קטגוריה:יחזקאל כב יב

<< | ספר יחזקאל • פרק כ"ב • פסוק י"ב | >>

שחד לקחו בך למען שפך דם נשך ותרבית לקחת ותבצעי רעיך בעשק ואתי שכחת נאם אדני יהוה.

שֹׁחַד לָקְחוּ בָךְ לְמַעַן שְׁפׇךְ דָּם נֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית לָקַחַתְּ וַתְּבַצְּעִי רֵעַיִךְ בַּעֹשֶׁק וְאֹתִי שָׁכַחַתְּ נְאֻם אֲדֹנָי יֱהֹוִה.

המהדורה המוטעמת:

שֹׁ֥חַד לָֽקְחוּ־בָ֖ךְ לְמַ֣עַן שְׁפׇךְ־דָּ֑ם נֶ֧שֶׁךְ וְתַרְבִּ֣ית לָקַ֗חַתְּ וַתְּבַצְּעִ֤י רֵעַ֙יִךְ֙ בַּעֹ֔שֶׁק וְאֹתִ֣י שָׁכַ֔חַתְּ נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִֽה׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

שֹׁ֥חַד שֹׁ֥חַד - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 7810
מורפ': HNcmsa לָֽקְחוּ לָֽקְחוּ - פועל, קל, עבר, גוף שלישי, משותף, רבים

צורת יסוד: 3947
מורפ': HVqp3cp־בָ֖ךְ בָ֖ - מילת יחס
ךְ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, נקבה, יחיד

צורת יסוד: b
מורפ': HR/Sp2fs לְמַ֣עַן לְמַ֣עַן - מילת יחס

צורת יסוד: 4616
מורפ': HR שְׁפָךְ שְׁפָךְ - פועל, קל, מקור נסמך

צורת יסוד: 8210
מורפ': HVqc־דָּ֑ם דָּ֑ם - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 1818
מורפ': HNcmsa נֶ֧שֶׁךְ נֶ֧שֶׁךְ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 5392
מורפ': HNcmsa וְתַרְבִּ֣ית וְ - ו' החיבור
תַרְבִּ֣ית - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד

צורת יסוד: c/8636
מורפ': HC/Ncfsa לָקַ֗חַתְּ לָקַ֗חַתְּ - פועל, קל, עבר, גוף שני, נקבה, יחיד

צורת יסוד: 3947
מורפ': HVqp2fs וַתְּבַצְּעִ֤י וַ - ו' החיבור
תְּבַצְּעִ֤י - פועל, פיעל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שני, נקבה, יחיד

צורת יסוד: c/1214
מורפ': HC/Vpw2fs רֵעַ֨יִךְ֙ רֵעַ֨יִ - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
ךְ֙ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, נקבה, יחיד

צורת יסוד: 7453
מורפ': HNcmpc/Sp2fs בַּעֹ֔שֶׁק בַּ - מילת יחס, ה' הידיעה
עֹ֔שֶׁק - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: b/6233
מורפ': HRd/Ncmsa וְאֹתִ֣י וְ - ו' החיבור
אֹתִ֣ - מילית, מושא ישיר (את)
י - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד

צורת יסוד: c/853
מורפ': HC/To/Sp1cs שָׁכַ֔חַתְּ שָׁכַ֔חַתְּ - פועל, קל, עבר, גוף שני, נקבה, יחיד

צורת יסוד: 7911
מורפ': HVqp2fs נְאֻ֖ם נְאֻ֖ם - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך

צורת יסוד: 5002
מורפ': HNcmsc אֲדֹנָ֥י אֲדֹנָ֥ - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
י - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד

צורת יסוד: 136
מורפ': HNcmpc/Sp1cs יְהוִֽה יְהוִֽה - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 3069
מורפ': HNp׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):

שֹׁ֥חַד מרכא (משרת, דרגא 5) לָֽקְחוּ־בָ֖ךְ טפחא (מלך, דרגא 2)

לְמַ֣עַן מונח (משרת, דרגא 5) שְׁפָךְ־דָּ֑ם אתנחתא (קיסר, דרגא 1)

נֶ֧שֶׁךְ דרגא (משרת, דרגא 5) וְתַרְבִּ֣ית מונח (משרת, דרגא 5) לָקַ֗חַתְּ רביעי (משנה, דרגא 3)

וַתְּבַצְּעִ֤י מהפך (משרת, דרגא 5) רֵעַ֨יִךְ֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

בַּעֹ֔שֶׁק זקף קטן (מלך, דרגא 2)

וְאֹתִ֣י מונח (משרת, דרגא 5) שָׁכַ֔חַתְּ זקף קטן (מלך, דרגא 2)

נְאֻ֖ם טפחא (מלך, דרגא 2)

אֲדֹנָ֥י מרכא (משרת, דרגא 5) יְהוִֽה סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

שֹׁחַד לָקְחוּ השופטים בָךְ לְמַעַן שְׁפָךְ דָּם וכך עודדו רוצחים וכו'. נֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית ריבית לָקַחַתְּ, וַתְּבַצְּעִי גזלת מ- רֵעַיִךְ בַּעֹשֶׁק בכסף שעשקת מהם. וְאֹתִי שָׁכַחַתְּ, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה.