רש"י על נחמיה יג
<< · רש"י על נחמיה · יג
פסוק ג (כל הפסוק)
"כל ערב" - כל תערובות העכו"ם כמו וגם ערב רב עלה אתם (שמות י"ב)
פסוק ד (כל הפסוק)
"ולפני מזה" - ומקודם לכן
"קרוב לטוביה" - אותו אלישיב הכהן היה קרוב לטוביה חברו של סנבלט ונתן שם הכהן כליו של טוביה
פסוק ה (כל הפסוק)
"ויעש" - אלישיב
"לפנים" - שם היו נותנים קודם שבאתי לירושלים
"מנות הלוים" - מתנות הראויות ללוים
פסוק ו (כל הפסוק)
"ובכל זה" - ובכל המעשה הזה באתי אל המלך וחזרתי לבבל
"נשאלתי" - שיתן לי רשות לעלות לירושלים ולחזור
פסוק ט (כל הפסוק)
"ואומרה" - צויתי לטהר ויטהרו הלשכות וגו'
פסוק י (כל הפסוק)
"מניות" - מנות
"לא נתנה" - שלא נתנו ישראל שם המתנות ועל כן ברחו והלכו להם אנה ואנה לשאול מתנותיהם ולא היו עוסקים כל כך בעבודתם
פסוק יא (כל הפסוק)
"ואקבצם" - קבצתי את הכהנים והלוים להעמידם על משמרתם בעבודתם וכל ישראל היו מביאים להם שם מתנותם
פסוק יג (כל הפסוק)
"כי נאמנים" - היו לחלוק המתנות ביניהם
פסוק טו (כל הפסוק)
"הערמות" - אלומות של תבואה
"ואעיד" - העידותי בהם שלא לעשות
"ביום מכרם ציד" - ביום שהיו מוכרים מזון וציד ציד כמו ויתן להם צידה לדרך (בראשית מ"ח)
פסוק טז (כל הפסוק)
"והצורים" - סוחרים של צור מביאים דגים למכור
פסוק יט (כל הפסוק)
"ויהי כאשר צללו" - כאשר נטו הצללים של ערב שבת בשערים צויתי לסגור דלתות העיר שלא יפתחו עד אחר שבת שלא יבואו הרוכלים בעיר למכור סחורתן כדי שלא יחללו ישראל את השבת על ידיהם
פסוק כ (כל הפסוק)
"וילינו" - והיו לנים הרוכלים והסוחרים ביום השבת מחוץ לירושלים פעם אחת ושתי פעמים כדי שיבואו בני ישראל לפתוח השערים ולקנות מהם בשבת
פסוק כא (כל הפסוק)
"ואומרה אליהם" - התריתי באותם הרוכלים
"אם תשנו" - אם תוסיפו לעשות פעם שנייה
"מן העת" - מן אותו יום והלאה לא באו ביום השבת
פסוק כג (כל הפסוק)
"הושיבו נשים" - אשר נשאו להם נשים של עכו"ם
פסוק כד (כל הפסוק)
"חצי מדבר" - הרבה מבניהם היו מדברים לשון אשדודים כאמותם
פסוק כה (כל הפסוק)
"ואכה" - נתתי להם מלקיות להלקותם כדי להוכיחם ולהזכירם
פסוק כו (כל הפסוק)
"גם אותו החטיאו" - כל שכן שתהיו חוטאים ע"י נשיכם של עכו"ם וזהו שנאמר בסמוך ולכם הנשמע וגו' בתמיה כלומר שלמה מלך ישראל נמצא חטא על ידי נשיו של עובדי כוכבים ומזלות ואתם נשאתם נשים של נכריות ומזלות להיות חוטאין
פסוק כח (כל הפסוק)
"ומבני יוידע חתן לסנבלט" - אחד מבני יוידע חתן לסנבלט צורר היהודים והברחתיהו מעלי למען לא יהיה רגיל בירושלים בשביל חתנו לראות את העיר ואת מוצאיה ואת מובאיה
פסוק כט (כל הפסוק)
"זכרה להם" - הטובה אשר עשו
פסוק לא (כל הפסוק)
"בעתים" - לעתים היו כורתים עצים למערכה
"ולבכורים" - שהיו מביאים בכורים בפרק אחד לכל דבר ודבר קבעתי זמנו
<< · רש"י על נחמיה · יג