קטגוריה:מלכים ב כג כה

<< | ספר מלכים ב • פרק כ"ג • פסוק כ"ה | >>

וכמהו לא היה לפניו מלך אשר שב אל יהוה בכל לבבו ובכל נפשו ובכל מאדו ככל תורת משה ואחריו לא קם כמהו.

וְכָמֹהוּ לֹא הָיָה לְפָנָיו מֶלֶךְ אֲשֶׁר שָׁב אֶל יְהֹוָה בְּכׇל לְבָבוֹ וּבְכׇל נַפְשׁוֹ וּבְכׇל מְאֹדוֹ כְּכֹל תּוֹרַת מֹשֶׁה וְאַחֲרָיו לֹא קָם כָּמֹהוּ.

המהדורה המוטעמת:

וְכָמֹ֩הוּ֩ לֹא־הָיָ֨ה לְפָנָ֜יו מֶ֗לֶךְ אֲשֶׁר־שָׁ֤ב אֶל־יְהֹוָה֙ בְּכׇל־לְבָב֤וֹ וּבְכׇל־נַפְשׁוֹ֙ וּבְכׇל־מְאֹד֔וֹ כְּכֹ֖ל תּוֹרַ֣ת מֹשֶׁ֑ה וְאַחֲרָ֖יו לֹא־קָ֥ם כָּמֹֽהוּ׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

וְכָמֹהוּ֩ וְ - ו' החיבור
כָמֹ - מילת יחס
הוּ֩ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: c/3644
מורפ': HC/R/Sp3ms לֹֽא לֹֽא - מילית, שלילה

צורת יסוד: 3808
מורפ': HTn־הָיָ֨ה הָיָ֨ה - פועל, קל, עבר, גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 1961
מורפ': HVqp3ms לְפָנָ֜יו לְ - מילת יחס
פָנָ֜י - שם עצם, זכר ונקבה, רבים, נסמך
ו - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: l/6440
מורפ': HR/Ncbpc/Sp3ms מֶ֗לֶךְ מֶ֗לֶךְ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 4428
מורפ': HNcmsa אֲשֶׁר אֲשֶׁר - מילית, זיקה (ש/אשר)

צורת יסוד: 834 a
מורפ': HTr־שָׁ֤ב שָׁ֤ב - פועל, קל, עבר, גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 7725
מורפ': HVqp3ms אֶל אֶל - מילת יחס

צורת יסוד: 413
מורפ': HR־יְהוָה֙ יְהוָה֙ - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 3068
מורפ': HNp בְּכָל בְּ - מילת יחס
כָל - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך

צורת יסוד: b/3605
מורפ': HR/Ncmsc־לְבָב֤וֹ לְבָב֤ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
וֹ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 3824
מורפ': HNcmsc/Sp3ms וּבְכָל וּ - ו' החיבור
בְ - מילת יחס
כָל - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך

צורת יסוד: c/b/3605
מורפ': HC/R/Ncmsc־נַפְשׁוֹ֙ נַפְשׁ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נסמך
וֹ֙ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 5315
מורפ': HNcbsc/Sp3ms וּבְכָל וּ - ו' החיבור
בְ - מילת יחס
כָל - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך

צורת יסוד: c/b/3605
מורפ': HC/R/Ncmsc־מְאֹד֔וֹ מְאֹד֔ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
וֹ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 3966
מורפ': HNcmsc/Sp3ms כְּכֹ֖ל כְּ - מילת יחס
כֹ֖ל - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך

צורת יסוד: k/3605
מורפ': HR/Ncmsc תּוֹרַ֣ת תּוֹרַ֣ת - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך

צורת יסוד: 8451
מורפ': HNcfsc מֹשֶׁ֑ה מֹשֶׁ֑ה - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 4872
מורפ': HNp וְאַחֲרָ֖יו וְ - ו' החיבור
אַחֲרָ֖י - מילת יחס
ו - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: c/310 a
מורפ': HC/R/Sp3ms לֹֽא לֹֽא - מילית, שלילה

צורת יסוד: 3808
מורפ': HTn־קָ֥ם קָ֥ם - פועל, קל, עבר, גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 6965 b
מורפ': HVqp3ms כָּמֹֽהוּ כָּמֹֽ - מילת יחס
הוּ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 3644
מורפ': HR/Sp3ms׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):

וְכָמֹהוּ֩ תלישא קטנה (משרת, דרגא 5) לֹֽא־הָיָ֨ה קדמא (משרת, דרגא 5) לְפָנָ֜יו גרש (שליש, דרגא 4)

מֶ֗לֶךְ רביעי (משנה, דרגא 3)

אֲשֶׁר־שָׁ֤ב מהפך (משרת, דרגא 5) אֶל־יְהוָה֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

בְּכָל־לְבָב֤וֹ מהפך (משרת, דרגא 5) וּבְכָל־נַפְשׁוֹ֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

וּבְכָל־מְאֹד֔וֹ זקף קטן (מלך, דרגא 2)

כְּכֹ֖ל טפחא (מלך, דרגא 2)

תּוֹרַ֣ת מונח (משרת, דרגא 5) מֹשֶׁ֑ה אתנחתא (קיסר, דרגא 1)

וְאַחֲרָ֖יו טפחא (מלך, דרגא 2)

לֹֽא־קָ֥ם מרכא (משרת, דרגא 5) כָּמֹֽהוּ סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

וְכָמֹהוּ לֹא הָיָה לְפָנָיו מֶלֶךְ אֲשֶׁר שָׁב אֶל יְהוָה בְּכָל לְבָבוֹ וּבְכָל נַפְשׁוֹ וּבְכָל מְאֹדוֹ כְּכֹל תּוֹרַת מֹשֶׁה, וְאַחֲרָיו לֹא קָם כָּמֹהוּ.

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

תרגום יונתן

• לדף התרגום על כל הפרק •

וכותיה לא הוה קדמוהי מלכא דתב לפולחנא דיי בכל לביה ובכל נפשיה ובכל נכסוהי ככל אוריתא דמשה ובתרוהי לא קם כותיה:

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"וכמהו לא היה לפניו מלך" וכו'. וגבי חזקיה כתיב (לעיל יח, ה) בה' בטח ואחריו לא היה כמוהו בכל מלכי יהודה ואשר היו לפניו, ופירש מהרי"א שחזקיה נתעלה על כל המלכים במדת הבטחון, כמו שהיה בענין סנחריב, ויאשיה נתעלה על כולם בענין התשובה, שגם למ"ד (שבת נו ב) כל האומר יאשיה חטא אינו אלא טועה, פי' ששב בענין הדינים שכל דין שדן פחות מבן י"ח החזירם מכיסו, עכ"ד. ובפשוט היתה התשובה בענין הכללי, שהדור ההוא ע"פ מלכם עשו תשובה מכל הכעסים שהכעיסו המלכים הקודמים ובטל המזבחות והבמות מכל ערי ישראל מה שלא עשה כן חזקיה שהשאיר המזבח שבבית אל והבמות שבערי שומרון והמזבחות אשר על גג עליית אחז, וכבר אמרו בפ' חלק (סנהדרין צד א) שבקש הקב"ה לעשות חזקיה משיח וסנחריב גוג ומגוג רק שגרם איזה חטא, ר"ל שהיה ראוי להיות אז הקיבוץ הכללי מן הגלות, כי כבר בארתי (בביאור ישעיה סימן יא ובכ"מ) שמן עת שהיה הגלות הכללי של עשרת השבטים ע"י סנחריב, הוחל זמן הגאולה, דהיינו שאם היו שבים בתשובה

שלמה היה תיכף הקיבוץ הכללי המקוה, כי הגאולה יש לה שני זמנים כמ"ש (שם צח א) זכו אחישנה לא זכו בעתה, ואם היו זוכים היה אז הגאולה הכללית לאסוף נדחים, ואחר שבימי חזקיה נדחה הדבר, היה ראוי שיהיה זה בימי יאשיה שאז שבו בתשובה שלמה, ובאמת אמרו חז"ל שירמיה הלך בעת ההיא להחזיר עשרת השבטים, כי חשב שעתה עת מצוא, ובאר הכתוב הסבה שנדחה הדבר גם בעת ההיא, כמ"ש: