מפרשי רש"י על ויקרא כד ו
| מפרשי רש"י על ויקרא • פרק כ"ד • פסוק ו' | >>
• ב • ג • ו • ז • י • יא • יד • כ •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְשַׂמְתָּ֥ אוֹתָ֛ם שְׁתַּ֥יִם מַֽעֲרָכ֖וֹת שֵׁ֣שׁ הַֽמַּעֲרָ֑כֶת עַ֛ל הַשֻּׁלְחָ֥ן הַטָּהֹ֖ר לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽה׃
רש"י
"שש המערכת" - שש חלות המערכה האחת
"השלחן הטהר" - של זהב טהור ד"א על טהרו של שלחן שלא יהיו הסניפין מגביהין את הלחם מעל גבי השלחן (מנחות צו ת"כ)
רש"י מנוקד ומעוצב
שֵׁשׁ הַמַּעֲרָכֶת – שֵׁשׁ חַלּוֹת הַמַּעֲרָכָה הָאַחַת.
הַשֻּׁלְחָן הַטָּהֹר – שֶׁל זָהָב טָהוֹר. דָּבָר אַחֵר: עַל טָהֳרוֹ שֶׁל שֻׁלְחָן, שֶׁלֹּא יִהְיוּ הַסְּנִיפִין מַגְבִּיהִין אֶת הַלֶּחֶם מֵעַל גַּבֵּי הַשֻּׁלְחָן.
מפרשי רש"י
[ו] חלות המערכה האחת. שאין לפרש "שש המערכות" שהיו ששה מערכות ממש, שהרי "שתים מערכת" כתיב, אלא מקרא קצר, ופירושו שש חלות המערכת האחת (כ"ה ברא"ם):
[ז] על טהרו של שלחן. פירוש, שיתן הלחם על השלחן, ולא יהיה מפסיק בין השלחן ללחם, זה נקרא 'טהרו של שלחן', שלשון 'טהרו' כלומר השלחן בעצמו, מסולק מכל דבר, שזהו 'טהרו של שלחן' כאשר מסולק מכל דבר. והרא"ם פירש 'טהרו של שלחן', בלשון ישמעאל יקרא הגב 'טהור'. וזה לא יתכן, שהרי המנורה לא היה לה גב, אלא בית קבול, וזה אינו גב, ודרשו גם כן על "המנורה הטהורה" (פסוק ד) 'על טהרו של המנורה, שמטהרה ומדשנה תחלה מן האפר' (תו"כ שם), כמו שפירש רש"י (שם), אלא טהרו של דבר נקרא כאשר הוא מסולק מכל דבר: