קטגוריה:ויקרא יז ח
ואלהם תאמר איש איש מבית ישראל ומן הגר אשר יגור בתוכם אשר יעלה עלה או זבח.
וַאֲלֵהֶם תֹּאמַר אִישׁ אִישׁ מִבֵּית יִשְׂרָאֵל וּמִן הַגֵּר אֲשֶׁר יָגוּר בְּתוֹכָם אֲשֶׁר יַעֲלֶה עֹלָה אוֹ זָבַח.
וַאֲלֵהֶ֣ם תֹּאמַ֔ר אִ֥ישׁ אִישׁ֙ מִבֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל וּמִן־הַגֵּ֖ר אֲשֶׁר־יָג֣וּר בְּתוֹכָ֑ם אֲשֶׁר־יַעֲלֶ֥ה עֹלָ֖ה אוֹ־זָֽבַח׃
וַאֲלֵהֶ֣ם וַ - ו' החיבור
אֲלֵ - מילת יחס
הֶ֣ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, רבים
צורת יסוד: c/413
מורפ': HC/R/Sp3mp תֹּאמַ֔ר תֹּאמַ֔ר - פועל, קל, עתיד, גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: 559
מורפ': HVqi2ms
מבנה ע"פ הטעמים: 1.2 אִ֥ישׁ אִ֥ישׁ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 376
מורפ': HNcmsa אִישׁ֙ אִישׁ֙ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 376
מורפ': HNcmsa
מבנה ע"פ הטעמים: 1.1.0 מִבֵּ֣ית מִ - מילת יחס
בֵּ֣ית - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: m/1004 b
מורפ': HR/Ncmsc יִשְׂרָאֵ֔ל יִשְׂרָאֵ֔ל - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 3478
מורפ': HNp
מבנה ע"פ הטעמים: 1.1 וּמִן וּ - ו' החיבור
מִן - מילת יחס
צורת יסוד: c/4480 a
מורפ': HC/R־הַגֵּ֖ר הַ - מילית, ה' הידיעה
גֵּ֖ר - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/1616
מורפ': HTd/Ncmsa
מבנה ע"פ הטעמים: 1.0 אֲשֶׁר אֲשֶׁר - מילית, זיקה (ש/אשר)
צורת יסוד: 834 a
מורפ': HTr־יָג֣וּר יָג֣וּר - פועל, קל, עתיד, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 1481 a
מורפ': HVqi3ms בְּתוֹכָ֑ם בְּ - מילת יחס
תוֹכָ֑ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, רבים
צורת יסוד: b/8432
מורפ': HR/Ncmsc/Sp3mp
מבנה ע"פ הטעמים: 1 אֲשֶׁר אֲשֶׁר - מילית, זיקה (ש/אשר)
צורת יסוד: 834 a
מורפ': HTr־יַעֲלֶ֥ה יַעֲלֶ֥ה - פועל, הפעיל, עתיד, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 5927
מורפ': HVhi3ms עֹלָ֖ה עֹלָ֖ה - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 5930 a
מורפ': HNcfsa
מבנה ע"פ הטעמים: 0.0 אוֹ אוֹ - ו' החיבור
צורת יסוד: 176 a
מורפ': HC־זָֽבַח זָֽבַח - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 2077
מורפ': HNcmsa
מבנה ע"פ הטעמים: 0׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
וַאֲלֵהֶ֣ם מונח (משרת, דרגא 5) תֹּאמַ֔ר זקף קטן (מלך, דרגא 2)
אִ֥ישׁ מרכא (משרת, דרגא 5) אִישׁ֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
מִבֵּ֣ית מונח (משרת, דרגא 5) יִשְׂרָאֵ֔ל זקף קטן (מלך, דרגא 2)
וּמִן־הַגֵּ֖ר טפחא (מלך, דרגא 2)
אֲשֶׁר־יָג֣וּר מונח (משרת, דרגא 5) בְּתוֹכָ֑ם אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
אֲשֶׁר־יַעֲלֶ֥ה מרכא (משרת, דרגא 5) עֹלָ֖ה טפחא (מלך, דרגא 2)
אוֹ־זָֽבַח סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וַאֲלֵהֶם תֹּאמַר: אִישׁ אִישׁ מִבֵּית יִשְׂרָאֵל וּמִן הַגֵּר אֲשֶׁר יָגוּר בְּתוֹכָם, אֲשֶׁר יַעֲלֶה עֹלָה אוֹ זָבַח.
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וּלְהוֹן תֵּימַר גְּבַר גְּבַר מִבֵּית יִשְׂרָאֵל וּמִן גִּיּוֹרַיָּא דְּיִתְגַּיְּירוּן בֵּינֵיהוֹן דְּיַסֵּיק עֲלָתָא אוֹ נִכְסַת קוּדְשַׁיָּא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וּלְהוֹן תֵּימַר גְבַר טְלֵי וּגְבַר סִיב מִבֵּית גְנִיסַת יִשְרָאֵל וּמִן גִיוֹרָא דְיִתְגַיְירוּן לְמֵיתָב בֵּינֵיהוֹן דִי יַסִיק עֲלָתָא אוֹ נִכְסַת קוּדְשַׁיָא: |
מדרש ספרא
• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק •
[א] "ואלהם תאמר"-- ככל האמור בענין.
"ישראל"-- אלו ישראל. 'גר'-- אלו הגרים. "אשר יגור"-- אלו נשי הגרים. "בתוכם" לרבות נשים ועבדים.
[ב] ואם כן למה נאמר "איש איש"? לרבות שנים שהעלו, דברי ר' שמעון. אמר ר' שמעון ודין הוא: ומה אם במקום שהשוחט להדיוט חייב-- פטור שנים ששחטו, מקום שהמעלה להדיוט פטור אינו דין שנפטר שנים שהעלו?! תלמוד לומר "איש איש"-- להביא את השנים. ר' יוסי אומר "ההוא"-- אחד שעלה חייב, שנים שהעלו פטורים.
[ג] "אשר יעלה עולה או זבח"-- אין לי אלא עולה. מנין אימורי חטאת, ואימורי אשם, ואימורי קדשי קדשים, ואימורי קדשים קלים? תלמוד לומר "זבח". ומנין לרבות את הדם? ת"ל "או זבח".רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
איש איש וגו': עיין בפסוק שלפני זה:
מבית ישראל: הוצרך לומר מבית ישראל ולא הספיק במאמר ואליהם שממנו מובן שחוזר להאמורים למעלה מהענין. לצד שאמר איש איש לומר שנים ששחטו כמו שכתבתי בסמוך, וחש הכתוב שיבא הדורש וידרוש לרבות הגוים כמו שדורשים (מנחות עג) באיש איש האמור בנדרים ונדבות (אמור כב יח) שהוא לרבות גוים, לזה הוצרך לומר מבית וגו' דוקא ישראל ולא אומות וממילא נתחייב לדרוש באיש איש כל מה שדרשו ז"ל. ואחר שהוצרך לומר מבית ישראל חש הכתוב לומר שמיעט הכתוב הגרים תלמוד לומר ומן הגר, והוצרך לרבות כל הריבוים דזולת זה יאמר האומר שלא ריבה אלא מה שהזכיר בכתוב. וגם לדעת ר' יוסי שסובר דברה תורה כלשון בני אדם. אולי שלא אמר כן אלא לצד שיש לו מניעת הדרשה בו לצד מיעוט ההוא. והגם שהקשה הש"ס לר"י דכיון שאינו דורש איש איש שבפרשה ב' גם איש איש שבפרשה א' לא ידרוש, אין הכי נמי אם לא היה הש"ס מוצא דרשות דם שפך היה אומר שדורשה מאיש איש, שכל שאין נגדיות לדרשה לא אמרינן דברה תורה וכו', ועיין בדברי התוספת במציעא דף ל"א ד"ה דברה תורה כלשון בני אדם שאין סברא לומר דלית לתנא כמה דרשות שנדרשו בכפל, והגם שהתוספת פרטו הקושיא לרבי שמעון על כל זה ישנה לכל. ועיקר מחלוקת התנאים היא בסברא בדבר המתנגד לדרשה שכפי הסברא מטה לומר דברה תורה כלשון בני אדם ותמצא שגם רבי שמעון מצינו שאמר (בבא מציעא דף לא:) דברה תורה כלשון בני אדם ומצינו לו שדורש הכפל:
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "ויקרא יז ח"
קטגוריה זו מכילה את 14 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 14 דפים.