מ"ג שמואל ב יד ז
<< · מ"ג שמואל ב · יד · ז · >>
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והנה קמה כל המשפחה על שפחתך ויאמרו תני את מכה אחיו ונמתהו בנפש אחיו אשר הרג ונשמידה גם את היורש וכבו את גחלתי אשר נשארה לבלתי שום [שים] לאישי שם ושארית על פני האדמה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהִנֵּה קָמָה כָל הַמִּשְׁפָּחָה עַל שִׁפְחָתֶךָ וַיֹּאמְרוּ תְּנִי אֶת מַכֵּה אָחִיו וּנְמִתֵהוּ בְּנֶפֶשׁ אָחִיו אֲשֶׁר הָרָג וְנַשְׁמִידָה גַּם אֶת הַיּוֹרֵשׁ וְכִבּוּ אֶת גַּחַלְתִּי אֲשֶׁר נִשְׁאָרָה לְבִלְתִּי שום [שִׂים] לְאִישִׁי שֵׁם וּשְׁאֵרִית עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהִנֵּה֩ קָ֨מָה כׇֽל־הַמִּשְׁפָּחָ֜ה עַל־שִׁפְחָתֶ֗ךָ וַיֹּֽאמְרוּ֙ תְּנִ֣י ׀ אֶת־מַכֵּ֣ה אָחִ֗יו וּנְמִתֵ֙הוּ֙ בְּנֶ֤פֶשׁ אָחִיו֙ אֲשֶׁ֣ר הָרָ֔ג וְנַשְׁמִ֖ידָה גַּ֣ם אֶת־הַיּוֹרֵ֑שׁ וְכִבּ֗וּ אֶת־גַּֽחַלְתִּי֙ אֲשֶׁ֣ר נִשְׁאָ֔רָה לְבִלְתִּ֧י שום שִׂים־לְאִישִׁ֛י שֵׁ֥ם וּשְׁאֵרִ֖ית עַל־פְּנֵ֥י הָאֲדָמָֽה׃
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"וכבו את גחלתי" - ובזה יכבו מעט האורה הנשארה לי כי אישי מת ואחיו איננו והוא לבדו נשאר ואם גם אותו ימיתו לא ישאר מאומה
"לבלתי שים" - רצה לומר כוונת המשפחה היא לבל יושם לאישי שארית לשהם ירשו נחלת אישי
"בנפש" - בעבור שהרג נפש אחיו ועם שלא היה בעדים והתראה
"גם את היורש" - רצה לומר כמו שהשמיד הוא את אחיו מורישו כן נשמיד גם אותו שהוא היורש את אחיומלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"והנה קמה כל המשפחה". והנה לה עוד טענה רביעית, כי בנה הרוצח ברח הלך לו, והמשפחה קמו עליה ורוצים לכפותה שתגלה מקומו איה הוא, וז"ש "והנה קמה כל המשפחה על שפחתך ויאמרו תני את מכה אחיו", וזה עול גדול, שהגם שיש רשות ביד גואל הדם להרוג את הרוצח גם כשאינו חייב מיתה בדין, אין לו כח לכפות את אמו שתגיד מחבואו, כי רק אם ישיגהו והכהו נפש אין לו משפט מות, לא שיחייבו גואלי הדם את היודע מקומו שיגלהו להם. זאת שנית פועל חמס בכפם, במ"ש "ונשמידה גם היורש", כי באשר לא נשארו רק שני בנים יורשים נחלת אביהם ונהרג האחד, יקום האח הנשאר תחתיו לנחלה, ומטעם זה רוצים להרגו שאז יירשו הם את נחלתו בשהם אחי אבי המת, וחוץ מכוונתם הרעה הם אומרים זה בפיהם, ור"ל כי רוצים לכפותה שתוציא את נכסי בעלה ובניה מתחת ידיה והם יירשו אותם, וזה חמס ועשק אחר שאינו חייב מיתה בדין. ואחר שהציעה העול שעושים לנגדה ביד חזקה זוכרת עקר צרתה, כי "וכבו את גחלתי הנשארה", שאחר שחשכו ככבי נשפה במיתת שני בעליה ובנה, עוד גחלת אחת מגיה חשכה שהוא בנה הנשאר, רוצים לכבות גם זאת להאפיל עליה מעוף צוקה ואפלה מנודח: "לבלתי שום לאישי שם ושארית". שע"י הריגת בנו ימחה שמו, וע"י הורשת נכסיו לזרים יקחו שאריתו ועזבונו:
<< · מ"ג שמואל ב · יד · ז · >>