קטגוריה:ישעיהו סד א

<< | ספר ישעיהו • פרק ס"ד • פסוק א' | >>

מהדורת הכתיב:

כקדח אש המסים מים תבעה אש להודיע שמך לצריך מפניך גוים ירגזו.

המהדורה המנוקדת:

כִּקְדֹחַ אֵשׁ הֲמָסִים מַיִם תִּבְעֶה אֵשׁ לְהוֹדִיעַ שִׁמְךָ לְצָרֶיךָ מִפָּנֶיךָ גּוֹיִם יִרְגָּזוּ.

המהדורה המוטעמת:

כִּקְדֹ֧חַ אֵ֣שׁ הֲמָסִ֗ים מַ֚יִם תִּבְעֶה־אֵ֔שׁ לְהוֹדִ֥יעַ שִׁמְךָ֖ לְצָרֶ֑יךָ מִפָּנֶ֖יךָ גּוֹיִ֥ם יִרְגָּֽזוּ׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

כִּ/קְדֹ֧חַ אֵ֣שׁ הֲמָסִ֗ים מַ֚יִם תִּבְעֶה־אֵ֔שׁ לְ/הוֹדִ֥יעַ שִׁמְ/ךָ֖ לְ/צָרֶ֑י/ךָ מִ/פָּנֶ֖י/ךָ גּוֹיִ֥ם יִרְגָּֽזוּ׃

תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים (מקור):

כִּקְדֹ֧חַ דרגא (משרת, דרגא 5) אֵ֣שׁ מונח (משרת, דרגא 5) הֲמָסִ֗ים רביעי (משנה, דרגא 3)

מַ֚יִם יתיב (משנה, דרגא 3)

תִּבְעֶה־אֵ֔שׁ זקף קטן (מלך, דרגא 2)

לְהוֹדִ֥יעַ מרכא (משרת, דרגא 5) שִׁמְךָ֖ טפחא (מלך, דרגא 2)

לְצָרֶ֑יךָ אתנחתא (קיסר, דרגא 1)

מִפָּנֶ֖יךָ טפחא (מלך, דרגא 2)

גּוֹיִ֥ם מרכא (משרת, דרגא 5) יִרְגָּֽזוּ סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

כִּקְדֹחַ אֵשׁ אם ה' היה יורד מהשמים ההרים היו נוזלים מפניו (סוף הפרק הקודם) ...כפי שאש קודחת הֲמָסִים בחומרים הנמסים בחום, מַיִם תִּבְעֶה וכן ההרים נמסו כמו מים שרוחתים ועולים בהם בועות בגלל ה- אֵשׁ, לְהוֹדִיעַ שִׁמְךָ לְצָרֶיךָ, מִפָּנֶיךָ גּוֹיִם יִרְגָּזוּ.

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"כקדוח אש" - את דבר הנימס מלפניו וכאשר המים תבעה האש כשתתן גחלת או מתכת במים יעלו המים אבעבועות כל זה עשית במצרים ויהי ברד ואש מתלקחת בתוכה (שמות ט) אבל י"ת כקדוח אש המסים על אליהו בהר הכרמל שנאמר בו גם המים אשר בתעלה לחכה (מלכים א טו) "להודיע שמך לצריך" - כענין שנאמר באותה מכה ואולם בעבור זאת העמדתיך וגו' (שם) לו עשית עתה כן אז מפניך גוים ירגזו

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

מצודת ציון

"כקדח" - ענין שריפה כמו אש קדחה באפי (דברים לב)

"המסים" - מלשון המסה והמגה

"תבעה" - מלשון אבעבועות

"ירגזו" - ענין תנועות הרעדה כמו רגזו ואל תחטאו (תהלים ד)

מצודת דוד

"להודיע" - ר"ל לא בצדקותינו כ"א להודיע פרסום שמך אל צריך הם המכחישים בה'

"מפניך" - אז חרדו הגוים מפניך

"כקדח אש המסים" - ר"ל הנה מאז כלית את הצרים אותנו כמו אש המקדיח ושורף את הדבר הנמס עד התכלית וכמו חום האש מעלה במים רתיחה ואבעבועות ומוספת והולכת כן הוספת לייסר את הצרים

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"כקדח", רוח האלהי מתנוססת על דבריו הקודמים אשר אמר, "לוא קרעת שמים ירדת מפניך הרים נזלו", ומחזה נוראה משוטטת עתה נגד עיניו, איך אש אכלה אש אדיר מהררי טרף ירדו משמים, ההרים יזולו הצורים ימוגו העמקים יתבקעו, כהמס דונג מפני אש, ומחזה ציור ההרים הגדולים המריקים אש, ועל ראשם מכוסה בשלג, הוא התמונה אשר רואה עתה, איך ההר מוריק אש וגפרית ואבני אלגביש, והשלג והקרח אשר עליו יקדוח ויתחמם, וימס למים, המים האלה מבעבעים מן האש הנורא הזה וירתיחו ויתלהבו נוראות, אומר "בעת אשר ההרים נזולו" בעת "יקדח האש המסים" עת האש יחמם הדברים הנמסים שהם השלג והקרח שעל ראש ההר, אז "מים תבעה אש", אז תבעבע האש, ותרתיח כסיר את המים, כל זאת תעשה כדי "להודיע שמך לצריך", למען מפניך גוים ירגזו: