קטגוריה:שמואל א יד מה
נוסח המקרא
ויאמר העם אל שאול היונתן ימות אשר עשה הישועה הגדולה הזאת בישראל חלילה חי יהוה אם יפל משערת ראשו ארצה כי עם אלהים עשה היום הזה ויפדו העם את יונתן ולא מת
וַיֹּאמֶר הָעָם אֶל שָׁאוּל הֲיוֹנָתָן יָמוּת אֲשֶׁר עָשָׂה הַיְשׁוּעָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת בְּיִשְׂרָאֵל חָלִילָה חַי יְהוָה אִם יִפֹּל מִשַּׂעֲרַת רֹאשׁוֹ אַרְצָה כִּי עִם אֱלֹהִים עָשָׂה הַיּוֹם הַזֶּה וַיִּפְדּוּ הָעָם אֶת יוֹנָתָן וְלֹא מֵת.
וַיֹּ֨אמֶר הָעָ֜ם אֶל־שָׁא֗וּל הֲֽיוֹנָתָ֤ן ׀ יָמוּת֙ אֲשֶׁ֣ר עָ֠שָׂ֠ה הַיְשׁוּעָ֨ה הַגְּדוֹלָ֣ה הַזֹּאת֮ בְּיִשְׂרָאֵל֒ חָלִ֗ילָה חַי־יְהֹוָה֙ אִם־יִפֹּ֞ל מִשַּׂעֲרַ֤ת רֹאשׁוֹ֙ אַ֔רְצָה כִּֽי־עִם־אֱלֹהִ֥ים עָשָׂ֖ה הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה וַיִּפְדּ֥וּ הָעָ֛ם אֶת־יוֹנָתָ֖ן וְלֹא־מֵֽת׃
וַ/יֹּ֨אמֶר הָ/עָ֜ם אֶל־שָׁא֗וּל הֲֽ/יוֹנָתָ֤ן׀ יָמוּת֙ אֲשֶׁ֣ר עָ֠שָׂה הַ/יְשׁוּעָ֨ה הַ/גְּדוֹלָ֣ה הַ/זֹּאת֮ בְּ/יִשְׂרָאֵל֒ חָלִ֗ילָ/ה חַי־יְהוָה֙ אִם־יִפֹּ֞ל מִ/שַּׂעֲרַ֤ת רֹאשׁ/וֹ֙ אַ֔רְצָ/ה כִּֽי־עִם־אֱלֹהִ֥ים עָשָׂ֖ה הַ/יּ֣וֹם הַ/זֶּ֑ה וַ/יִּפְדּ֥וּ הָ/עָ֛ם אֶת־יוֹנָתָ֖ן וְ/לֹא־מֵֽת׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"ויפדו העם" - בהדברים האלה פדאוהו מן המיתה ולא הומת
"כי עם אלהים" - רצה לומר היום הזה עשה טובה עם אלהים להושיע לעמו בסכנת נפשו ואיך אם כן יהיה עובר על השבועה במזיד בשאט נפש ובודאי שוגג היה ולא ידע מהשבועה
"אם יפול משערת וגו'" - הוא ענין גוזמא ומליצה כדרך שהבריות אומרים ורצה לומר שלא יעשה לו מאומה רע
"חלילה" - חולין וגנאי הוא להמיתו
"היונתן ימות" - וכי מן הראוי שימות יונתן אשר באה על ידו תשועה גדולהמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
עליו שחטא "ושיפול" אף אחד "משערת ראש" נזרו "ארצה", אחר "כי עם אלהים עשה היום הזה" ודבקה בו ההשגחה האלהית, איך יצוייר שיחטא ואשם בזדון, ובודאי המליצו עליו שהיה שוגג ושלא אכל לחם רק טעם דבש, ולא נחשב לו חטא רק לפי מעלתו שעם אלהים עשה היום הזה והקב"ה מדקדק עמו כחוט השערה לעשות לו שגגות כזדונות, ולא יתחייב מיתה כעובר במזיד. אמנם נשאר הקושיא מדוע לא נענה שאול אחר שיהונתן היה שוגג, וכתב מהרי"א שעקר מה שלא נענה היה בחטאת עצמו על שעבר את פי ה' בגלגל, ולפי שהתשועה הזאת לא היתה ע"י שאול ובזכותו רק ע"י יונתן וזכותו, לכן לא השיבו כששאל אם ירדוף אחרי פלשתים, להראות שאינו חפץ בו וברדיפתו. והוא חשב שהיה בסבת האכילה, ושאל על האוכל, לכן השיבו ה' כדי שידע שלא קצף בעבור האוכל, כי ע"ז השיב, רק בעבור שאול, עכ"ד, והוא דוחק מבואר. והעקר שה' חשב לצדיק כזה אשר דבקה בו ההשגחה, השוגג כזדון, כי אחר שנגלה לו שעבר על החרם היה לו להשתדל אצל אביו שישאל על נדרו ויעקר הנדר למפרע, בפרט כי אמר עכר אבי את הארץ, ובנדר כזה שלא הועיל בזה למלחמה הזאת יכול להתחרט חרטה דמעיקרא, וע"י שעלה עליו הגורל שאל שאול על הנדר. וי"ל שזמ"ש "ויפדו העם את יונתן", שהשתדלו ששאול התיר לו את נדרו, והיה לו פתח חרטה ע"י שאמרו העם היונתן ימות. ובמדרש ויפדו העם נתנו משקלו זהב ופדאוהו, ר"י ור"ל, ר"י אמר וכי לחם אכל והלא דבש אכל, ר"ל אמר וכי אכל והלא מטעמת טעם. והם שני הטעמים שהזכרתי למעלה:
- פרשנות מודרנית:
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא
דפים בקטגוריה "שמואל א יד מה"
קטגוריה זו מכילה את 4 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 4 דפים.