קטגוריה:נחמיה יג י

<< | ספר נחמיה • פרק י"ג • פסוק י' | >>

ואדעה כי מניות הלוים לא נתנה ויברחו איש לשדהו הלוים והמשררים עשי המלאכה.

וָאֵדְעָה כִּי מְנָיוֹת הַלְוִיִּם לֹא נִתָּנָה וַיִּבְרְחוּ אִישׁ לְשָׂדֵהוּ הַלְוִיִּם וְהַמְשֹׁרְרִים עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה.

המהדורה המוטעמת:

וָאֵ֣דְעָ֔ה כִּֽי־מְנָי֥וֹת הַלְוִיִּ֖ם לֹ֣א נִתָּ֑נָה וַיִּבְרְח֧וּ אִישׁ־לְשָׂדֵ֛הוּ הַלְוִיִּ֥ם וְהַמְשֹׁרְרִ֖ים עֹשֵׂ֥י הַמְּלָאכָֽה׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

וָאֵ֣דְעָ֔ה וָ - ו' החיבור
אֵ֣דְעָ֔ - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף ראשון, משותף, יחיד
ה - סיומת, ה' נוספת

צורת יסוד: c/3045
מורפ': HC/Vqw1cs/Sh כִּֽי כִּֽי - ו' החיבור

צורת יסוד: 3588 a
מורפ': HC־מְנָי֥וֹת מְנָי֥וֹת - שם עצם, נקבה, רבים, נסמך

צורת יסוד: 4521
מורפ': HNcfpc הַלְוִיִּ֖ם הַ - מילית, ה' הידיעה
לְוִיִּ֖ם - שם עצם, ייחוס, זכר, רבים, נפרד

צורת יסוד: d/3881
מורפ': HTd/Ngmpa לֹ֣א לֹ֣א - מילית, שלילה

צורת יסוד: 3808
מורפ': HTn נִתָּ֑נָה נִתָּ֑נָה - פועל, נפעל, עבר, גוף שלישי, נקבה, יחיד

צורת יסוד: 5414
מורפ': HVNp3fs וַיִּבְרְח֧וּ וַ - ו' החיבור
יִּבְרְח֧וּ - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, רבים

צורת יסוד: c/1272
מורפ': HC/Vqw3mp אִישׁ אִישׁ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 376
מורפ': HNcmsa־לְשָׂדֵ֛הוּ לְ - מילת יחס
שָׂדֵ֛ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
הוּ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: l/7704 b
מורפ': HR/Ncmsc/Sp3ms הַלְוִיִּ֥ם הַ - מילית, ה' הידיעה
לְוִיִּ֥ם - שם עצם, ייחוס, זכר, רבים, נפרד

צורת יסוד: d/3881
מורפ': HTd/Ngmpa וְהַמְשֹׁרְרִ֖ים וְ - ו' החיבור
הַ - מילית, ה' הידיעה
מְשֹׁרְרִ֖ים - פועל, פולל, בינוני פעיל (הווה), זכר, רבים, נפרד

צורת יסוד: c/d/7891
מורפ': HC/Td/Vormpa עֹשֵׂ֥י עֹשֵׂ֥י - פועל, קל, בינוני פעיל (הווה), זכר, רבים, נסמך

צורת יסוד: 6213 a
מורפ': HVqrmpc הַמְּלָאכָֽה הַ - מילית, ה' הידיעה
מְּלָאכָֽה - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד

צורת יסוד: d/4399
מורפ': HTd/Ncfsa׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):

וָאֵ֣דְעָ֔ה מונח, זקף קטן (מלך, דרגא 2)

כִּֽי־מְנָי֥וֹת מרכא (משרת, דרגא 5) הַלְוִיִּ֖ם טפחא (מלך, דרגא 2)

לֹ֣א מונח (משרת, דרגא 5) נִתָּ֑נָה אתנחתא (קיסר, דרגא 1)

וַיִּבְרְח֧וּ דרגא (משרת, דרגא 5) אִישׁ־לְשָׂדֵ֛הוּ תביר (משנה, דרגא 3)

הַלְוִיִּ֥ם מרכא (משרת, דרגא 5) וְהַמְשֹׁרְרִ֖ים טפחא (מלך, דרגא 2)

עֹשֵׂ֥י מרכא (משרת, דרגא 5) הַמְּלָאכָֽה סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

וָאֵדְעָה כִּי מְנָיוֹת מתנות הַלְוִיִּם לֹא נִתָּנָה עד שחזרתי לירושלים, וַיִּבְרְחוּ ולכן ויברחו אִישׁ לְשָׂדֵהוּ לעבוד את שדהו כדי שיוכלו להתפרנס הַלְוִיִּם וְהַמְשֹׁרְרִים עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה מלאכת השירה, ושמירת השערים.

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות