קטגוריה:ויקרא כד יא
ויקב בן האשה הישראלית את השם ויקלל ויביאו אתו אל משה ושם אמו שלמית בת דברי למטה דן.
וַיִּקֹּב בֶּן הָאִשָּׁה הַיִּשְׂרְאֵלִית אֶת הַשֵּׁם וַיְקַלֵּל וַיָּבִיאוּ אֹתוֹ אֶל מֹשֶׁה וְשֵׁם אִמּוֹ שְׁלֹמִית בַּת דִּבְרִי לְמַטֵּה דָן.
וַ֠יִּקֹּ֠ב בֶּן־הָֽאִשָּׁ֨ה הַיִּשְׂרְאֵלִ֤ית אֶת־הַשֵּׁם֙ וַיְקַלֵּ֔ל וַיָּבִ֥יאוּ אֹת֖וֹ אֶל־מֹשֶׁ֑ה וְשֵׁ֥ם אִמּ֛וֹ שְׁלֹמִ֥ית בַּת־דִּבְרִ֖י לְמַטֵּה־דָֽן׃
וַ֠יִּקֹּב וַ֠ - ו' החיבור
יִּקֹּב - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/5344 a
מורפ': HC/Vqw3ms בֶּן בֶּן - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 1121 a
מורפ': HNcmsc־הָֽאִשָּׁ֨ה הָֽ - מילית, ה' הידיעה
אִשָּׁ֨ה - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/802
מורפ': HTd/Ncfsa הַיִּשְׂרְאֵלִ֤ית הַ - מילית, ה' הידיעה
יִּשְׂרְאֵלִ֤ית - שם עצם, ייחוס, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/3482
מורפ': HTd/Ngfsa אֶת אֶת - מילית, מושא ישיר (את)
צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־הַשֵּׁם֙ הַ - מילית, ה' הידיעה
שֵּׁם֙ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/8034
מורפ': HTd/Ncmsa וַיְקַלֵּ֔ל וַ - ו' החיבור
יְקַלֵּ֔ל - פועל, פיעל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/7043
מורפ': HC/Vpw3ms וַיָּבִ֥יאוּ וַ - ו' החיבור
יָּבִ֥יאוּ - פועל, הפעיל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, רבים
צורת יסוד: c/935
מורפ': HC/Vhw3mp אֹת֖וֹ אֹת֖ - מילית, מושא ישיר (את)
וֹ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 853
מורפ': HTo/Sp3ms אֶל אֶל - מילת יחס
צורת יסוד: 413
מורפ': HR־מֹשֶׁ֑ה מֹשֶׁ֑ה - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 4872
מורפ': HNp וְשֵׁ֥ם וְ - ו' החיבור
שֵׁ֥ם - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: c/8034
מורפ': HC/Ncmsc אִמּ֛וֹ אִמּ֛ - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך
וֹ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 517
מורפ': HNcfsc/Sp3ms שְׁלֹמִ֥ית שְׁלֹמִ֥ית - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 8019 b
מורפ': HNp בַּת בַּת - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 1323
מורפ': HNcfsc־דִּבְרִ֖י דִּבְרִ֖י - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 1704
מורפ': HNp לְמַטֵּה לְ - מילת יחס
מַטֵּה - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: l/4294
מורפ': HR/Ncmsc־דָֽן דָֽן - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 1835
מורפ': HNp׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
וַ֠יִּקֹּב תלישא גדולה (שליש, דרגא 4)
בֶּן־הָֽאִשָּׁ֨ה קדמא (משרת, דרגא 5) הַיִּשְׂרְאֵלִ֤ית מהפך (משרת, דרגא 5) אֶת־הַשֵּׁם֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
וַיְקַלֵּ֔ל זקף קטן (מלך, דרגא 2)
וַיָּבִ֥יאוּ מרכא (משרת, דרגא 5) אֹת֖וֹ טפחא (מלך, דרגא 2)
אֶל־מֹשֶׁ֑ה אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
וְשֵׁ֥ם מרכא (משרת, דרגא 5) אִמּ֛וֹ תביר (משנה, דרגא 3)
שְׁלֹמִ֥ית מרכא (משרת, דרגא 5) בַּת־דִּבְרִ֖י טפחא (מלך, דרגא 2)
לְמַטֵּה־דָֽן סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וַיִּקֹּב ביטא בֶּן הָאִשָּׁה הַיִּשְׂרְאֵלִית אֶת הַשֵּׁם את השם המפורש, ה' וַיְקַלֵּל את ה'. וַיָּבִיאוּ אֹתוֹ אֶל מֹשֶׁה. וְשֵׁם אִמּוֹ - שְׁלֹמִית בַּת דִּבְרִי לְמַטֵּה דָן.
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וּפָרֵישׁ בַּר אִתְּתָא בַת יִשְׂרָאֵל יָת שְׁמָא וְאַרְגֵּיז וְאֵיתִיאוּ יָתֵיהּ לְוָת מֹשֶׁה וְשׁוֹם אִמֵּיהּ שְׁלוֹמִית בַּת דִּבְרִי לְשִׁבְטָא דְּדָן׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְכַד נָפַק מִבֵּי דִינָא כַּד מְחַיֵיב פָּרֵישׁ וְחָרִיף בַּר אִתְּתָא בַּת יִשְרָאֵל יַת שְׁמָא רַבָּא וְיַקִירָא דְמִתְפָּרֵשׁ דְשָׁמַע בְּסִינַי וְאָזִיד וְאַרְגִיז וְשׁוּם אִמֵיהּ שְׁלוֹמִית בַּת דִבְרִי לְשִׁבְטָא דְדָן: |
| ירושלמי (קטעים): | וְחָרַף בְּרָהּ דְאִיתָא יִשְרָאֵל יַת שְׁמָא מְפָרָשָׁא וּבָזֵי: |
מדרש ספרא
• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק •
מתוך: ספרא (מלבי"ם) פרשת אמור פרשה יד (עריכה)
[ב] "ויקב בן האשה הישראלית את השם"-- זה שם המפורש ששמע בסיני.
"ויקלל"-- אינו אומר "ויברך" כענין שנאמר (מלכים א כא, יג) "ברך נבות אלקים ומלך" אלא "ויקלל"-- מלמד שאין הורגים בכינוי.
[ג] אמר ר' יהושע בן קרחה, בכל יום דנים את העדים בכינוי -- "יכה יוסי את יוסי". נגמר הדין, לא היו הורגים בכינוי, אלא מוציאין את כל אדם לחוץ ושואלים את הגדול שבהם ואומרים לו "אמור מה ששמעת בפירוש!". והוא אומר. והדיינים עומדים על רגליהם וקורעים, ולא מאחים. והשני אומר "אף אני כמוהו". והשלישי אומר "אף אני כמוהו". ואין העדים צריכים לקרוע (ס"א ליקרע) שכבר קרעו משעה ששמעו.
[ד] "ויביאו אותו אל משה"-- ולא הביאו המקושש עמו.
"ושם אמו שלומית בת דברי למטה דן"-- גנאי הוא לו וגנאי לאמו וגנאי למשפחתו וגנאי לשבטו שיצא ממנו. וכנגדו אתה אומר (שמות לח, כג) "ואתו אהליאב בן אחיסמך למטה דן חרש וחושב"-- שבח הוא לו ושבח לאביו ושבח למשפחתו ושבח לשבטו שיצא ממנו.רש"י
"ושם אמו שלומית בת דברי" - שבחן של ישראל שפרסמה הכתוב לזו לומר שהיא לבדה היתה זונה
"שלמית" - דהות פטפטה שלם עלך שלם עלך שלם עליכון מפטפטת בדברים שואלת בשלום הכל
"בת דברי" - דברנית היתה מדברת עם כל אדם לפיכך קלקלה
"למטה דן" - מגיד שהרשע גורם גנאי לו גנאי לאביו גנאי לשבטו כיוצא בו (שמות לא) אהליאב בן אחיסמך למטה דן שבח לו שבח לאביו שבח לשבטו
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וְשֵׁם אִמּוֹ שְׁלֹמִית בַּת דִּבְרִי – שִׁבְחָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁפִּרְסְמָהּ הַכָּתוּב לָזוֹ; לוֹמַר, שֶׁהִיא לְבַדָּהּ הָיְתָה זוֹנָה.
שְׁלֹמִית – דַּהֲוָת פַּטְפְּטָה שָׁלֵם עֲלָךְ, שָׁלֵם עֲלָךְ, שָׁלֵם עָלֵיכוֹן, מְפַטְפֶּטֶת בַּדְּבָרִים שׁוֹאֶלֶת בְּשָׁלוֹם הַכֹּל.
בַּת דִּבְרִי – דַּבְּרָנִית הָיְתָה, מְדַבֶּרֶת עִם כָּל אָדָם, לְפִיכָךְ קִלְקְלָה.
לְמַטֵּה דָן – מַגִּיד שֶׁהָרָשָׁע גּוֹרֵם גְּנַאי לוֹ, גְּנַאי לְאָבִיו, גְּנַאי לְשִׁבְטוֹ. כַּיּוֹצֵא בּוֹ: "אָהֳלִיאָב בֶּן אֲחִיסָמָךְ לְמַטֵּה דָן" (שמות לא,ו); שֶׁבַח לוֹ, שֶׁבַח לְאָבִיו, שֶׁבַח לְשִׁבְטוֹ.
רשב"ם
(טו-טז) איש איש כי יקלל אלהיו: סתם בכינוי בלא פירוש שם המובהק, ונשא חטאו ומפרש ה' שהוא השם המובהק יתברך שמו ואחר כך מקללו מות יומת לפי פשוטו יש לפרש כן:
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
ויקלל. ד' במס' ויקוב ויקלל ושמעי הולך בצלע ההר לעומתו הלוך ויקלל ויקלל הפלשתי את דוד ויקלל את יומו באיוב דאיתקש קללת נשיא לקללת השם כדכתיב אלהים לא תקלל ונשיא בעמך לא תאור ע"כ נהרג שמעי והפלשתי אבל איוב שלא רצה לקלל כדכתיב כאחת הנבלות תדברי ולא קלל רק את יומו ע"כ ויוסף ה' לאיוב למשנה:
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "ויקרא כד יא"
קטגוריה זו מכילה את 9 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 9 דפים.