מ"ג קהלת ו א

מקראות גדולות קהלת

מ"ג קהלת ו · א · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יש רעה אשר ראיתי תחת השמש ורבה היא על האדם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יֵשׁ רָעָה אֲשֶׁר רָאִיתִי תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ וְרַבָּה הִיא עַל הָאָדָם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
יֵ֣שׁ רָעָ֔ה אֲשֶׁ֥ר רָאִ֖יתִי תַּ֣חַת הַשָּׁ֑מֶשׁ וְרַבָּ֥ה הִ֖יא עַל־הָאָדָֽם׃

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

"ורבה היא על האדם" - בהרבה בני אדם היא נוהגת

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

(א) יש רעה - רב בלשון הקדש על ארבעה ענינים: האחד, רב שהוא הפך מעט, לרב תרבו את נחלתו, והשני רב את יוצרו, מלשון ריב. והשלישי רב מלשון רבה קשת, אך הוא מפעלי הכפל, כמו השמיעו על בבל רבים, והבא אחריו יורה עליו. והוא על משקל דלים, רכים, ופעל עבר מן רכים – יען רך לבבך, וכן וברקים רב ויהומם, ויורה עליו תחילת הפסוק: וישלח חציו ויפיצם. והרביעי גדול, כמו מושיע ורב והצילם, על כל רב ביתו, קריה למלך רב, והוא דוד, כענין קרית חנה דוד. ויש מפרשים שהוא המקום, ואיננו נכון, בעבור שלא הודיע המלות. ותהיינה למלך הרב, ולשון רבים – רבי המלך, ולשון נקבה רבה, ורבה היא על האדם:

אלשיך (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

הנה בזה יספר רוע מדת, כמה בני אדם שהעשירם ה', למען זכות אותם בצדקה יכוננו, ולא יעשו כן, אך ישימו כל מגמת פניהם להעשיר את בניהם אחריהם ולא יעשו צדקה. וזה ידמה לממית עצמו ברעב להאכיל את איש נכרי, כן זה, כל מה שיתן לצדקה בחייו אז בסילוקו הוא מאכיל את עצמו, אך מה שמשאיר לבניו הוא כנותן את הזולת, כמאמר שלמה עצמו בפסוק (משלי כג, ד): "אל תיגע להעשיר" כו', וכמאמר מונבז "אבותי גנזו לאחרים ואני לעצמי" (בבא בתרא יא, א):

וזה יאמר "יש רעה ראיתי תחת השמש", לומר כי בבחינת מה שלמעלה מהשמש טובה היא, כי ה' למעלה חשבה לטובה, כי אם שהאדם מהפכה. ורעה זו "רבה היא על האדם".

מ"ג קהלת · ו · א · >>