מ"ג יחזקאל מא טז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות יחזקאל


<< · מ"ג יחזקאל מא · טז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הספים והחלונים האטמות והאתיקים סביב לשלשתם נגד הסף שחיף עץ סביב סביב והארץ עד החלנות והחלנות מכסות

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הַסִּפִּים וְהַחַלּוֹנִים הָאֲטֻמוֹת וְהָאַתִּיקִים סָבִיב לִשְׁלָשְׁתָּם נֶגֶד הַסַּף שְׂחִיף עֵץ סָבִיב סָבִיב וְהָאָרֶץ עַד הַחַלֹּנוֹת וְהַחַלֹּנוֹת מְכֻסּוֹת.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הַסִּפִּ֡ים וְהַחַלּוֹנִ֣ים הָ֠אֲטֻמ֠וֹת וְהָֽאַתִּיקִ֤ים ׀ סָבִיב֙ לִשְׁלׇשְׁתָּ֔ם נֶ֧גֶד הַסַּ֛ף שְׂחִ֥יף עֵ֖ץ סָבִ֣יב ׀ סָבִ֑יב וְהָאָ֙רֶץ֙ עַד־הַֽחַלּוֹנ֔וֹת וְהַחַלֹּנ֖וֹת מְכֻסּֽוֹת׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

סִפַּיָא וְכַוִין סְתִּימָן וְעַתִּיקַיָא סְחוֹר סְחוֹר לִתְלָתֵיהוֹן לָקֳבֵיל סִפָּא דְחָפֵי נִיסְרִין דְאַרְזָא סְחוֹר סְחוֹר וְאַרְעָא עַד כַּוַיָא וְכַוִין סְתִימָן:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"נגד הסף שחיף עץ" - ת"י נסר של ארז

"נגד הסף" - נגד מזוזות הפתח בתוך חלל עובי הפתח חיפה בעץ (סא"א) מצאתי

"סביב סביב" - כלומר מזה ומזה בשני צדי חלל הפתח

"והארץ עד החלונות" - מקרקעית החומה עשוי כותל נסרי ארז כנגדו ועולה למעלה עד החלונו' וגם החלונות מכוסות בו מצאתי שאף החלונות היו אטומות מבפנים כענין שנאמר (כאן) וחלונות אטומות אל הבית (סא"א) וכל זה מבפנים לפי שהיו טחין עליו צפוי זהב שכל הבית טוח בזהב ואין יכולין לטוח זהב על גבי אבנים

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"הספים", הנה על בנין של האבנים חפו נסרים של עץ סביב מבפנים כדי לטוח עליו זהב, שא"א לחפות זהב על האבנים כמו שכן היה במקדש של שלמה שתחלה בנה בנין אבנים ואח"כ בנה על האבנים ציפוי צלעות עץ סביב מבפנים ואח"כ צפה זהב על העץ. ובמראה שהראו ליחזקאל לא הראהו עדיין חיפוי של הזהב, רק הראהו חיפוי של העץ על האבנים שזה הכנה אל חיפוי הזהב, כאילו ראה שהבית עומד בנוי מאבנים, וחפוי בעצים, ועוד לא נשלם כולו כי עדיין לא טחו אותו בזהב כי עדיין עוסקים בבנינו, והנה על הקירות כסו בצלעות ונסרים רחבים של עץ, אבל אצל "הספים" וכן אצל "החלונות האטומות" וכן אצל "האתיקים" לא היה אפשר לכסות בנסרים רחבים, ששם הבנין נכנס ויוצא מרובע מעוגל ומשולש, וכן האתיקים שהם בנוים על עמודים עגולים מאבנים (כמו שיתבאר ענינם בסי' מ"ג) א"א לכסות עליהם בנסרים ראה "שסביב לשלשת אלה היה נגד הסף שלהם שחיף עץ", היינו חתיכות עצים דקים כמו סעיפים וענפים דבוקים, לפי מדת החלונות ששם בנין נכנס ויוצא ואינו שוה. אבל "מהארץ עד החלונות", ר"ל עד גובה החלונות, והחלונות ר"ל בין חלון לחלון, היו "מכוסות" בעצים רחבים, כי השחיף עץ לא כסה את כל האבנים רק היה מפוצל לסעיפים במקום שרצו לטוח בזהב וביניהם היה האבנים נראות:

ביאור המילות

"שחיף עץ", כמו סעיף, ר"ל עץ מפוצל, או מענין חשוף, כמו מחשף הלבן,שהעץ אינו מכסה רק מקצתו והפך זה אמר והחלונות מכוסות:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"והארץ" - וכן מקרקע הבית עד החלונות וגם ממעל להחלונות היו מכוסות בלוחי ארז

"סביב סבי" - בכל סביבות המזוזה

"נגד הסף" - על המזוזה היה מחופה לוח עץ ארז למען יהיה נוח לצפותו זהב כי על האבן קשה לצפות זהב

"סביב לשלשתם" - לכל שלשת הבניינים הנזכרים במקרא שלפניו היו מזוזות וחלונות אטומות ואתיקים ר"ל לכולם היה דמות וצורה אחת (ואתיקי ההיכל ובית קה"ק היו בחללי הצלעות והחלונות היו בגובה ממעל להצלעות)

מצודת ציון

"הסיפים" - מזוזות הפתחים

"האטומות" - הסתומות במחיצה בהירה וזכה

"והאתיקים" - הם כעין עמודים מרובעים בולטים מחוץ לכותל רחבים מלמטה והולכים וכלים כלפי מעלה ועשויות לחוזק וכן אתיק אל פני אתיק (לקמן מב)

"שחיף" - ענין לוח וכן תרגם יונתן נסרין דארזא