מדרש תנחומא הקדום בראשית א
מדרש תנחומא הקדום · בראשית · א · >>
א. [ עריכה ]
["בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ"].
כתיב (תהלים קד, ג): "הַמְּקָרֶה בַּמַּיִם עֲלִיּוֹתָיו הַשָּׂם עָבִים רְכוּבוֹ וגו'", ר' יוחנן אמר שמים וארץ נבראו ביום ראשון, ובשני ברא הקב"ה את הרקיע ואת המלאכים, ומנין שנבראו ביום שני, שנאמר "הַמְּקָרֶה בַּמַּיִם עֲלִיּוֹתָיו הַשָּׂם עָבִים רְכוּבוֹ הַמְּהַלֵּךְ עַל כַּנְפֵי רוּחַ", ומה כתיב אחריו, (שם, ד) "עֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת". ר' חנינא אמר בחמישי נבראו המלאכים, שכן כתיב בחמישי (בראשית א, כ): "וְעוֹף יְעוֹפֵף עַל הָאָרֶץ", ואין יעופף אלא המלאכים, שנאמר (ישעיה ו, ב): "וּבִשְׁתַּיִם יְעוֹפֵף", ולמה לא נבראו המלאכים ביום ראשון, שלא יאמרו המינים מיכאל היה עומד בצפון, וגבריאל בדרום, ומותחים עם הקב"ה בשמים ובארץ, ומי בראן, הקב"ה בעצמו, שנאמר בראשית ברא אלהים וגו'. ר' יהודה ור' נחמיה חולקין, ר' יהודה אומר לששת ימים נברא העולם, שכתיב במעשה כל יום ויום ויהי כן, הרי שיטתו של ר' יהודה, ור' נחמיה אומר ביום הראשון נברא כל העולם, א"ל ר' יהודה מהו שכתיב במעשה כל יום ויום [ויהי כן], אמר ר' ברכיה בשיטתו של ר' נחמיה (בראשית א, כד): "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תּוֹצֵא הָאָרֶץ", אין לשון תוצא, אלא בדבר שהיה מוכן מבראשית, שנאמר בראשית.