קטגוריה:ירמיהו י טז

<< | ספר ירמיהו • פרק י' • פסוק ט"ז | >>

לא כאלה חלק יעקב כי יוצר הכל הוא וישראל שבט נחלתו יהוה צבאות שמו.

לֹא כְאֵלֶּה חֵלֶק יַעֲקֹב כִּי יוֹצֵר הַכֹּל הוּא וְיִשְׂרָאֵל שֵׁבֶט נַחֲלָתוֹ יְהֹוָה צְבָאוֹת שְׁמוֹ.

לֹֽא־כְאֵ֜לֶּה חֵ֣לֶק יַעֲקֹ֗ב כִּֽי־יוֹצֵ֤ר הַכֹּל֙ ה֔וּא וְיִ֨שְׂרָאֵ֔ל שֵׁ֖בֶט נַחֲלָת֑וֹ יְהֹוָ֥ה צְבָא֖וֹת שְׁמֽוֹ׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

לֹֽא לֹֽא - מילית, שלילה

צורת יסוד: 3808
מורפ': HTn־כְאֵ֜לֶּה כְ - מילת יחס
אֵ֜לֶּה - כינוי גוף, רומז, משותף, רבים

צורת יסוד: k/428
מורפ': HR/Pdxcp חֵ֣לֶק חֵ֣לֶק - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך

צורת יסוד: 2506 a
מורפ': HNcmsc יַעֲקֹ֗ב יַעֲקֹ֗ב - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 3290
מורפ': HNp כִּֽי כִּֽי - ו' החיבור

צורת יסוד: 3588 a
מורפ': HC־יוֹצֵ֤ר יוֹצֵ֤ר - פועל, קל, בינוני פעיל (הווה), זכר, יחיד, נסמך

צורת יסוד: 3335
מורפ': HVqrmsc הַכֹּל֙ הַ - מילית, ה' הידיעה
כֹּל֙ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: d/3605
מורפ': HTd/Ncmsa ה֔וּא ה֔וּא - כינוי גוף, אישי, גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 1931
מורפ': HPp3ms וְיִ֨שְׂרָאֵ֔ל וְ - ו' החיבור
יִ֨שְׂרָאֵ֔ל - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: c/3478
מורפ': HC/Np שֵׁ֖בֶט שֵׁ֖בֶט - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך

צורת יסוד: 7626
מורפ': HNcmsc נַֽחֲלָת֑וֹ נַֽחֲלָת֑ - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך
וֹ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 5159
מורפ': HNcfsc/Sp3ms יְהוָ֥ה יְהוָ֥ה - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 3068
מורפ': HNp צְבָא֖וֹת צְבָא֖וֹת - שם עצם, זכר ונקבה, רבים, נפרד

צורת יסוד: 6635 b
מורפ': HNcbpa שְׁמֽוֹ שְׁמֽ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
וֹ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 8034
מורפ': HNcmsc/Sp3ms׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):

לֹֽא־כְאֵ֜לֶּה גרש (שליש, דרגא 4)

חֵ֣לֶק מונח (משרת, דרגא 5) יַעֲקֹ֗ב רביעי (משנה, דרגא 3)

כִּֽי־יוֹצֵ֤ר מהפך (משרת, דרגא 5) הַכֹּל֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

ה֔וּא זקף קטן (מלך, דרגא 2)

וְיִ֨שְׂרָאֵ֔ל קדמא, זקף קטן (מלך, דרגא 2)

שֵׁ֖בֶט טפחא (מלך, דרגא 2)

נַֽחֲלָת֑וֹ אתנחתא (קיסר, דרגא 1)

יְהוָ֥ה מרכא (משרת, דרגא 5) צְבָא֖וֹת טפחא (מלך, דרגא 2)

שְׁמֽוֹ סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

לֹא כְאֵלֶּה כמו האלילים חֵלֶק יַעֲקֹב ה', נחלת ישראל, כִּי יוֹצֵר הַכֹּל הוּא, וְיִשְׂרָאֵל שֵׁבֶט נַחֲלָתוֹ הוא העם שלו - יְהוָה צְבָאוֹת שְׁמוֹ.

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

תרגום יונתן

• לדף התרגום על כל הפרק •

לָא כְאִלֵין חוּלְקֵיהּ דְיַעֲקֹב אֲרֵי דִבְרָא כוֹלָא הוּא וְיִשְׂרָאֵל שִׁבְטָא דְאַחֲסַנְתֵּיהּ יְיָ צְבָאוֹת שְׁמֵיהּ:

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

מצודת דוד

"וישראל" - ואת ישראל בחר להיות כ"א משבטיו שבט נחלתו

"ה' צבאות שמו" - כי הוא מושל על צבאות מעלה ומטה

"כי יוצר הכל הוא" - לא כצורת כוכבים שהמה מעשה ידי אדם כי חלק יעקב הוא היוצר את הכל

"לא כאלה" - לא כצורת כוכבים האלה הוא אלהי יעקב הנתון לחלקי

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"לא כאלה", שב למ"ש בתחלת הענין אל דרך הגוים אל תלמדו, כי חלק יעקב אינו דומה לאלה, הם גם לדעת עובדיהם אינם יוצר, וה' הוא "היוצר", הם גם לדעת עובדיהם אין ממונים רק על דבר אחד פרטי, "וה' יוצר הכל", וכן אין לירא מפניהם מפני שנחשב שה' מסר אותנו תחת רשותם והשגחתם, כי "ישראל שבט נחלתו", שאין נתונים תחת המערכה, "ושמו ה' צבאות" שהוא מושל על כל הצבאות לעשות בהם כחפצו, ולכן.

ביאור המילות

"חלק יעקב וישראל". ישראל מדרגה גדולה מן יעקב (ישעיה ט' ז') ומורה על הגדולים שבהם, או על שבט יהודה נגד עשרת השבטים המכונים יעקב, השבט הזה הוא נחלתו ביחוד, שהנחלה מורה על הקדושה וההשגחה הפרטיית יותר כנ"ל (ב' ז'):