קטגוריה:יחזקאל כא ב
בן אדם שים פניך דרך תימנה והטף אל דרום והנבא אל יער השדה נגב.
בֶּן אָדָם שִׂים פָּנֶיךָ דֶּרֶךְ תֵּימָנָה וְהַטֵּף אֶל דָּרוֹם וְהִנָּבֵא אֶל יַעַר הַשָּׂדֶה נֶגֶב.
בֶּן־אָדָ֗ם שִׂ֤ים פָּנֶ֙יךָ֙ דֶּ֣רֶךְ תֵּימָ֔נָה וְהַטֵּ֖ף אֶל־דָּר֑וֹם וְהִנָּבֵ֛א אֶל־יַ֥עַר הַשָּׂדֶ֖ה נֶֽגֶב׃
בֶּן בֶּן - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 1121 a
מורפ': HNcmsc־אָדָ֗ם אָדָ֗ם - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 120
מורפ': HNcmsa שִׂ֤ים שִׂ֤ים - פועל, קל, ציווי, גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: 7760 a
מורפ': HVqv2ms פָּנֶ֨יךָ֙ פָּנֶ֨י - שם עצם, זכר ונקבה, רבים, נסמך
ךָ֙ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: 6440
מורפ': HNcbpc/Sp2ms דֶּ֣רֶךְ דֶּ֣רֶךְ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 1870
מורפ': HNcbsc תֵּימָ֔נָה תֵּימָ֔נָ - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד
ה - סיומת, ה' המגמה
צורת יסוד: 8486
מורפ': HNcfsa/Sd וְהַטֵּ֖ף וְ - ו' החיבור
הַטֵּ֖ף - פועל, הפעיל, ציווי, גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/5197
מורפ': HC/Vhv2ms אֶל אֶל - מילת יחס
צורת יסוד: 413
מורפ': HR־דָּר֑וֹם דָּר֑וֹם - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 1864
מורפ': HNcmsa וְהִנָּבֵ֛א וְ - ו' החיבור
הִנָּבֵ֛א - פועל, נפעל, ציווי, גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/5012
מורפ': HC/VNv2ms אֶל אֶל - מילת יחס
צורת יסוד: 413
מורפ': HR־יַ֥עַר יַ֥עַר - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 3293 a
מורפ': HNcmsc הַשָּׂדֶ֖ה הַ - מילית, ה' הידיעה
שָּׂדֶ֖ה - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/7704 b
מורפ': HTd/Ncmsa נֶֽגֶב נֶֽגֶב - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 5045
מורפ': HNp׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
בֶּן־אָדָ֗ם רביעי (משנה, דרגא 3)
שִׂ֤ים מהפך (משרת, דרגא 5) פָּנֶ֨יךָ֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
דֶּ֣רֶךְ מונח (משרת, דרגא 5) תֵּימָ֔נָה זקף קטן (מלך, דרגא 2)
וְהַטֵּ֖ף טפחא (מלך, דרגא 2)
אֶל־דָּר֑וֹם אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
וְהִנָּבֵ֛א תביר (משנה, דרגא 3)
אֶל־יַ֥עַר מרכא (משרת, דרגא 5) הַשָּׂדֶ֖ה טפחא (מלך, דרגא 2)
נֶֽגֶב סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
בֶּן אָדָם, שִׂים פָּנֶיךָ דֶּרֶךְ תֵּימָנָה לכיוון דרום (מבבל לכיוון ארץ ישראל), וְהַטֵּף שים דבריך אליהם כמו גשם מטפטף אֶל דָּרוֹם, וְהִנָּבֵא אֶל יַעַר הַשָּׂדֶה יערות הבר שב- נֶגֶב.
פרשנות מסורתית:
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"והטף" - הוא מלשון נטיפה והזלה ומושאל בענין הדבור כמו אל תטיפו יטיפון (מיכה ב)
מצודת דוד
"והטף" - דבר נגד ירושלים שהיא בדרומה
"אל יער השדה נגב" - על ירושלים יאמר והמשילה ליער השדה על כי שיש בה אנשים רבים מתחלפים במעלה כדרך היער שיש בו עצים רבים מתחלפים בקומה ובחשיבות וכפל הדבר במ"ש כדרך הנבואה
"שים פניך" - החזר פניך בדרך דרום כי הנביא היה בבבל מצפון ירושלים ואמר לו להחזיר פניו מול ירושלים שהיא מדרומהמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"והטף אל דרום", ההטפה היא נבואה קטנה וקצרה, והוא מה שינבא בקיצור על חורבן בהמ"ק, כמ"ש האנח בשברון מתנים וכו' וקראו דרום שצד דרום נקרא כן על שהוא ברום הכדור נגד צפון שהוא בעמק, לדעת הקדמונים שהשמש שולט יותר בדרום, וכן המקדש עומד ברום הכדור במרום הרים ובדרום א"י:
"והנבא אל יער השדה נגב", היא הנבואה על ההרג שיהיה בכלל א"י, כמ"ש ואמרת ליער הנגב ומפרש ואמרת לאדמת ישראל ודמהו ליער שמלא עצים שונים כן היה מלא אנשים, וקראו נגב שצד דרום נקרא כן על שהוא נגוב ויבש יותר מרוב החום, וחלק ארץ יהודה היה בנגב א"י:
ביאור המילות
"תימנה, דרום, נגב". מצד שצד הדרום הוא מוגבה יותר מצד הצפון (לשטת הקדמונים) והשמש מחמם שם ביותר נקרא דרום, ומצד הארץ שהיא נגובה שם מרוב החום נקרא נגב, ומצד שהוא פונה לימין כשפניו למזרח נקרא תימן, וע"כ על הגורל שהפיל אם ילך לימין או לשמאל, צודק לשון תימנה, ועל המקדש שהיה ברום עולם ודרום ירושלים, צודק שם דרום, (וכל ארץ יהודה עולם ודרום ירושלים, צודק שם דרום), ועל ארץ יהודה בכלל, צודק לשון נגב שהוא בדרום ארץ ישראל והארץ נגובה שם ביותר:
"והטף והנבא". הטפה היא קצרה מן הנבואה, ואמר אל תטיפו יטופון (מיכה ב'), ולא תטיף על בית ישחק (עמוס ז'), ר"ל אף דבור קצר, שיצייר הדבור הארוך כנזילת מים, והדבור הקצר כנוטף טיפים טיפים, כמו ועלימו תטף מלתי (איוב כ"ט). ואמר יערף כמטר לקחי וכו', ופה הדבור על המקדש נאמר בקצור כנוטף מעט מים:
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • בייס-הספר • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "יחזקאל כא ב"
קטגוריה זו מכילה את 4 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 4 דפים.