קטגוריה:עזרא ט ד

<< | ספר עזרא • פרק ט' • פסוק ד' | >>

ואלי יאספו כל חרד בדברי אלהי ישראל על מעל הגולה ואני ישב משומם עד למנחת הערב.

וְאֵלַי יֵאָסְפוּ כֹּל חָרֵד בְּדִבְרֵי אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עַל מַעַל הַגּוֹלָה וַאֲנִי יֹשֵׁב מְשׁוֹמֵם עַד לְמִנְחַת הָעָרֶב.

המהדורה המוטעמת:

וְאֵלַ֣י יֵאָסְפ֗וּ כֹּ֚ל חָרֵד֙ בְּדִבְרֵ֣י אֱלֹהֵֽי־יִשְׂרָאֵ֔ל עַ֖ל מַ֣עַל הַגּוֹלָ֑ה וַאֲנִי֙ יֹשֵׁ֣ב מְשׁוֹמֵ֔ם עַ֖ד לְמִנְחַ֥ת הָעָֽרֶב׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

וְאֵלַ֣י וְ - ו' החיבור
אֵלַ֣ - מילת יחס
י - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד

צורת יסוד: c/413
מורפ': HC/R/Sp1cs יֵאָסְפ֗וּ יֵאָסְפ֗וּ - פועל, נפעל, עתיד, גוף שלישי, זכר, רבים

צורת יסוד: 622
מורפ': HVNi3mp כֹּ֤ל כֹּ֤ל - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 3605
מורפ': HNcmsa חָרֵד֙ חָרֵד֙ - תואר, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 2730
מורפ': HAamsa בְּדִבְרֵ֣י בְּ - מילת יחס
דִבְרֵ֣י - שם עצם, זכר, רבים, נסמך

צורת יסוד: b/1697
מורפ': HR/Ncmpc אֱלֹהֵֽי אֱלֹהֵֽי - שם עצם, זכר, רבים, נסמך

צורת יסוד: 430
מורפ': HNcmpc־יִשְׂרָאֵ֔ל יִשְׂרָאֵ֔ל - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 3478
מורפ': HNp עַ֖ל עַ֖ל - מילת יחס

צורת יסוד: 5921 a
מורפ': HR מַ֣עַל מַ֣עַל - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך

צורת יסוד: 4604
מורפ': HNcmsc הַגּוֹלָ֑ה הַ - מילית, ה' הידיעה
גּוֹלָ֑ה - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד

צורת יסוד: d/1473
מורפ': HTd/Ncfsa וַאֲנִי֙ וַ - ו' החיבור
אֲנִי֙ - כינוי גוף, אישי, גוף ראשון, משותף, יחיד

צורת יסוד: c/589
מורפ': HC/Pp1cs יֹשֵׁ֣ב יֹשֵׁ֣ב - פועל, קל, בינוני פעיל (הווה), זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 3427
מורפ': HVqrmsa מְשׁוֹמֵ֔ם מְשׁוֹמֵ֔ם - פועל, פועל, בינוני סביל, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 8074
מורפ': HVmsmsa עַ֖ד עַ֖ד - מילת יחס

צורת יסוד: 5704
מורפ': HR לְמִנְחַ֥ת לְ - מילת יחס
מִנְחַ֥ת - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך

צורת יסוד: l/4503
מורפ': HR/Ncfsc הָעָֽרֶב הָ - מילית, ה' הידיעה
עָֽרֶב - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: d/6153
מורפ': HTd/Ncmsa׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):

וְאֵלַ֣י מונח (משרת, דרגא 5) יֵאָסְפ֗וּ רביעי (משנה, דרגא 3)

כֹּ֤ל מהפך (משרת, דרגא 5) חָרֵד֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

בְּדִבְרֵ֣י מונח (משרת, דרגא 5) אֱלֹהֵֽי־יִשְׂרָאֵ֔ל זקף קטן (מלך, דרגא 2)

עַ֖ל טפחא (מלך, דרגא 2)

מַ֣עַל מונח (משרת, דרגא 5) הַגּוֹלָ֑ה אתנחתא (קיסר, דרגא 1)

וַאֲנִי֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

יֹשֵׁ֣ב מונח (משרת, דרגא 5) מְשׁוֹמֵ֔ם זקף קטן (מלך, דרגא 2)

עַ֖ד טפחא (מלך, דרגא 2)

לְמִנְחַ֥ת מרכא (משרת, דרגא 5) הָעָֽרֶב סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

וְאֵלַי יֵאָסְפוּ כֹּל חָרֵד בְּדִבְרֵי אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עַל מַעַל הַגּוֹלָה הפשע שעשו העולים מהגולה, וַאֲנִי יֹשֵׁב מְשׁוֹמֵם משותק מרוב צער עַד לְמִנְחַת הָעָרֶב לזמן הקרבת התמיד של בין הערביים.

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות