עם טעמים:
וַיִּשְׁאַ֥ל הַמֶּ֛לֶךְ לָאִשָּׁ֖ה וַתְּסַפֶּר־ל֑וֹ וַיִּתֶּן־לָ֣הּ הַמֶּ֩לֶךְ֩ סָרִ֨יס אֶחָ֜ד לֵאמֹ֗ר הָשֵׁ֤יב אֶת־כׇּל־אֲשֶׁר־לָהּ֙ וְאֵת֙ כׇּל־תְּבוּאֹ֣ת הַשָּׂדֶ֔ה מִיּ֛וֹם עׇזְבָ֥הֿ אֶת־הָאָ֖רֶץ וְעַד־עָֽתָּה׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
"וישאל". והמלך שאל אותה וכוונו דבריהם, שמזה ידע אמתת הספור: "ויתן לה המלך סריס אחד". הנה כפי הדין הי"ל לשאול תחלה את המחזיק פן יטעון שקנה השדה כיון שאכל שני חזקה, וכן היה צריך שהיא תביא ראיה שהיה השדה שלה, אולם כיון שגחזי נמצא שם העיד שכדבריה כן היא שהשדה והבית שלה, כי הכיר עניניה. וי"ל שהיה אז שעת חירום בין פלשתים לא"י, כי בשנה הי"ב ליהורם שזה היה סוף ז' שני רעב פרצו פלשתים ביהודה (כמ"ש בד"ה ב' כא), ומסתמא היה להם מלחמה מקודם שלכן הרגו כל בית המלך כנזכר שם, והיתה המלחמה ד' שנים מקודם, בענין שבסוף שלש שנים הראשונים שהיתה בארץ פלשתים היה שעת חירום ואין מועילה חזקה (כמ"ש בחושן משפט סי' קמג), לכן צוה להשיב לה כל אשר לה הבית והשדה ואת התבואות, לא שכר הדירה:
