קטגוריה:ויקרא י יג

<< | ספר ויקרא • פרק י' • פסוק י"ג | >>

ואכלתם אתה במקום קדוש כי חקך וחק בניך הוא מאשי יהוה כי כן צויתי.

וַאֲכַלְתֶּם אֹתָהּ בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ כִּי חׇקְךָ וְחׇק בָּנֶיךָ הִוא מֵאִשֵּׁי יְהֹוָה כִּי כֵן צֻוֵּיתִי.

וַאֲכַלְתֶּ֤ם אֹתָהּ֙ בְּמָק֣וֹם קָד֔וֹשׁ כִּ֣י חׇקְךָ֤ וְחׇק־בָּנֶ֙יךָ֙ הִ֔וא מֵאִשֵּׁ֖י יְהֹוָ֑ה כִּי־כֵ֖ן צֻוֵּֽיתִי׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

וַ/אֲכַלְתֶּ֤ם אֹתָ/הּ֙ בְּ/מָק֣וֹם קָדֹ֔שׁ כִּ֣י חָקְ/ךָ֤ וְ/חָק־בָּנֶ֙י/ךָ֙ הִ֔וא מֵ/אִשֵּׁ֖י יְהוָ֑ה כִּי־כֵ֖ן צֻוֵּֽיתִי׃

תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים (מקור):

וַאֲכַלְתֶּ֤ם אֹתָהּ֙

בְּמָק֣וֹם קָדֹ֔שׁ

כִּ֣י חָקְךָ֤ וְחָק־בָּנֶ֨יךָ֙

הִ֔וא

מֵאִשֵּׁ֖י

יְהוָ֑ה

כִּי־כֵ֖ן

צֻוֵּֽיתִי

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

וַאֲכַלְתֶּם אֹתָהּ בְּמָקוֹם קָדֹשׁ, כִּי חָקְךָ וְחָק בָּנֶיךָ הִוא מֵאִשֵּׁי יְהוָה, כִּי כֵן צֻוֵּיתִי "וְהַנּוֹתֶרֶת מִמֶּנָּה יֹאכְלוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו, מַצּוֹת תֵּאָכֵל בְּמָקוֹם קָדֹשׁ, בַּחֲצַר אֹהֶל מוֹעֵד יֹאכְלוּהָ" - לעיל ו, ט.

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

תרגום

אונקלוס (תאג'):	וְתֵיכְלוּן יָתַהּ בַּאֲתַר קַדִּישׁ אֲרֵי חוּלָקָךְ וְחוּלָק בְּנָךְ הִיא מִקּוּרְבָּנַיָּא דַּייָ אֲרֵי כֵן אִתְפַּקַּדִית׃
ירושלמי (יונתן):	וְתֵיכְלוּן יָתָהּ בַּאֲתַר קַדִישׁ אֲרוּם חוּלְקָךְ וְחוּלַק בְּנָךְ הוּא מִקוּרְבָּנַיָא דַיְיָ אֲרוּם הֵיכְדֵין אִיתְפַּקָדִית:

מדרש ספרא

עריכה

• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק •

מתוך: ספרא (מלבי"ם) פרשת שמיני פרק א (עריכה)

[ו] "ואכלתם אֹתה במקום קדוש" מה תלמוד לומר? לפי שאמר "אצל המזבח" - אין לי אלא סמוך למזבח; מנין לרבות הלשכות הבנויות בחול ופתוחות לקדש? תלמוד לומר "במקום קדוש".

[ז] "כי חקך וחק בניך"-- חק לבנים ואין חק לבנות.

"מאשי השם"-- אין להם אלא לאחר מתנת האישים.

[ח] "כי כן צֻוֵּיתִי (שם, יג)...כאשר צִוֵּיתִי (שם, יח)...כאשר צוה השם (שם, טו)"