(נחמיה יג י): "וָאֵדְעָה כִּי מְנָיוֹת הַלְוִיִּם לֹא נִתָּנָה, וַיִּבְרְחוּ אִישׁ לְשָׂדֵהוּ, הַלְוִיִּם וְהַמְשֹׁרְרִים עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה"

מה עושים משרתי הציבור, כאשר הציבור לא משלם להם מספיק שכר?

- הם מתפטרים והולכים לחפש פרנסה אחרת.  כך קרה בימי נחמיה.

לפי התורה, כל אדם שיש לו קרקע חייב לתת תרומות ומעשרות לכהנים וללוויים, כדי שיהיו פנויים לשרת בבית המקדש. המצווה הזו מוטלת על כל אדם ואדם באופן פרטי ולא על השלטון המרכזי (חוקי התורה בכלל לא מניחים שיש מדינה או שלטון מרכזי כלשהו). בימי נחמיה, רוב בני ישראל זלזלו במצווה הזאת ולא קיימו אותה, וכתוצאה מכך הלוויים עזבו את משמרתם בבית המקדש.

נחמיה, שהיה אז השליט המרכזי מטעם מלך פרס, החליט להתערב:

(נחמיה יג יא): "וָאָרִיבָה אֶת הַסְּגָנִים, וָאֹמְרָה 'מַדּוּעַ נֶעֱזַב בֵּית הָאֱלֹהִים?' וָאֶקְבְּצֵם וָאַעֲמִדֵם עַל עָמְדָם"

(נחמיה יג יב): "וְכָל יְהוּדָה הֵבִיאוּ מַעְשַׂר הַדָּגָן וְהַתִּירוֹשׁ וְהַיִּצְהָר לָאוֹצָרוֹת"

נחמיה אסף את כל הסגנים (כנראה ראשי המשפחות), ודרש מהם לפעול לתקן את המצב. הוא דרש מהלויים שיחזרו למקומם בבית המקדש, ודרש מבני שבט יהודה שיחזרו להביא את המעשרות לאוצרות המקדש.

בברכת המזון של הרבנים אומרים "ואל תצריכנו לידי מתנות בשר ודם"

אבל לא לכהן הלוי לאמור זאת

וגם לא ללוים לאמור זאת כי המעשר הוא שכר ללוים חלף עבודתם באהל-מועד והלוים יתנו מעשר מן המעשר לכהנים בני אהרן הלוי

ספר דברי הימים ב פרק 31 כתוב:

(ד) וַיֹּאמֶר [המלך יחזקיהו] לָעָם לְיוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם לָתֵת מְנָת הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם לְמַעַן יֶחֶזְקוּ בְּתוֹרַת יְהֹוָה:

כי המלך יחזקיהו יודע כי אם לא ינתן מנת הכהנים והלוים איך יֶחֶזְקוּ בְּתוֹרַת יְהֹוָה

-- daian moshe, 2011-11-04 11:31:02