קטגוריה:מלכים א ב טז
ועתה שאלה אחת אנכי שאל מאתך אל תשבי את פני ותאמר אליו דבר.
וְעַתָּה שְׁאֵלָה אַחַת אָנֹכִי שֹׁאֵל מֵאִתָּךְ אַל תָּשִׁבִי אֶת פָּנָי וַתֹּאמֶר אֵלָיו דַּבֵּר.
וְעַתָּ֗ה שְׁאֵלָ֤ה אַחַת֙ אָֽנֹכִי֙ שֹׁאֵ֣ל מֵֽאִתָּ֔ךְ אַל־תָּשִׁ֖בִי אֶת־פָּנָ֑י וַתֹּ֥אמֶר אֵלָ֖יו דַּבֵּֽר׃
וְעַתָּ֗ה וְ - ו' החיבור
עַתָּ֗ה - תואר הפועל
צורת יסוד: c/6258
מורפ': HC/D שְׁאֵלָ֤ה שְׁאֵלָ֤ה - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 7596
מורפ': HNcfsa אַחַת֙ אַחַת֙ - תואר, מספר מונה, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 259
מורפ': HAcfsa אָֽנֹכִי֙ אָֽנֹכִי֙ - כינוי גוף, אישי, גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: 595
מורפ': HPp1cs שֹׁאֵ֣ל שֹׁאֵ֣ל - פועל, קל, בינוני פעיל (הווה), זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 7592
מורפ': HVqrmsa מֵֽאִתָּ֔ךְ מֵֽ - מילת יחס
אִתָּ֔ - מילת יחס
ךְ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, נקבה, יחיד
צורת יסוד: m/854
מורפ': HR/R/Sp2fs אַל אַל - מילית, שלילה
צורת יסוד: 408
מורפ': HTn־תָּשִׁ֖בִי תָּשִׁ֖בִי - פועל, הפעיל, ציווי מקוצר (Jussive), גוף שני, נקבה, יחיד
צורת יסוד: 7725
מורפ': HVhj2fs אֶת אֶת - מילית, מושא ישיר (את)
צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־פָּנָ֑י פָּנָ֑ - שם עצם, זכר ונקבה, רבים, נסמך
י - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: 6440
מורפ': HNcbpc/Sp1cs וַתֹּ֥אמֶר וַ - ו' החיבור
תֹּ֥אמֶר - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, נקבה, יחיד
צורת יסוד: c/559
מורפ': HC/Vqw3fs אֵלָ֖יו אֵלָ֖י - מילת יחס
ו - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 413
מורפ': HR/Sp3ms דַּבֵּֽר דַּבֵּֽר - פועל, פיעל, ציווי, גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: 1696
מורפ': HVpv2ms׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
וְעַתָּ֗ה רביעי (משנה, דרגא 3)
שְׁאֵלָ֤ה מהפך (משרת, דרגא 5) אַחַת֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
אָֽנֹכִי֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
שֹׁאֵ֣ל מונח (משרת, דרגא 5) מֵֽאִתָּ֔ךְ זקף קטן (מלך, דרגא 2)
אַל־תָּשִׁ֖בִי טפחא (מלך, דרגא 2)
אֶת־פָּנָ֑י אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
וַתֹּ֥אמֶר מרכא (משרת, דרגא 5) אֵלָ֖יו טפחא (מלך, דרגא 2)
דַּבֵּֽר סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
פרשנות מסורתית:
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"ועתה" - הואיל ואין חשש בדבר המלוכה
"אל תשיבי וגו'" - רצה לומר פני ריקם מבלי למלאות שאלתימלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
חמת המלך והי"ל לבקש לאמר שאוהב אותה ושחשק בה? ואיך נתרצית בת שבע לדבריו אשר בטא כמדקרות חרב? ומ"ש בפסוק כ"ב ולו ולאביתר וכו' הוא קשה ההבנה, ואיך עלה בזה חרון אפו על אביתר ויואב?:
"את ידעת כי לי היתה המלוכה". הוצעה זו היא בעלת שתי פנים, באופן אחד יראה כאומר אחר שהמלכות היתה ראויה לי, אם מצד תולדותי שאני הבכור, ועז"א "כי לי היתה המלוכה", ואם מצד רצון העם שהסכימו עלי, ועז"א "ועלי שמו כל" "ישראל פניהם למלוך ותסב המלוכה ותהי לאחי". כי נסבה ממקום הראוי לה אל מקום אחר. וא"כ עכ"פ ראוי לפייס אותי במה שיתנו לי חלק קטן, אשה שהשתמש בה המלך, כי הגם שאין הדיוט משתמש בשרביטו של מלך, אני איני הדיוט כי המלוכה הגיעה לי בתחלה. ובאופן אחר תקן דבריו במה שסיים "כי מה' היתה לו", "כי מה" שאין הדיוט משתמש בשרביטו של מלך, הוא רק במלך המולך ע"י הסכמת העם, שאחר שבעצם הוא איש ככל האנשים, בהכרח לציין כבודו ע"י רושמים מיוחדים הסכמיים שאין להדיוט להשתמש בהם, כי בזה ישמר כבודו ומעלתו. לא כן במלך המולך מצד עצמו כי המלכות תאות אליו בעצם, א"צ לציונים אלה ההסכמיים, וכמ"ש במדרש מלך ב"ו אין רוכבים על סוסו ואין יושבים על כסאו ואין משתמשים בשרביטו, אבל הקב"ה רוכבין על סוסו ויושבים על כסאו וכו' הה"ד (תהלים כד, י) מי הוא זה מלך הכבוד ה' צבאות הוא מלך הכבוד סלה, ר"ל דאחר שכבוד מלכות השם תלוי בו בעצמו, והוא בעצמו מלך הכבוד לא ע"י הסכמה ובחירת העם, לא שייך אצלו שלא ישתמש אחר בשרביטו, כי אין כבודו תלוי באותות אלה המוסכמים מן העם, וז"ש שה' הוא מלך הכבוד, ר"ל שהוא עצמו מלך הכבוד לא ע"י העם. וא"כ גם בשלמה אחר שמלכותו לא הגיעה לו מן העם רק מה', בהיות המלוכה והכבוד עצמי לו, אין לו לחוש אם ישתמש זר בשרביט המלך:
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • א:ב:טז בייס-הספר • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "מלכים א ב טז"
קטגוריה זו מכילה את 3 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 3 דפים.