/Sp2fs׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
וַיֹּ֧אמֶר דרגא (משרת, דרגא 5) הַמֶּ֛לֶךְ תביר (משנה, דרגא 3)
אֶל־הָאִשָּׁ֖ה טפחא (מלך, דרגא 2)
לְכִ֣י מונח (משרת, דרגא 5) לְבֵיתֵ֑ךְ אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
וַאֲנִ֖י טפחא (מלך, דרגא 2)
אֲצַוֶּ֥ה מרכא (משרת, דרגא 5) עָלָֽיִךְ סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
פרשנות מסורתית:
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
המדבר אליך והבאתו אלי? ומה השיבה ע"ז עד שאמר שלישית חי ה'? והוא לכאורה פטפוטי דברים בלא חכמה ושכל:
"ויאמר המלך, לכי לביתך". הנה בדבריה אלה כללה שתי השאלות, א] שלא ימיתו גואלי הדם את בנה גם אם ישיגוה, ב] שעכ"פ ירפו ממנה ולא יכריחו אותה לגלות מקומו, ולא להוציא נחלתו מתח"י. ובדבר הזה השני זכתה מן הדין, שלא יוכלו לעשות לה מאומה אחר שאינו חייב מיתה בד"ת כנ"ל, אבל בדבר הראשון אין הדין אתה, כי מדין תורה רשות או מצוה ביד גואל הדם להמית את הרוצח בפגעו בו, ולא יכול המלך להעביר משפטם, ולכן לא התרצה לה המלך תחלה רק על מה שנוגע לה, מה שרוצים להכריחה שתמסור אותו בידם ושתמסור להם הנכסים. אולם גם בזה הגם שאין לגואלי הדם יכולת ע"ז, כבר כתב הרמב"ם (פרק ב מהלכות רוצח הלכה ד) שכל אלו הרצחנים שאינם מחויבים מיתת ב"ד אם רצה מלך ישראל להרגם בדין המלכות ותקנת העולם הרשות בידו, ולכן אמר לה "לכי לביתך ואני אצוה עליך", ר"ל אין לך לירא מגואלי הדם המפחידים אותך כי אין יכולים לעשות לך מאומה כפי הדין, ובכ"ז אני אצוה עליך, ר"ל שאחקור ע"י שרי המלך ושופטיו אם ראוי להמיתו מדין המלכות שאז תצטרך לגלות מקומו למלך ולמסור את נכסיה, ואם אין צורך שעה לכך תפטר:
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "שמואל ב יד ח"
קטגוריה זו מכילה את 3 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 3 דפים.