המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"ומדד אורך הבנין אל פני הגזרה אשר על אחריה" - עכשיו חוזר ומודד אורך הבית לדרום כמו שמדד לצפון מצאתי והיינו על אחריה כלומר אחורנית שחזר ומדד על עקיבו כלפי מערב
"ואתיקיהא" - ת"י זויות כלומר עם משך בית החליפות שבזויות הבית
"וההיכל הפנימי ואולמי החצר" - סופו של מקרא זה אינו מוסב כלפי ראשו אלא מחובר למקרא של אחריו וכן פירושו וההיכל הפנימי שהוא בית קדשי הקדשים וכן אולמי החצר המפורשין למעל' ואולמות סביב סביב לכל אלו הספים והחלונות האטומות והאתיקים סביב לשלשתן בין לגזרה הוא ההיכל בין לאולמות בין לבית קדשי הקדשים לשלשתן היו הסיפים מזוזות לפתחיהן ולשלשתן היו חלונות אטומות ולשלשתן היו אתיקים ולא ידעתי מה הם ואומר אני שהם כמין עמודים מרובעים בולטין בחומה לחיזוק וקורין להם פיליר"ש בלע"ז
"וההיכל וגו'" - מחובר הוא למקרא שלאחריו לומר בנין ההיכל וכן בנין הפנימי הוא בית קה"ק וכן אולמי החצר הפנימי כמ"ש ואלמות סביב סביב (לעיל מ) לכל אלה היו הספים וגו'
"ואתיקיהא מפו ומפו" - ר"ל מדד את הצלעות עם רוחב בית החליפות העומד בזויות מזה ומזה ובין שניהם ר"ל הצלעות ובית החליפות היו ק' אמה
"אשר על אחריה" - ר"ל אשר חזר על עקבו ללכת לאחור כלפי מערב כי מתחילה מדד פאת המערב ואח"ז הלך ממערב למזרח למדוד פאת הצפון ואח"ז מדד פאת המזרח ועתה חזר ללכת לאחור כלפי המערב ומדד פאת הדרום
"ומדד אורך הבנין" - עתה מדד אורך הצלעות שלפני הבית ברוח דרומי
מצודת ציון
"ואתיקיהא" - תרגם יונתן זויתהא ועל בית החליפות יאמר שעמדו בזויות הבית מזה ומזה נשען לבנין האולם
"ומדד", (מדידה ששית) עתה משך קו המדה ממזרח למערב "ומדד ארך הבנין שאל פני הגזרה" היינו התאים שנקראים בנין כנ"ל שתחלה לא מצא שם רק מדה של תשעים אמה, כי לא מדד רק עד כלות התאים, אבל עתה מדד גם "אשר על אחריה ואתיקיהא מפו ומפו" כי יתבאר (בסי' מ"ג) פי' שם אתיק שהוא בנין הנעשה בגובה ע"ג עמודים, או שמניחים קורות על גגות שני בנינים שעומדים אחד נגד חברו ומניחים קורות מזו לזו ועליו בונים בנין בגובה, ומבואר פה שבצד המערב היו נמצאים אתיקים, ר"ל כי אחר שהיה מקום פנוי מן התא שעמד אחורי כותל המערבי עד קיר החצר הפנימי, שהיו ביניהם ריוח כ"ט אמה, כי תאי הצפון והדרום נחסרו שם כנ"ל משכו קורות מן גג התא שאחורי בית קדשי הקדשים עד קיר החצר הפנימי שכנגדו או מן קיר המערבי של החצר הפנימי אל גגות התאים הצפוניים והדרומיים ובנו עליה בגובה בנין שנקרא אתיק ובזה נתמלא הבנין למעלה תחת שהיה פנוי למטה, ובהשקף זה משך קו המדה מן כותל המזרחי דרך הבנין, שהם התאים ההולכים ממזרח למערב, עד אשר על אחריה מה שאחרי התאים שהוא בצד מערב ששם כלה הבנין שהוא התאים, אבל שם נמצא אתיקיה מפה ומפה, ר"ל האתיקים שבצד צפון ובצד דרום, ובזה היה גם שם החשבון מאה אמה בכל ההמשך שממזרח למערב כי נגד הבנין שהם התאים היו המאה אמה עם האתיקים שהיו עד סוף המאה אמה, ונגד ההיכל עצמו היה "ההיכל הפנימי ואולמי החצר" ר"ל קדש הקדשים עם האולם שלו, דהיינו התא שאחורי כותל קדשי הקדשים שהיה עשר אמות, והיה עמו ג"כ מאה אמה, ובחשבון זה מצא מאה אמה מכל צד:
ביאור המילות
"ואתיקיהא". המפרשים לא מצאו פתרונו, ומבואר מענינו שהוא בנין הנבנה בגובה על יד קורות שממשיכים מגג לגג בשני בתים העומדים זה כנגד זה (כמו שמבואר בסי' מ"ב פ"ג). ובונים אותו בשני הזויות וכן ת"י וזויותיה, ולפעמים יעמידוהו בחצר ע"ג עמודים שממשיכין קורות בין עמוד לעמוד, וע"כ אמר (שם) ואין להם עמודים כעמודי החצרות, ובדברי המשנה נמצא בנין הנבנה ע"ג עמודים בשם מרפסת:
"אלמי החצר". כן קורא התא המערבי שהיה ארוך ובלתי רחב:
