רש"י על יחזקאל מא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · רש"י על יחזקאל · מא · >>

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

"שש אמות רוחב" - הוא עובי כותל ההיכל שבין ההיכל לאולם (ממזרח למערב)

"רוחב האהל" - רוחב האולם שהוא ברחבו של אולם ובאורכו של היכל בפירוש"ים אחרי"ם רחב האוהל אהלו של פתח

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וכתפות הפתח חמש אמות" - שההיכל רחבו כ' אמה ורוחב הפתח י' נמצא כתפותיו מפה ומפה של ה' ה'

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ובא לפנימה" - אל המחיצה המפסקת בין ההיכל לקודש הקדשים

"וימד איל הפתח" - עוביו שתים אמות אין זה שוה לאמה טרקסין

"והפתח שש אמות" - איני יכול לפרשו אלא לגבהו

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אל פני ההיכל" - על פני רחבו של היכל

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וימד קיר הבית" - כותל מערבי

"ורוחב הצלע" - אפנדי"ץ בלע"ז התא של אחריו ד' אמות חללו ושל בית שני היה שש ועל כרחך בית זה לעתיד לבא שהרי בבית שני לא היתה חומה מפסקת לבית קדשי הקדשים

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"צלע אל צלע" - תא אל תא ותא על תא

"שלוש ושלשים פעמים" - ובבית שני היו ל"ח ט"ו בצפון וט"ו בדרום חמשה על חמשה וחמשה על גביהם ושמונה במערב הוא צלע הוא יציע הוא תא ואומר אני שהתאים שבצפון ובדרום כך סדרן שכל א' וא' ארכו י"ב אמה הרי ס' אמה לחמש תאים וה' כתלים של ה' ה' אמה הרי פ"ה ורחב ה' אמות של המונח פירנסת צ' אמה של אורך הכותל וכן לדרום ושבמערב א' ע"ג א' ושלישי על גביהן ואורכן על גביהם כ' אמה כנגד רחב בית קדשי הקדשים הרי י"א בכל סדר וכת"י חד עסרי בסידרא (ס"א ל"ג פעמים ג"פ י"א ע"ג אחת עשר על גביהן וכן ת"י חד עסרי בסידור' ובבית שני וכו' עד הוא תא ותו לא)

"ובאות בקיר אשר לבית לצלעות" - קורות עליות היציעים היו ראשיהם שלצד מחיצת התאים החיצונה באות ונוקבות בקיר בצדו הפנימי וזהו אשר לבית לצלעות בצדו אשר לתוך התאים וזהו להיות אחוזים בקיר הבית קבועים בחזקה פופרי"ש בלע"ז

"ולא יהיו אחוזים בקיר הבית" - ראשיהם של צד קיר ההיכל היו באות ונוקבות על כניסות שהיה קיר ההיכל בולט לתוך התאים כמו שאמור בבנין שלמה (מלכים א ב) כי מגרעות נתן לבית סביב חוצה היציע התחתונה חמש באמה רוחב חללה ועלייתה שש שהיה כותל ההיכל כנוס מלמעלה אמה לפיכך חלל התיכונה ו' אמה רחבה והשלישית שבע באמה רחבה והיא היתה עלייה של תיכונה שהיה כותל ההיכל כנוס לתוכה אמה מלמעלה ואף אלו היו כמותן וזהו שאמר ולא יהיו אחוזים בקיר הבית לא היו נוקבים בקיר ההיכל כשאר ראשי הקורות נמוכים הקבועים בכותל גבוה שנוקבים הכותל ותוקעים ראשי הקורות בנקבי'

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ורחבה" - והצלעות היו הולכין ומרחיבין למעלה כמו שפירשתי האמצעית רחבה מן התחתונה אמה וכן העליונה מן האמצעית אמה

"ונסבה למעלה למעלה" - ומוסבה מסיבה שקורין וי"ץ בלע"ז של בנין אבנים הוא כמין עמוד ומעלות עולות בו והעולה בהם דומה לו כהולך ומקיף סביבות עמוד אבנים ובלשון אשכנז קרוי שווינד"ל שטיין הוא שאמו' בבנין שלמה ובלולי' יעלו אל התיכונה אף הוא מתורגם ובמסיבת' כמו ונסבה למעל' למעל' וכן מסיבה עולה למעלה עד גג התא העליון כמו שהוא מפרש והולך שהמסיבה עולה מן התחתון לאמצעי ומן האמצעי לעליון

"כי מוסב הבית" - לצלעות

"למעלה למעלה סביב סביב לבית על כן רוחב לבית למעלה" - ע"כ שאמרנו ורחבה למעלה למעלה רחב בית תוך הצלעות למעלה העליונה רחבה מכולן

"וכן התחתונה" - תרגם יונתן וכן במסיבתא סלקין מן ארעיתא לעיליתא באורך מציעתא וכן יעלו ע"י מסיבה מן התחתונה אל העליונה דרך התיכונה

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וראיתי לבית גובה" - לא פירש שיעורו אבל במסכת מדות שנינו על רום מאה אמה

"מוסדות הצלעות מלו הקנה" - יסוד הצלעות היה מלא כקנה

"שש אמות אצילה" - ת"י ריוח יסוד מחיצת הצלע בתוך הארץ היה רחב שש אמות אבל למעלה מן הארץ היה רחבו חמש אמות כמו שמפורש בענין במקרא של אחריו

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"רוחב הקיר אשר לצלע אל החוץ" - מחיצת התאים הסמוכה לחצר הוא מחיצת מערבית

"חמש אמות" - וכן שנינו במסכת מדות שאותו כותל הוא חמש

"ואשר מונח" - ומקום פנוי היה מונח במקצועות הצפון והדרום שאצל המזרח שאין התאים מקיפין את כל הבית ולאותו מקום פנוי היו פתחי התאים שבמקצועות מזרחיים כמו שאמור בענין ופתח הצלע למונח כי לא היה להם פתחים לתאים לא לצד החצר ולא לצד ההיכל אלא לאותן שבמקצוע מזרחית צפונית ובמזרחית דרומית היה הפתח בכותל רחבו פתוח לאותו מקום המונח ובאותו פתח נכנסין לו וממנו לתא השני ומן השני אל השלישי וכן סביב שכן שנינו במסכת מדות שלשה פתחים לכל אחד ואחד א' לתא מן הימין וא' לתא מן השמאל וא' לתא שעל גביו ואף י"ת כן ואשר מונח ואתר שביק לשון אחר ואשר מונח כלומר וכן אותן (של צד פנים) מן הצלעות לצד בית מונח מקום פנוי היה מונח בין התאים ובין הבית ובאותו מקום היו פתחי התאים כמו שמפורש בענין ופתח הצלע למונח ורחבו היה ה' אמות כמו שהוא אומר ורחב מקום המונח ה' אמות כדפרישית לעיל שלא יהיו התאים סמוכים לבית כלל ואויר יהיה ביניהם והבית ה' אמות וכן ת"י ואתר שביק

"בית צלעות אשר לבית" - נגד אויר רוחב הצלעות בקרן הזוית סביב סביב שכתוב במקום המונח אינו בד' פנות כמשמעו אלא כלומר מכאן ומכאן דרום וצפון זוית דרומית מזרחית וזוית צפונית מזרחית

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ובין הלשכות רוחב עשרים אמה" - לשכות היו בחצר החיצונה בצפונה של החצר הפנימית אצל קומתה והפסק כ' אמה בין רחב מחיצות הלשכות למחיצות התאים שסביב היה ולא היה הבית כן בבנין בית שני אלא בבנין העתיד

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ופתח הצלע למונח" - ופתח התאים החיצוני' פתוחים למקום המונח פנוי בקרן זוית כמו שפרשתי

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והבנין אשר אל פני הגזרה וגו'" - רחב כל הבנין לרוח המערבית רחב הבית ועובי הכתלים הצפוניים והדרומיים עם התאים הצפונים והדרומים ועובי כתליהם לצפון ולדרום רחב ע' אמה וכן היה בבית שני וכן שנינו במסכת מדות בקיר מערבי מן הצפון לדרום שבעים אמה ומונה החשבון

"הגזרה" - ת"י בצורתא ואומר אני שהבית הגבוה קרוי כן והתאים הנמוכין אשר סביב אותם הוא קורא בנין ומנחם פתר גזרה לשון לשכה

"פאת דרך הים" - רוח מערבית

"רוחב שבעים אמה" - רוחב הבנין מצפון לדרום שבעים אמה והא לך החשבון התא הצפוני ארבע וכותליו עשר הרי ארבע עשר וחמש מקום הפנוי בין התא לבית הרי תשע עשר רוחב יסוד הכתלים היה נבלע בחלל התא ובמקום הפנוי וכותל ההיכל ששה הרי כ"ה וחללו רוחב כ' הרי מ"ה וכותל ההיכל דרומי ששה הרי נ"א וי"ט של תאי הדרום סך הכל שבעים

"וקיר הבנין" - כותלי התאים

"וארכו תשעים אמה" - אורך בנין התאים והמונח תשעים אמה הצפון והדרום חוץ מבית החליפות שאינו נמנה עמו לפי שהיה בולט אל החוץ לצפון ולדרום ולא היה שוה לשאר הבנין שהבית היה רחב מלפניו ל' אמה יותר משל אחריו כמו ששנינו האולם עודף על ההיכל ט"ו אמה בצפון וט"ו אמה בדרום והוא היה נקרא בית החליפות ששם גונזין את הסכינין ואורך אותו בנין מן המזרח למערב עשר אמות נשארו תשעים אמה אורך ברוחב ע' שכל הבית היה אורך מאה מזה ומזה כמו שמפורש בענין ובמסכת מדות

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ומדד את הבית אורך מאה אמה" - סך הכל עם משך בית החליפות וכן שנינו במסכת מדות ההיכל ק' על ק' ברום ק' מן המזרח למערב ק' כותל אולם חמש ורחבו י"א כותל ההיכל שש וארכו מ' ואמה טרקסין וכ' אמה בית קדשי הקדשים וכותל שש והתא שש וכותל התא חמש ואף למעלה בענין כך מפורשת מדת כולם חוץ מאמה טרקסין שכתוב בו בענין זה שתים אמות וכנגדן הוא ממעט את רוחב התא אמה שהתא שבמשנה רחבו שש וכותלו חמש וכאן רחבו ארבע וכותלו שש שנאמר (כאן) ומוסדות הצלעות מלא הקנה ולמעלה הוא מצר וכונס אמה שנאמר וקיר הצלע חמש אמות

"והגזרה והבניה וקירותיה" - סוף המקרא מפרש את ראשו לומר סך הכל מאה אמה

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ורוחב פני הבית והגזרה לקדים מאה אמה" - הגזרה והתא שמאחריו היא הבנויה כמו בנין ועובי הכתלים הכל ק' אמה הוא שפירשתי למעלה שהבית עודף לפניו רחב שלשים אמה שהאולם מרחיב מן ההיכל ומן התאים ט"ו אמה לצפון וט"ו אמה לדרום ולא שחלל האולם רחב מחלל ההיכל אלא כי בית החליפות מחובר לאולם מכאן ומכאן

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ומדד אורך הבנין אל פני הגזרה אשר על אחריה" - עכשיו חוזר ומודד אורך הבית לדרום כמו שמדד לצפון מצאתי והיינו על אחריה כלומר אחורנית שחזר ומדד על עקיבו כלפי מערב

"ואתיקיהא" - ת"י זויות כלומר עם משך בית החליפות שבזויות הבית

"וההיכל הפנימי ואולמי החצר" - סופו של מקרא זה אינו מוסב כלפי ראשו אלא מחובר למקרא של אחריו וכן פירושו וההיכל הפנימי שהוא בית קדשי הקדשים וכן אולמי החצר המפורשין למעל' ואולמות סביב סביב לכל אלו הספים והחלונות האטומות והאתיקים סביב לשלשתן בין לגזרה הוא ההיכל בין לאולמות בין לבית קדשי הקדשים לשלשתן היו הסיפים מזוזות לפתחיהן ולשלשתן היו חלונות אטומות ולשלשתן היו אתיקים ולא ידעתי מה הם ואומר אני שהם כמין עמודים מרובעים בולטין בחומה לחיזוק וקורין להם פיליר"ש בלע"ז

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"נגד הסף שחיף עץ" - ת"י נסר של ארז

"נגד הסף" - נגד מזוזות הפתח בתוך חלל עובי הפתח חיפה בעץ (סא"א) מצאתי

"סביב סביב" - כלומר מזה ומזה בשני צדי חלל הפתח

"והארץ עד החלונות" - מקרקעית החומה עשוי כותל נסרי ארז כנגדו ועולה למעלה עד החלונו' וגם החלונות מכוסות בו מצאתי שאף החלונות היו אטומות מבפנים כענין שנאמר (כאן) וחלונות אטומות אל הבית (סא"א) וכל זה מבפנים לפי שהיו טחין עליו צפוי זהב שכל הבית טוח בזהב ואין יכולין לטוח זהב על גבי אבנים

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"על מעל הפתח" - בגובה

"ועד הבית הפנימי" - כל הבית קדשי הקדשים עד כולו

"ולחוץ" - לצד ההיכל

"סביב סביב" - בכל כותליו

"בפנימי ובחיצון" - בבית קדשי הקדשים ובהיכל

"מדות" - מחופה נסרים גדולות עשויות במדה

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ועשוי כרובים ותמורים" - ואותו הארז מצוייר כרובים ודקלים

"ושנים פנים לכרוב" - אחד פני כפיר ואחד פני אדם זה פונה לכאן וזה פונה לכאן כשהיתה התמורה בין כרוב לכרוב היה פני הכפיר לה מכאן ופני אדם מכאן כמו שאמור בענין

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"עשוי אל כל הבית" - לבית קדשי הקדשים

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וקיר ההיכל" - וכן לקיר ההיכל

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מזוזת רבועה" - אני שמעתי בבנין שלמה מזוזת רבועה שהיו לה מזוזות משני צדדין ומפתן מתחת ומשקוף ממעל ואני אומר שהמזוזות היו מרובעות

"המראה כמראה" - ת"י חזויה כחיזו יקריה כמראה כסא כבוד שראיתי במרכבה על נהר כבר ואור נוגה ראיתי בבית קדשי הקדשים

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"המזבח עץ" - ת"י לקבל מדבחא פתורא ר"ל השלחן קורא מזבח שמכפר בזמן הזה כמזבח כך שמעתי

"ומקצעותיו" - רגליו (גגו) וארכו הכתוב במקרא הוא גגו גוף השלחן

"וקירותיו" - מסגרותיו

פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ושתים דלתות" - לכל פתח סוגרים זה לעומת זה אחד במזוזת צפונית ואחד במזוזת דרומית

פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ושתים דלתות לדלתות" - לפתח ההיכל היו שתי זוגות דלתות כמו ששנינו במסכת מדות ד' דלתות היו לו ב' מבפנים וב' מבחוץ החיצונות נפתחות לתוך הפתח לכסות עוביו של כותל שהיה שש אמה והדלת רחבו חמש כשיעור חצי רוחב הפתח וכנוס אמה לפנים מן המזוזה נמצא עובי הכותל ה' אמות מגולה וכשהדלת החיצון בפתח לפנים היה מכסה אותה והפנימיות נפתחות לתוך הבית לכסות אחר הדלתות שכל הבית היה טוח בזהב חוץ מאחר הדלתות רבי יהודה אומר אף הפנימיות היו עומדות בתוך הפתח וכמין איסטרמיטא היו נקפלות לאחוריהן אלו ב' אמות ומחצה ואלו ב' אמות ומחצה וחצי אמה מזוזה מכאן וחצי אמה מזוזה מכאן שנאמר ושתים דלתות לדלתות שתים מוסבות דלתות וגו' וזהו פירושו בין פנימיות בין חיצונות עומדות בתוך עובי הכותל ואלו ואלו כנוסות חצי אמה לפנים מן המזוזה הפנימיות נפתחות לצד החיצוניו' וחיצוניות לצד הפנימיות וכיצד ב' דלתות של חמש חמש אמות נפתחות זו כנגד זו בתוך ה"א רחב של עובי הכותל של חוליו' היו וכנגד חציין היו נקפלות לאחוריהן כשפותחין אותן כמין פנקסאות של עץ שכותבין עליהם בעט ברזל שנקפלות זו אחורי זו נמצא כשנקפלות עמדו על שתי אמות ומחצה וכשנפתחות זו לעומת זו מכסות חמש אמות של עובי הכותל

פסוק כה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ועב עץ אל פני האולם" - (ועב טרי"ף בלע"ז לשון קורות בתינו סא"א) כלונסות של ארז היו קבועים מכותלו של היכל לכותלו של אולם כדי שלא יבעט כך שנינו במסכת מדות וזהו ועב יוצא מכותל הבית ובא אל פני האולם מבחוץ

פסוק כו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אל כתפות האולם" - לשתי עברי הפתח

"וצלעות הבית והעובים" - והראני צלעות ואת העובים ואמרו רז"ל צלעות הבית אלו המלטסין והעובים אלו המרישות ומה הן מרישות קורות ומה הן מלטסין ארזים שנותנין בראש הכתלים להניח עליהן ראשי הקורות