מפרשי רש"י על ויקרא כד יא
<< | מפרשי רש"י על ויקרא • פרק כ"ד • פסוק י"א |
• ב • ג • ו • ז • י • יא • יד • כ •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַ֠יִּקֹּ֠ב בֶּן־הָֽאִשָּׁ֨ה הַיִּשְׂרְאֵלִ֤ית אֶת־הַשֵּׁם֙ וַיְקַלֵּ֔ל וַיָּבִ֥יאוּ אֹת֖וֹ אֶל־מֹשֶׁ֑ה וְשֵׁ֥ם אִמּ֛וֹ שְׁלֹמִ֥ית בַּת־דִּבְרִ֖י לְמַטֵּה־דָֽן׃
רש"י
"ויקב" - כתרגומו ופריש (סנהדרין פז) שנקב שם המיוחד וגדף והוא שם המפורש ששמע מסיני
"ושם אמו שלומית בת דברי" - שבחן של ישראל שפרסמה הכתוב לזו לומר שהיא לבדה היתה זונה
"שלמית" - דהות פטפטה שלם עלך שלם עלך שלם עליכון מפטפטת בדברים שואלת בשלום הכל
"בת דברי" - דברנית היתה מדברת עם כל אדם לפיכך קלקלה
"למטה דן" - מגיד שהרשע גורם גנאי לו גנאי לאביו גנאי לשבטו כיוצא בו (שמות לא) אהליאב בן אחיסמך למטה דן שבח לו שבח לאביו שבח לשבטו
רש"י מנוקד ומעוצב
וַיִּקֹּב – כְּתַרְגּוּמוֹ: "וּפָרֵשׁ", שֶׁנָּקַב שֵׁם הַמְּיֻחָד וְגִדֵּף. וְהוּא שֵׁם הַמְּפֹרָשׁ שֶׁשָּׁמַע מִסִּינַי.
וְשֵׁם אִמּוֹ שְׁלֹמִית בַּת דִּבְרִי – שִׁבְחָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁפִּרְסְמָהּ הַכָּתוּב לָזוֹ; לוֹמַר, שֶׁהִיא לְבַדָּהּ הָיְתָה זוֹנָה.
שְׁלֹמִית – דַּהֲוָת פַּטְפְּטָה שָׁלֵם עֲלָךְ, שָׁלֵם עֲלָךְ, שָׁלֵם עָלֵיכוֹן, מְפַטְפֶּטֶת בַּדְּבָרִים שׁוֹאֶלֶת בְּשָׁלוֹם הַכֹּל.
בַּת דִּבְרִי – דַּבְּרָנִית הָיְתָה, מְדַבֶּרֶת עִם כָּל אָדָם, לְפִיכָךְ קִלְקְלָה.
לְמַטֵּה דָן – מַגִּיד שֶׁהָרָשָׁע גּוֹרֵם גְּנַאי לוֹ, גְּנַאי לְאָבִיו, גְּנַאי לְשִׁבְטוֹ. כַּיּוֹצֵא בּוֹ: "אָהֳלִיאָב בֶּן אֲחִיסָמָךְ לְמַטֵּה דָן" (שמות לא,ו); שֶׁבַח לוֹ, שֶׁבַח לְאָבִיו, שֶׁבַח לְשִׁבְטוֹ.
מפרשי רש"י
[יב] שהיא לבדה היתה זונה. אף על גב דרש"י פירש בפרשת שמות (שמות ב', י"א) שלא ידעה ממנו, ובטעות היה לה, שסבורה היתה שהוא בעלה, מכל מקום 'זונה' מיקרי, כיון שנבעלה לגוי עשאה זונה: