קטגוריה:יחזקאל מז ה
וימד אלף נחל אשר לא אוכל לעבר כי גאו המים מי שחו נחל אשר לא יעבר.
וַיָּמׇד אֶלֶף נַחַל אֲשֶׁר לֹא אוּכַל לַעֲבֹר כִּי גָאוּ הַמַּיִם מֵי שָׂחוּ נַחַל אֲשֶׁר לֹא יֵעָבֵר.
וַיָּ֣מׇד אֶ֔לֶף נַ֕חַל אֲשֶׁ֥ר לֹא־אוּכַ֖ל לַעֲבֹ֑ר כִּֽי־גָא֤וּ הַמַּ֙יִם֙ מֵ֣י שָׂ֔חוּ נַ֖חַל אֲשֶׁ֥ר לֹא־יֵעָבֵֽר׃
וַיָּ֣מָד וַ - ו' החיבור
יָּ֣מָד - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/4058
מורפ': HC/Vqw3ms אֶ֔לֶף אֶ֔לֶף - תואר, מספר מונה, זכר ונקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 505
מורפ': HAcbsa נַ֕חַל נַ֕חַל - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 5158 a
מורפ': HNcmsa אֲשֶׁ֥ר אֲשֶׁ֥ר - מילית, זיקה (ש/אשר)
צורת יסוד: 834 a
מורפ': HTr לֹֽא לֹֽא - מילית, שלילה
צורת יסוד: 3808
מורפ': HTn־אוּכַ֖ל אוּכַ֖ל - פועל, קל, עתיד, גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: 3201
מורפ': HVqi1cs לַעֲבֹ֑ר לַ - מילת יחס
עֲבֹ֑ר - פועל, קל, מקור נסמך
צורת יסוד: l/5674 a
מורפ': HR/Vqc כִּֽי כִּֽי - ו' החיבור
צורת יסוד: 3588 a
מורפ': HC־גָא֤וּ גָא֤וּ - פועל, קל, עבר, גוף שלישי, משותף, רבים
צורת יסוד: 1342
מורפ': HVqp3cp הַמַּ֨יִם֙ הַ - מילית, ה' הידיעה
מַּ֨יִם֙ - שם עצם, זכר, רבים, נפרד
צורת יסוד: d/4325
מורפ': HTd/Ncmpa מֵ֣י מֵ֣י - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
צורת יסוד: 4325
מורפ': HNcmpc שָׂ֔חוּ שָׂ֔חוּ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 7813
מורפ': HNcmsa נַ֖חַל נַ֖חַל - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 5158 a
מורפ': HNcmsa אֲשֶׁ֥ר אֲשֶׁ֥ר - מילית, זיקה (ש/אשר)
צורת יסוד: 834 a
מורפ': HTr לֹֽא לֹֽא - מילית, שלילה
צורת יסוד: 3808
מורפ': HTn־יֵעָבֵֽר יֵעָבֵֽר - פועל, נפעל, עתיד, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 5674 a
מורפ': HVNi3ms׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא
(מקור):
וַיָּ֣מָד מונח (משרת, דרגא 5) אֶ֔לֶף זקף קטן (מלך, דרגא 2)
נַ֕חַל זקף גדול (מלך, דרגא 2)
אֲשֶׁ֥ר מרכא (משרת, דרגא 5) לֹֽא־אוּכַ֖ל טפחא (מלך, דרגא 2)
לַעֲבֹ֑ר אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
כִּֽי־גָא֤וּ מהפך (משרת, דרגא 5) הַמַּ֨יִם֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
מֵ֣י מונח (משרת, דרגא 5) שָׂ֔חוּ זקף קטן (מלך, דרגא 2)
נַ֖חַל טפחא (מלך, דרגא 2)
אֲשֶׁ֥ר מרכא (משרת, דרגא 5) לֹֽא־יֵעָבֵֽר סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וַיָּמָד אֶלֶף, נַחַל אֲשֶׁר לֹא אוּכַל לַעֲבֹר, כִּי גָאוּ הַמַּיִם, מֵי שָׂחוּ מים עמוקים, שצריך לשחות בהם, נַחַל אֲשֶׁר לֹא יֵעָבֵר.
פרשנות מסורתית:
תרגום יונתן
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"גאו" - ענין גודל וכן היגאה גומא (איוב ח)
"שחו" - ענין שטיה במים ממעל כמו כאשר יפרש השוחה לשחות (ישעיהו כה)
מצודת דוד
"כי גאו המים" - כי המים גדלו להיות מי שחו לשחות בהם ממעל והיה נחל אשר אין לעבור בו בהלוך הרגל
"וימד אלף" - ומשם מדד עוד אלף אמה והיה נחל עמוק אשר לא יכולתי לעבור בהמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"ומי ברכים" הוא השגת עולם הגלגלים בעלי התנועה.
"ומי מתנים" הוא השגת עולם המלאכים אשר כחם במתנם גבורי כח עושי דברו.
"ומי שחו" הוא השגות האלהות אשר גאו המים מעומק המושג מבלי יוכל איש עבור בו ולדעתי רמז בזה כי הגם שבעת ההיא תמלא הארץ דעת את ה' כמים יכסו על ים, בכ"ז יהיו דומים כמים המכסים את הים שיש מקומות עמוקים ומקומות בלתי עמוקים, כי הגם שכולם יכירו את ה' יהיה חילוף מדרגות בכמות ההשגה ואיכות ההשגה ועומקה, שכ"א ישיג כפי מדרגתו. והודיע לו כי אז יתחלקו האנשים אל ארבע מדרגות,
- א) אומות אשר ישארו עוד במעמד לסכלות הקדום שעבדו לכוכבים ומזלות כמו חינא ויאפאן ואנשי הודו, והם יקבלו מעט מידיעת האל ויהיו המים מי אפסים,
- ב) אומות שאינם עובדי ע"ז ויש להם דת, רק שטועים באלהות ועובדים ללא אלהי אמת, הם יקבלו יותר ממי הדעת ויהיה להם המים מי ברכים,
- ג) האומות שקבלו דעות אמתיות באמונת האלהות ובאחדותו רק שלא קבלו דת האמיתית ומצות האלהות הם ירוו יותר ממקור מים חיים ויהיה להם מי הדעת מי מתנים,
- ד) האומה שקבלה תורת ה' וחקיו ומצותיו הם ישיגו ההשגות הגדולות ויהיה להם נחל נובע מקור חכמה מי שחו, כי גאו מי הדעת בנפשם בשפע רב. והראה שהמי אפסים קרובים יותר אל המקדש ממי ברכים, ללמד שבכ"ז כולם ישקדו על דלתותיו לבקש אותו ולהכירו וללכת באור ה', שעד שאלה שלא קבלו עדיין דרכי ה' כלל ידחקו יותר לשקוד על האהל וירדפו לדעת את ה', כמ"ש לכו ונלכה אל ה' וכו' ויורנו מדרכיו. ואלה שלא למדו יהיו יותר בפנים מן אלה שכבר למדו וידעו את ה' שיצאו לחוץ להפיץ מעינותיהם חוצה, עד שהמים מי שחו כבר יעתקו א"ע מחדר הורתם לשוט בארך וללמד בכל הארץ. וחז"ל אמרו במליצתם, המעין הזה תחלתו מבית קדשי הקדשים, אמר ר' פנחס בשם ר"ה, המעין היוצא מבית קדשי הקדשים בתחלה דומה לקרני חגבים, כין שהגיע לפתח היכל נעשה כחוט של שתי, וכיון שהגיע לפתח האולם נעשה כחוט של ערב, וכיון שהגיע לפתח עזרה נעשה כפי פך קטן. דעתם, שהמים האלה המדעיים, התחלתם מהשכל הנאצל מעולם האצילות שמרומז בבית קה"ק, ושם דומה כקרני חגבים, כי אין אנו משיגים מן האור ההוא הגדול רק כמחט סדקית. וכשהגיע לפתח היכל שמרמז על ההשגה בעולם הכסא, יוכר יותר כחוט של שתי. ובפתח האולם, שמרמז על ההשכלה בעולם המלאכים, שם תפתח הידיעה יותר עד שיצא מפתח העזרה ולחוץ, ובא אל עולם האופנים שהוא העולם הגשמי, ששם דומה כפך, והמים מפכים, כי שם בני אדם משיגים ומעיינים בחכמת תכונת השמים ובסדר העולם השפל, ובזה המליץ שמדד האלף הא' נגד האלוף והלימוד בעולם האצילות והיו מי אפסים, כי שם ההשגה אין ואפס ולא ישיג שם השכל הקשור בחומר ותתרחב ההשגה ותעמיק יותר בעניני עולם הכסא עד ברכים, ותתרחב יותר בעולם המלאכים עד מתנים, ובאלף ולימוד האחרון שהוא בעולם הגלגלים בעלי חומר, שם גאו המים כי רבו החוקרים ועצמה הידיעה בתכונה ובטבע ובכל מיני המדעים:
פרשנות מודרנית:
דפים בקטגוריה "יחזקאל מז ה"
קטגוריה זו מכילה את 9 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 9 דפים.