מדרש תנחומא הקדום בראשית ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


ב.    [ עריכה ]
["בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים"].

מעשה ששאלה מטרוניתא אחת את רבי יוסי בן חלפתא לכמה ימים ברא הקב"ה את עולמו, אמר לה מיום הראשון, אמרה לו מנין אתה מלמדני, אמר לה עשית מימיך (את משקה) אריסטון, אמרה לו הן, וכמה מיסון (פי' מינין) היה לך, אמרה לו כך וכך, אמר לה וכולם בבת אחת נתת לפניהם, אמרה לו לאו, אלא בישלתי כל התבשילין כאחת, אבל לא הכנסתי לפניהם אלא מיסון מיסון, וכולם ממקרא אחד, שנאמר  (ירמיה י, טז): "כִּי יוֹצֵר הַכֹּל הוּא וגו'".