קטגוריה:נחמיה ב יח

<< | ספר נחמיה • פרק ב' • פסוק י"ח | >>

ואגיד להם את יד אלהי אשר היא טובה עלי ואף דברי המלך אשר אמר לי ויאמרו נקום ובנינו ויחזקו ידיהם לטובה.

וָאַגִּיד לָהֶם אֶת יַד אֱלֹהַי אֲשֶׁר הִיא טוֹבָה עָלַי וְאַף דִּבְרֵי הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר אָמַר לִי וַיֹּאמְרוּ נָקוּם וּבָנִינוּ וַיְחַזְּקוּ יְדֵיהֶם לַטּוֹבָה.

המהדורה המוטעמת:

וָאַגִּ֨יד לָהֶ֜ם אֶת־יַ֣ד אֱלֹהַ֗י אֲשֶׁר־הִיא֙ טוֹבָ֣ה עָלַ֔י וְאַף־דִּבְרֵ֥י הַמֶּ֖לֶךְ אֲשֶׁ֣ר אָֽמַר־לִ֑י וַיֹּֽאמְרוּ֙ נָק֣וּם וּבָנִ֔ינוּ וַיְחַזְּק֥וּ יְדֵיהֶ֖ם לַטּוֹבָֽה׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

וָאַגִּ֨יד וָ - ו' החיבור
אַגִּ֨יד - פועל, הפעיל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף ראשון, משותף, יחיד

צורת יסוד: c/5046
מורפ': HC/Vhw1cs לָהֶ֜ם לָ - מילת יחס
הֶ֜ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, רבים

צורת יסוד: l
מורפ': HR/Sp3mp אֶת אֶת - מילית, מושא ישיר (את)

צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־יַ֣ד יַ֣ד - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נסמך

צורת יסוד: 3027
מורפ': HNcbsc אֱלֹהַ֗י אֱלֹהַ֗ - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
י - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד

צורת יסוד: 430
מורפ': HNcmpc/Sp1cs אֲשֶׁר אֲשֶׁר - מילית, זיקה (ש/אשר)

צורת יסוד: 834 a
מורפ': HTr־הִיא֙ הִיא֙ - כינוי גוף, אישי, גוף שלישי, נקבה, יחיד

צורת יסוד: 1931
מורפ': HPp3fs טוֹבָ֣ה טוֹבָ֣ה - תואר, נקבה, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 2896 a
מורפ': HAafsa עָלַ֔י עָלַ֔ - מילת יחס
י - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד

צורת יסוד: 5921 a
מורפ': HR/Sp1cs וְאַף וְ - ו' החיבור
אַף - תואר הפועל

צורת יסוד: c/637
מורפ': HC/D־דִּבְרֵ֥י דִּבְרֵ֥י - שם עצם, זכר, רבים, נסמך

צורת יסוד: 1697
מורפ': HNcmpc הַמֶּ֖לֶךְ הַ - מילית, ה' הידיעה
מֶּ֖לֶךְ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: d/4428
מורפ': HTd/Ncmsa אֲשֶׁ֣ר אֲשֶׁ֣ר - מילית, זיקה (ש/אשר)

צורת יסוד: 834 a
מורפ': HTr אָֽמַר אָֽמַר - פועל, קל, עבר, גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 559
מורפ': HVqp3ms־לִ֑י לִ֑ - מילת יחס
י - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד

צורת יסוד: l
מורפ': HR/Sp1cs וַיֹּֽאמְרוּ֙ וַ - ו' החיבור
יֹּֽאמְרוּ֙ - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, רבים

צורת יסוד: c/559
מורפ': HC/Vqw3mp נָק֣וּם נָק֣וּם - פועל, קל, עתיד, גוף ראשון, משותף, רבים

צורת יסוד: 6965 b
מורפ': HVqi1cp וּבָנִ֔ינוּ וּ - ו' החיבור
בָנִ֔ינוּ - פועל, קל, עבר ברצף (ו' ההיפוך), גוף ראשון, משותף, רבים

צורת יסוד: c/1129
מורפ': HC/Vqq1cp וַיְחַזְּק֥וּ וַ - ו' החיבור
יְחַזְּק֥וּ - פועל, פיעל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, רבים

צורת יסוד: c/2388
מורפ': HC/Vpw3mp יְדֵיהֶ֖ם יְדֵי - שם עצם, זכר ונקבה, זוגי, נסמך
הֶ֖ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, רבים

צורת יסוד: 3027
מורפ': HNcbdc/Sp3mp לַטּוֹבָֽה לַ - מילת יחס, ה' הידיעה
טּוֹבָֽה - תואר, נקבה, יחיד, נפרד

צורת יסוד: l/2896 c
מורפ': HRd/Aafsa׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):

וָאַגִּ֨יד קדמא (משרת, דרגא 5) לָהֶ֜ם גרש (שליש, דרגא 4)

אֶת־יַ֣ד מונח (משרת, דרגא 5) אֱלֹהַ֗י רביעי (משנה, דרגא 3)

אֲשֶׁר־הִיא֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

טוֹבָ֣ה מונח (משרת, דרגא 5) עָלַ֔י זקף קטן (מלך, דרגא 2)

וְאַף־דִּבְרֵ֥י מרכא (משרת, דרגא 5) הַמֶּ֖לֶךְ טפחא (מלך, דרגא 2)

אֲשֶׁ֣ר מונח (משרת, דרגא 5) אָֽמַר־לִ֑י אתנחתא (קיסר, דרגא 1)

וַיֹּֽאמְרוּ֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

נָק֣וּם מונח (משרת, דרגא 5) וּבָנִ֔ינוּ זקף קטן (מלך, דרגא 2)

וַיְחַזְּק֥וּ מרכא (משרת, דרגא 5) יְדֵיהֶ֖ם טפחא (מלך, דרגא 2)

לַטּוֹבָֽה סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

וָאַגִּיד לָהֶם אֶת יַד אֱלֹהַי השגחת אלהי אֲשֶׁר הִיא טוֹבָה עָלַי בזה שנתן אותי לחן בעיני המלך וְאַף דִּבְרֵי הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר אָמַר לִי, וַיֹּאמְרוּ: "נָקוּם וּבָנִינוּ", וַיְחַזְּקוּ יְדֵיהֶם לַטּוֹבָה.

{פ}

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות