קטגוריה:קהלת ו א

<< | ספר קהלת • פרק ו' • פסוק א' | >>

מהדורת הכתיב:

יש רעה אשר ראיתי תחת השמש ורבה היא על האדם.

המהדורה המנוקדת:

יֵשׁ רָעָה אֲשֶׁר רָאִיתִי תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ וְרַבָּה הִיא עַל הָאָדָם.

המהדורה המוטעמת:

יֵ֣שׁ רָעָ֔ה אֲשֶׁ֥ר רָאִ֖יתִי תַּ֣חַת הַשָּׁ֑מֶשׁ וְרַבָּ֥ה הִ֖יא עַל־הָאָדָֽם׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

יֵ֣שׁ יֵ֣שׁ - מילית, הצבעה

צורת יסוד: 3426
מורפ': HTm רָעָ֔ה רָעָ֔ה - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 7451 c
מורפ': HNcfsa אֲשֶׁ֥ר אֲשֶׁ֥ר - מילית, זיקה (ש/אשר)

צורת יסוד: 834 a
מורפ': HTr רָאִ֖יתִי רָאִ֖יתִי - פועל, קל, עבר, גוף ראשון, משותף, יחיד

צורת יסוד: 7200
מורפ': HVqp1cs תַּ֣חַת תַּ֣חַת - מילת יחס

צורת יסוד: 8478
מורפ': HR הַשָּׁ֑מֶשׁ הַ - מילית, ה' הידיעה
שָּׁ֑מֶשׁ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נפרד

צורת יסוד: d/8121
מורפ': HTd/Ncbsa וְרַבָּ֥ה וְ - ו' החיבור
רַבָּ֥ה - תואר, נקבה, יחיד, נפרד

צורת יסוד: c/7227 a
מורפ': HC/Aafsa הִ֖יא הִ֖יא - כינוי גוף, אישי, גוף שלישי, נקבה, יחיד

צורת יסוד: 1931
מורפ': HPp3fs עַל עַל - מילת יחס

צורת יסוד: 5921 a
מורפ': HR־הָאָדָֽם הָ - מילית, ה' הידיעה
אָדָֽם - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: d/120
מורפ': HTd/Ncmsa׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):

יֵ֣שׁ מונח (משרת, דרגא 5) רָעָ֔ה זקף קטן (מלך, דרגא 2)

אֲשֶׁ֥ר מרכא (משרת, דרגא 5) רָאִ֖יתִי טפחא (מלך, דרגא 2)

תַּ֣חַת מונח (משרת, דרגא 5) הַשָּׁ֑מֶשׁ אתנחתא (קיסר, דרגא 1)

וְרַבָּ֥ה מרכא (משרת, דרגא 5) הִ֖יא טפחא (מלך, דרגא 2)

עַל־הָאָדָֽם סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

יֵשׁ רָעָה אֲשֶׁר רָאִיתִי תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ, וְרַבָּה גדולה, קשה הִיא עַל הָאָדָם:

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"ורבה היא על האדם" - בהרבה בני אדם היא נוהגת

אבן עזרא

עריכה

• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •

(א) יש רעה - רב בלשון הקדש על ארבעה ענינים: האחד, רב שהוא הפך מעט, לרב תרבו את נחלתו, והשני רב את יוצרו, מלשון ריב. והשלישי רב מלשון רבה קשת, אך הוא מפעלי הכפל, כמו השמיעו על בבל רבים, והבא אחריו יורה עליו. והוא על משקל דלים, רכים, ופעל עבר מן רכים – יען רך לבבך, וכן וברקים רב ויהומם, ויורה עליו תחילת הפסוק: וישלח חציו ויפיצם. והרביעי גדול, כמו מושיע ורב והצילם, על כל רב ביתו, קריה למלך רב, והוא דוד, כענין קרית חנה דוד. ויש מפרשים שהוא המקום, ואיננו נכון, בעבור שלא הודיע המלות. ותהיינה למלך הרב, ולשון רבים – רבי המלך, ולשון נקבה רבה, ורבה היא על האדם:

אלשיך

עריכה

• לפירוש "אלשיך" על כל הפרק •

הנה בזה יספר רוע מדת, כמה בני אדם שהעשירם ה', למען זכות אותם בצדקה יכוננו, ולא יעשו כן, אך ישימו כל מגמת פניהם להעשיר את בניהם אחריהם ולא יעשו צדקה. וזה ידמה לממית עצמו ברעב להאכיל את איש נכרי, כן זה, כל מה שיתן לצדקה בחייו אז בסילוקו הוא מאכיל את עצמו, אך מה שמשאיר לבניו הוא כנותן את הזולת, כמאמר שלמה עצמו בפסוק (משלי כג, ד): "אל תיגע להעשיר" כו', וכמאמר מונבז "אבותי גנזו לאחרים ואני לעצמי" (בבא בתרא יא א):

וזה יאמר "יש רעה ראיתי תחת השמש", לומר כי בבחינת מה שלמעלה מהשמש טובה היא, כי ה' למעלה חשבה לטובה, כי אם שהאדם מהפכה. ורעה זו "רבה היא על האדם".