לדלג לתוכן

מ"ג יחזקאל כא ג

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג יחזקאל · כא · ג · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואמרת ליער הנגב שמע דבר יהוה כה אמר אדני יהוה הנני מצית בך אש ואכלה בך כל עץ לח וכל עץ יבש לא תכבה להבת שלהבת ונצרבו בה כל פנים מנגב צפונה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאָמַרְתָּ לְיַעַר הַנֶּגֶב שְׁמַע דְּבַר יְהוָה כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה הִנְנִי מַצִּית בְּךָ אֵשׁ וְאָכְלָה בְךָ כָל עֵץ לַח וְכָל עֵץ יָבֵשׁ לֹא תִכְבֶּה לַהֶבֶת שַׁלְהֶבֶת וְנִצְרְבוּ בָהּ כָּל פָּנִים מִנֶּגֶב צָפוֹנָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאָֽמַרְתָּ֙ לְיַ֣עַר הַנֶּ֔גֶב שְׁמַ֖ע דְּבַר־יְהֹוָ֑ה כֹּה־אָמַ֣ר אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֡ה הִנְנִ֣י מַֽצִּית־בְּךָ֣ ׀ אֵ֡שׁ וְאָכְלָ֣ה בְךָ֣ כׇל־עֵֽץ־לַח֩ וְכׇל־עֵ֨ץ יָבֵ֤שׁ לֹֽא־תִכְבֶּה֙ לַהֶ֣בֶת שַׁלְהֶ֔בֶת וְנִצְרְבוּ־בָ֥הּ כׇּל־פָּנִ֖ים מִנֶּ֥גֶב צָפֽוֹנָה׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ונצרבו" - לשון צרבת השחין (ויקרא יג) על שפתיו כאש צרבת (משלי טז) לשון כויה "כל פנים מנגב צפונה" - כל האנשים שבדרומה של בבל שהוא בצפון ל' צרב רטרי"יר בלע"ז

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"מצית" - ענין הבערה כמו ותצת בסבכי היער (ישעיהו ט)

"ואכלה" - ושרפה

"לח" - מלשון לחות ורטיבות

"תכבה" - מלשון כבוי

"להבת שלהבת" - ענינם אחד ובא הכפל לחזק

"ונצרבו" - ענין שריפה כמו כאש צרבת (משלי טז

מצודת דוד

"הנני מצית" - הנה אני הוא המבעיר בך האש והיא תשרוף בך כל עץ לח וכל עץ יבש ולא תכבה להבת האש וכל פני הבריות היושבים בפאת הנגב מול צפון יהיו נשרפים בלהבת האש ר"ל גם הצדיקים יכלו עם הרשעים כמו שהעץ הלח נשרף בצירוף עץ היבש והאויב יאבד כל האומות היושבים מנגב לבבל העומדת בצפון העולם

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ואמרת ליער הנגב" עתה סדר ג' נבואותיו אלה ממטה למעלה, תחלה ספר הנבואה על יער הנגב שהיא ארץ ישראל בכלל, "הנני מצית בך אש", ההצתה הוא מה שמבעיר את היער כולו בפעם אחת באש גדולה, "ואכלה בך כל עץ לח וכל עץ יבש", תחלה תאכל את הלחים ואח"כ את היבשים, כי אם תאכל היבשים תחלה יעכבו העצים הלחים בעד האש והשלהבת בל תתפשט, כי הלחים חוצצים, אבל אם נאכלו הלחים תחלה אין מעכב בפני האש, ועי"כ "לא תכבה להבת שלהבת", עי"כ "ונצרבו בה כל פנים מנגב צפונה", ר"ל שהאש שהתחילה לבער בהיער בצד דרומו תשוב ותתפשט בחזרה לצד צפון, עד שמן הלהבת היוצאת מנגב יצרבו כל פנים צפונה:

ביאור המילות

"מצית". גדר פעל יצת אם מבעיר הבערה גדולה בפעם אחת (ישעיה ט'):

"להבת, שלהבת", הלהב יוצא ומתפשט מרחוק מהאש הבוער. ושלהבת, מורכבת מתיבות אש להבת, כמו כאש להבה אכלה סביב, כי יש להבת שנפרד מן האש ומלהטת, ויש שבאים ביחד אש ולהבה. והוא בוער ולוהט:
"ונצרבו". כמו צרבת השחין, עי' בתו"ה תזריע (סי' ק"ט):
"מנגב צפונה". מנגב ילך לצפון, והה"א תחת למ"ד בתחלתה:
 

<< · מ"ג יחזקאל · כא · ג · >>