המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"ויאמרו". אבל חזרו ואמרו שאין זה טענה, כי זה היה צודק אם לא היו מוצאים שום תקנה והיה כל השבט נמחה, שזה היה פגם וחסרון לכלל האומה, ואז היה להם פתח
לשבועתם שבודאי לא נשבעו ע"ד למחות השבט כולו. לא כן עתה, הלא "ירשת פליטה לבנימין", כבר יש לבנימין ירושת פליטה ע"י שלקחו ד' מאות נערות מיושבי יבש גלעד,
שמהם יצא פליטה ויורש נחלה, וממילא "לא ימחה שבט מישראל", וא"כ אין להשבועה פתח וחרטה. ובזה הוציאו הפסק "ואנחנו לא נוכל לתת להם נשים מבנותינו"
"כי נשבעו בני ישראל", ואין היתר לשבועתם: