קטגוריה:שמואל א כח ג

<< | ספר שמואל א • פרק כ"ח • פסוק ג' | >>

ושמואל מת ויספדו לו כל ישראל ויקברהו ברמה ובעירו ושאול הסיר האבות ואת הידענים מהארץ.

וּשְׁמוּאֵל מֵת וַיִּסְפְּדוּ לוֹ כׇּל יִשְׂרָאֵל וַיִּקְבְּרֻהוּ בָרָמָה וּבְעִירוֹ וְשָׁאוּל הֵסִיר הָאֹבוֹת וְאֶת הַיִּדְּעֹנִים מֵהָאָרֶץ.

המהדורה המוטעמת:

וּשְׁמוּאֵ֣ל מֵ֔ת וַיִּסְפְּדוּ־לוֹ֙ כׇּל־יִשְׂרָאֵ֔ל וַיִּקְבְּרֻ֥הוּ בָרָמָ֖ה וּבְעִיר֑וֹ וְשָׁא֗וּל הֵסִ֛יר הָאֹב֥וֹת וְאֶת־הַיִּדְּעֹנִ֖ים מֵהָאָֽרֶץ׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

וּ/שְׁמוּאֵ֣ל מֵ֔ת וַ/יִּסְפְּדוּ־ל/וֹ֙ כָּל־יִשְׂרָאֵ֔ל וַ/יִּקְבְּרֻ֥/הוּ בָ/רָמָ֖ה וּ/בְ/עִיר֑/וֹ וְ/שָׁא֗וּל הֵסִ֛יר הָ/אֹב֥וֹת וְ/אֶת־הַ/יִּדְּעֹנִ֖ים מֵ/הָ/אָֽרֶץ׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):

וּשְׁמוּאֵ֣ל מונח (משרת, דרגא 5) מֵ֔ת זקף קטן (מלך, דרגא 2)

וַיִּסְפְּדוּ־לוֹ֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

כָּל־יִשְׂרָאֵ֔ל זקף קטן (מלך, דרגא 2)

וַיִּקְבְּרֻ֥הוּ מרכא (משרת, דרגא 5) בָרָמָ֖ה טפחא (מלך, דרגא 2)

וּבְעִיר֑וֹ אתנחתא (קיסר, דרגא 1)

וְשָׁא֗וּל רביעי (משנה, דרגא 3)

הֵסִ֛יר תביר (משנה, דרגא 3)

הָאֹב֥וֹת מרכא (משרת, דרגא 5) וְאֶת־הַיִּדְּעֹנִ֖ים טפחא (מלך, דרגא 2)

מֵהָאָֽרֶץ סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

וּשְׁמוּאֵל מֵת כפי שסופר לעיל כה, א, וַיִּסְפְּדוּ לוֹ כָּל יִשְׂרָאֵל וַיִּקְבְּרֻהוּ בָרָמָה וּבְעִירוֹ שהיא עירו, וְשָׁאוּל הֵסִיר בעבר (על פי ציווי התורה בויקרא כ, כז) הָאֹבוֹת את בעלי האוב, המכשפים שמתקשרים עם המתים וְאֶת הַיִּדְּעֹנִים סוג של בעלי אוב מֵהָאָרֶץ.

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"ושמואל מת" - הרי כבר נאמר וימת שמואל אלא לפי שבא לדבר בשאול שהוצרך לדרוש בבעלת אוב פתח ואמר ושמואל מת שאילו היה קיים ממנו היה שאול דורש ושאול הסיר האובות והוצרך לבקש אשה בעלת אוב "ויספדו לו כל ישראל ויקברוהו ברמה ובעירו" - (תרגום) וספדו עלוהי כל ישראל וקברוהי ברמתא וספדו עלוהי אנש בקרתיה ובעירו מוסב על ויספדו לו ספדוהו ברמה כשקברוהו וספדוהו איש בעירו