קטגוריה:מלכים ב יז יח

<< | ספר מלכים ב • פרק י"ז • פסוק י"ח | >>

ויתאנף יהוה מאד בישראל ויסרם מעל פניו לא נשאר רק שבט יהודה לבדו.

וַיִּתְאַנַּף יְהֹוָה מְאֹד בְּיִשְׂרָאֵל וַיְסִרֵם מֵעַל פָּנָיו לֹא נִשְׁאַר רַק שֵׁבֶט יְהוּדָה לְבַדּוֹ.

וַיִּתְאַנַּ֨ף יְהֹוָ֤ה מְאֹד֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל וַיְסִרֵ֖ם מֵעַ֣ל פָּנָ֑יו לֹ֣א נִשְׁאַ֔ר רַ֛ק שֵׁ֥בֶט יְהוּדָ֖ה לְבַדּֽוֹ׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

וַיִּתְאַנַּ֨ף וַ - ו' החיבור
יִּתְאַנַּ֨ף - פועל, התפעל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: c/599
מורפ': HC/Vtw3ms יְהוָ֤ה יְהוָ֤ה - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 3068
מורפ': HNp מְאֹד֙ מְאֹד֙ - תואר הפועל

צורת יסוד: 3966
מורפ': HD בְּיִשְׂרָאֵ֔ל בְּ - מילת יחס
יִשְׂרָאֵ֔ל - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: b/3478
מורפ': HR/Np וַיְסִרֵ֖ם וַ - ו' החיבור
יְסִרֵ֖ - פועל, הפעיל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד
ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, רבים

צורת יסוד: c/5493
מורפ': HC/Vhw3ms/Sp3mp מֵעַ֣ל מֵ - מילת יחס
עַ֣ל - מילת יחס

צורת יסוד: m/5921 a
מורפ': HR/R פָּנָ֑יו פָּנָ֑י - שם עצם, זכר ונקבה, רבים, נסמך
ו - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 6440
מורפ': HNcbpc/Sp3ms לֹ֣א לֹ֣א - מילית, שלילה

צורת יסוד: 3808
מורפ': HTn נִשְׁאַ֔ר נִשְׁאַ֔ר - פועל, נפעל, עבר, גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 7604
מורפ': HVNp3ms רַ֛ק רַ֛ק - מילית, חיוב

צורת יסוד: 7535
מורפ': HTa שֵׁ֥בֶט שֵׁ֥בֶט - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך

צורת יסוד: 7626
מורפ': HNcmsc יְהוּדָ֖ה יְהוּדָ֖ה - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 3063
מורפ': HNp לְבַדּֽוֹ לְ - מילת יחס
בַדּֽ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
וֹ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: l/905
מורפ': HR/Ncmsc/Sp3ms׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):

וַיִּתְאַנַּ֨ף קדמא (משרת, דרגא 5) יְהוָ֤ה מהפך (משרת, דרגא 5) מְאֹד֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

בְּיִשְׂרָאֵ֔ל זקף קטן (מלך, דרגא 2)

וַיְסִרֵ֖ם טפחא (מלך, דרגא 2)

מֵעַ֣ל מונח (משרת, דרגא 5) פָּנָ֑יו אתנחתא (קיסר, דרגא 1)

לֹ֣א מונח (משרת, דרגא 5) נִשְׁאַ֔ר זקף קטן (מלך, דרגא 2)

רַ֛ק תביר (משנה, דרגא 3)

שֵׁ֥בֶט מרכא (משרת, דרגא 5) יְהוּדָ֖ה טפחא (מלך, דרגא 2)

לְבַדּֽוֹ סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

וַיִּתְאַנַּף התרגז יְהוָה מְאֹד בְּיִשְׂרָאֵל, וַיְסִרֵם מֵעַל פָּנָיו; לֹא נִשְׁאַר רַק אלא שֵׁבֶט יְהוּדָה וכן בינימין, שמעון ולוי, ואנשים משבטי אפריים ומנשה (דברי הימים ב טו ט) שהם טפלים ליהודה לְבַדּוֹ.

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות