המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיָּב֣וֹא אֵלֶ֔יהָ כְּב֖וֹא אֶל־אִשָּׁ֣ה זוֹנָ֑ה כֵּ֣ן בָּ֗אוּ אֶֽל־אׇהֳלָה֙ וְאֶל־אׇ֣הֳלִיבָ֔ה אִשֹּׁ֖ת הַזִּמָּֽה׃
"ויבא אליה" ונתקיים הקללה כי "הבלה בא אליה" ונדבק בה "כבוא אל אשה זונה" כמו שהוא בא תמיד אל אשה זונה ונדבק בה לבלות אותה, "כן באו אל אהלה ואל אהליבה אשות הזמה" החולי הזאת המבלה המנאפת קורא "אשות הזמה", היא האש ותבערת החום הבוער ע"י הזמה ורוב הניאוף, אשות וחמימות הזמה והצרעת והבלה והרקב הנולד מזה, באו אל אהלה ואהליבה, וחולי זה ידוע גם היום שהוא כאש בוער וצרעת ממארת ורקבון דבוק במנאפים לבלות ולהבעיר גוויתם ועצמותם:
