מצודות על יחזקאל מז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מצודות על יחזקאל · מז · >>

תוכן עניינים

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"והמים יורדים מתחת" - המים ירדו מתחת לארץ ומשם באו מכתף הבית הימנית ר"ל בעבר השער כלפי הדרום ומשם הלכו מדרום מזבח העולה ומשם יצאו לחוץ דרך שער המזרחי כמפורש למטה

"קדימה" - יהיו נמשכין והולכי' אל המזרח

"כי פני הבית קדים" - כי פתח הבית הוא במזרח וא"כ כשהמים נמשכין מתחת המפתן כלפי החוץ נמשכין הם אל המזרח

"והנה מים וגו'" - הראוהו שלעתיד יפתח שם בנס מקור מים

"הבית" - הוא ההיכל ובית קה"ק

מצודת ציון

"מפתן" - איסקופה כמו כרותות אל המפתן (שמואל א ה)

"פני הבית" - כן נקרא פתח הבית

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"והנה מים מפכים" - ראיתי והנה מים נמשכין כמלא פי הפך מן עבר השער שכלפי הדרום

"דרך הפונה קדים" - אל השער המזרחי

"ויסבני" - סובב אותי מבחוץ אצל חומת העזרה ההיא וסביב הלשכות העומדת מתחת להוליכני אל שער החוץ הוא השער שהיה מגג התא לגגו ולפנים ממנו היה עוד שער כמ"ש למעלה

"דרך שער צפונה" - של עזרת אנשים

מצודת ציון

"מפכים" - מלשון פך והוא שם כלי מה כמו פך השמן (שם י)

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בצאת האיש" - כאשר יצא המלאך הדובר בי ללכת חוץ למקדש והיה בידו קו המדה אז מדד המים אלף אמה אורך ואח"ז העביר אותי בתוך המים והיו מי אפסים ר"ל רק כסו פסת הרגל ולא יותר

מצודת ציון

"וקו" - הוא חבל המדה

"אפסים" - מלשון פס והאל"ף נוספת והוא כף הרגל וכאשר יקרא כף היד בלשון פס כמ"ש ומלכא חזי פס ידא (דנייאל ה)

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מי מתנים" - היו מי מתנים ר"ל כסו עד המתנים

"וימד אלף" - ומשם מדד עוד אלף אמה והעביר אותי בתוך המים והיו מים ברכים ר"ל כסו עד הברכים

מצודת ציון

"ברכים" - הם הכרעים

"מתנים" - הם החלצים

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי גאו המים" - כי המים גדלו להיות מי שחו לשחות בהם ממעל והיה נחל אשר אין לעבור בו בהלוך הרגל

"וימד אלף" - ומשם מדד עוד אלף אמה והיה נחל עמוק אשר לא יכולתי לעבור בה

מצודת ציון

"גאו" - ענין גודל וכן היגאה גומא (איוב ח)

"שחו" - ענין שטיה במים ממעל כמו כאשר יפרש השוחה לשחות (ישעיהו כה)

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויוליכני" - אח"ז הוליך אותי להלן מן הנחל וחזר והשיב אותי סמוך לשפת הנחל

"הראית" - בה"א השאלה שאמר לו האם אתה נותן לבך לראות איך הנחל מתגבר והולך

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בשובני" - בעת שהשיב אותי לשפת הנחל ראיתי והנה גדל שם אילני עץ הרבה מאד מזה ומזה לשפת הנחל

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ונרפאו המים" - ר"ל ימתקו ממליחתן

"ובאו הימה" - זה ימה של סדום

"אל הימה המוצאים" - גם יבואו המים אל ים אוקיינוס שהוא יוצא מן הים להקיף את העולם כן אמרו רז"ל ויתכן שילכו שמה דרך ים המערבי וימה של סדום הוא הים המזרחי וכמ"ש במקום אחר על הנחל הזה חצים אל הים הקדמוני וחצים אל הים האחרון (זכריה יד)

"אל הגלילה הקדמונה" - אל המחוז המזרחי ומשם ירדו על הערבה ר"ל לימה של טבריא שהיא בערבה

מצודת ציון

"הגלילה" - מחוז וכן גלילות פלשת (יואל ד)

"הערבה" - תרגם יונתן במישרא

"ונרפאו" - מלשון רפואה ר"ל ימתקו

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כל אשר וגו'" - בכל מקום שיבא שמה הנחל הזה יהיה כן אחד לא נעדר

"כי באו שמה" - אל הימים הנזכרים באו המים האלה היוצאים מן המקדש ולכן ירפאו המים וכל ההשרצה יתקיים חי ויפרו וירבו

"והיה הדגה רבה מאד" - ואז יהיה הרבה דגים כי יגדלו בכל המימות שנתרפאו

"והיה כל נפש חיה וגו'" - ואז יהיה כל נפש חיה אשר המים משריצים בכל מקום אשר יבוא שם הנחלים האלו יחיה ויתקיים כל ההשרצה כי לשעבר לא היה מתקיים ההשרצה בעבור מליחת המים אבל כשירפאו וימתקו ממליחתן אז יתקיים

מצודת ציון

"חיה" - ר"ל שיש בה חיות ואמר לתוספת ביאור

"ישרץ" - ענין ההולדה עם הרבוי וכן פרו וישרצו (שמות א)

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"למינה תהיה דגתם" - ר"ל לכל מין הדגה תהיה דגתם של הנחלים כי יהיה שם כל מין דגים ויהיו במספר מרובה מאד כמספר דגת הים הגדול

"והיה עמדו עליו" - והיה הנחל מקום מוכן יעמדו עליו ציידי דגים ומעין גדי ועד וגו' יהיו מקומות מוכנות לפרוש שם הרשתות של ציידי הדגים לנגבם מול השמש

מצודת ציון

"דוגים" - ר"ל ציידי דגים

"משטוח" - ענין פרישה

"לחרמים" - לרשתות וכן משטח חרמים תהיה (לעיל כו)

"למינה" - מלשון מין

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בצאתיו וגבאיו" - אסיפת המים שממעל הטיט הלח הסמוך אל הים וכן המים המתכנסין בבורות סמוך לים לא ירפאו ממליחתן כי למלח יהיו נתונים להטעים התבשילים ולמלוח כל דבר שיצטרך

מצודת ציון

"בצאתיו" - כן יקרא כניסת המים במקום הטיט הלח וכן היגאה גומא בלא בצה (איוב ח)

"וגבאיו" - ענין חפירה ובור כמו ולחשוף מים מגבא (ישעיהו ל)

"ולא ירפאו" - הוי"ו יתירה וטפלה

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"והיה פריו" - פרי כ"א יהיה ערב וטוב למאכל והעלין יהיו מסוגלים לרפאות בהם כל חלי ומכה

"כי מימיו" - כי המים המשקים את כ"א מהם יוצאים המה מן המקדש ולכך יהיה בהם הפלא הזה

"לא יבול וגו'" - לא יכמשו העלין ולא יכלו הפרי כי כשיתלשו הפירות שנתבשלו מיד יגדלו תמורתן חדשים וז"ש

"לחדשיו יבכר" - ר"ל בכל חדש יבשל פירות חדשים

"כל עץ מאכל" - ר"ל מגדל פירות הראויים לאכילה

מצודת ציון

"יבול" - ענין כמישה כמו ועלהו לא יבול (תהלים א')

"יתום" - ענין כליון והשלמה כמו תם הכסף (בראשית מז)

"יבכר" - כן יקרא בשול הפירות כמו בכורי ענבים (במדבר יג)

"לתרופה" - מלשון רפואה

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"יוסף חבלים" - בזה יפרש אמריו איך הם י"ב שבטים אם שבט לוי לא ינחלו נחלה כמ"ש למעלה ואמר הנה יוסף יקח שני חלקים א' למנשה וא' לאפרים

"גה גבול" - ר"ל זה גבול מן הארץ אשר תנחילו לשני עשר וגו' והוא האמור במקראות שלאחריו

מצודת ציון

"גה" - כמו זה והגימ"ל הוא במקום הזי"ן באטב"ח וכן לבג לגוים (לעיל כה) ור"ל לבז לגוים

"חבלים" - חלקים על כי הדרך לחלק נחלה במדידת החבל וכן והיה חבל לשארית וגו' (צפניה ב)

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אשר נשאתי את ידי" - להרימה למעלה דרך שבועה לתת את הארץ ההיא לאבותיכם וכאומר לא יתלוננו כשיגרע נחלת שבט מהשבטים ממה שנחלו בראשונה כי הנה לא נשבעתי לתת את הארץ לאותם שנחלוה בראשונה אבל נשבעתי לתת לאבותיכם ולכל השבטים יש יחס אחד עם האבות זה כזה והארץ הזאת נפלה לכם בנחלה לרשת מן האבות ויד כולם שוה בה

"איש כאחיו" - שבט אחד כחבירו לא כחלוקה הראשונה שבימי יהושוע שלקחו איש לפי פקודיו

מצודת ציון

"ונפלה" - זה הלשון יאמר על הירושה וכן למטה והיה תפילו ובדרז"ל ביום אתה מפיל נחלות (בבא בתרא קי"ג)

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לפאת צפונה" - הגבול מפאת צפון ממערב כלפי המזרח הוא מן הים הגדול אל הדרך ההולך לחתלון ומשם הולך הגבול לבוא צדדה

"וזה גבול הארץ" - לא חשב כאן כ"א גבולי מצרי א"י לבד ולא של עבר הירדן וכמו שנזכר בתורה

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"חצר התיכון" - ר"ל מדמשק אשר גם היא תחשב לעתיד מא"י וכמ"ש ודמשק מנוחתו (שם ט) הנה משם תלך הגבול אל חצר התיכון אשר עמדה אצל גבול חורן לדרומה וחורן יהיה לה מצפונה ולא תהיה מגבול א"י וכאשר היא בצורה

"אשר בין וגו'" - חוזר הוא על ברותה וסברים שעמדו בין גבול דמשק שעמדה כלפי המזרח ובין גבול חמת שעמדה כלפי המערב

"ברותה סברים" - ר"ל משם תלך הגבול לברותה ומשם לסברים

"חמת" - ר"ל משם תלך הגבול לחמת ולא זו היא חמת המוזכר בתורה אבל היא אחרית גדולה מאד כמ"ש וילכו משם חמת רבה (עמוס ו) ולעתיד תהיה גם היא בגבול א"י כמ"ש וגם חמת תגבל בה (זכריה ט)

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואת פאת צפון" - ר"ל והרי לך את גבול פאת צפון

"וגבול חמת" - ר"ל ועוד גם חמת תהיה מן הגבול וה"ה שאר המקומות הנזכרים למעלה וכאומר הנה בשום מקום לא תקטן א"י מכמות שהיתה כי גם לעתיד יהיו כל ערי הגבול האמור בתורה ויתרחב עוד יותר כי גם חמת והדומים יהיו בתוך הגבול

"וצפון צפונה" - ר"ל ושאר ערי גבול הצפון הם ערי הצפוני המוזכרים בתורה

"והיה גבול" - עכשיו אמר דרך כלל שגבול הצפוני יהיה מן הים עד חצר עינון המוזכר בתורה והוא סוף גבול צפוני ועמדה אצל גבול דמשק כלפי הדרום ונמשכת למזרח להלן מחצר התיכון

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואת פאת קדימה" - ר"ל והרי לך את גבול פאת קדים

"על הים וגו'" - גבול המזרחי חמודו עד כלות הים הקדמוני הוא ים המלח העומד במקצוע דרומית מזרחית של א"י

"הירדן מגבול" - ר"ל הירדן יהיה לגבול בין חורן והגלעד שמזה ובין דמשק וא"י שמזה כי הוא המפסיק ביניהם

"ומבין ארץ ישראל" - הוא עבר הירדן המערבי ששמה א"י בעצם מאז נחלו אותה

"ובין הגלעד" - שעמדה במזרח א"י מחוץ לגבול כי היא בעבר הירדן המזרחי

"ופאת קדים" - הגבול מפאת קדים יהיה מבין חורן שעמדה חוץ לגבול בצפונה ונתעקמה אל המזרח אל מול הירדן ומבין דמשק שעמדה בגבול א"י בצפונה ונתעקמה גם היא אל המזרח אל מול חורן כאשר היא בצורה

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואת וגו'" - והרי לך את גבול פאת נגב

"נחלה" - ר"ל ומשם הולך הגבול לנחל מצרים ומשם אל הים הגדול

"עד מי וגו'" - מתמר הלך הגבול עד מי מריבת קדש הוא מדבר צין כמו שנאמר במי מריבת קדש מדבר צין (דברים לב)

"ופאת נגב" - הגבול מפאת נגב יהיה מתמר ויתכן שזהו חצצון תמר הוא מ"ש והנה בחצצון תמר היא עין גדי (דברי הימים ב ב) ועין גדי הוא מוזכר ביהושוע בערי יהודה שהיה נחלתו בפאת הדרומי כי אין זה מקום יריחו עיר התמרים כי היא עמדה רחוקה מן הגבול מאד וכאשר נראה בצורה חלוקת א"י בימי יהושוע

מצודת ציון

"נגב תימנה" - כפל המלה בשמות נרדפות כמו אדמת עפר (דנייאל י"ב)

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"זאת פאת ים" - זאת הגבול מפאת ים

"עד נכח" - עד מול המקום שבאים דרך בה אל חמת המוזכר בתורה והוא הר ההר וכמ"ש מן הים הגדול תתאו לכם הר ההר מהר ההר תתאו לבא חמת (במדבר לד)

"ופאת ים" - הגבול מפאת ים יהיה הים הגדול מן הגבול ויחשב כא"י

מצודת ציון

"נוכח" - נגד כמו לנוכח אשתו (בראשית כ"ה)

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וחלקתם" - תחלקו אותם לחלקים שוים למספר שבטי ישראל

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"והיו לכם" - יהיו נחשבים לכם כישראל גמור מימות אבותיו

"אתכם יפלו" - עמכם יירשו בנחלה

"אשר הולידו בנים" - אחר שנתגיירו

"והיה תפילו" - זה יהיה לכם אשר תפילו אותה וגו' ר"ל את זה תירשו בנחלה לכם וגו'

מצודת ציון

"כאזרח" - כן יקרא ישראל גמור כמו האזרח והגר הגר (ויקרא טז)

פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"שם" - בחלק השבט ההוא תתנו לו נחלה

"עשר גר הגר אתו" - ר"ל אשר נתגיירו אצלו