קטגוריה:ויקרא ב ה
ואם מנחה על המחבת קרבנך סלת בלולה בשמן מצה תהיה.
וְאִם מִנְחָה עַל הַמַּחֲבַת קׇרְבָּנֶךָ סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן מַצָּה תִהְיֶה.
וְאִם־מִנְחָ֥ה עַל־הַֽמַּחֲבַ֖ת קׇרְבָּנֶ֑ךָ סֹ֛לֶת בְּלוּלָ֥ה בַשֶּׁ֖מֶן מַצָּ֥ה תִהְיֶֽה׃
וְאִם וְ - ו' החיבור
אִם - ו' החיבור
צורת יסוד: c/518 a
מורפ': HC/C־מִנְחָ֥ה מִנְחָ֥ה - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 4503
מורפ': HNcfsa עַל עַל - מילת יחס
צורת יסוד: 5921 a
מורפ': HR־הַֽמַּחֲבַ֖ת הַֽ - מילית, ה' הידיעה
מַּחֲבַ֖ת - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/4227
מורפ': HTd/Ncfsa קָרְבָּנֶ֑ךָ קָרְבָּנֶ֑ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
ךָ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: 7133 a
מורפ': HNcmsc/Sp2ms סֹ֛לֶת סֹ֛לֶת - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 5560
מורפ': HNcfsa בְּלוּלָ֥ה בְּלוּלָ֥ה - פועל, קל, בינוני סביל, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 1101 a
מורפ': HVqsfsa בַשֶּׁ֖מֶן בַ - מילת יחס, ה' הידיעה
שֶּׁ֖מֶן - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: b/8081
מורפ': HRd/Ncmsa מַצָּ֥ה מַצָּ֥ה - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 4682
מורפ': HNcfsa תִהְיֶֽה תִהְיֶֽה - פועל, קל, עתיד, גוף שלישי, נקבה, יחיד
צורת יסוד: 1961
מורפ': HVqi3fs׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
וְאִם־מִנְחָ֥ה מרכא (משרת, דרגא 5) עַל־הַֽמַּחֲבַ֖ת טפחא (מלך, דרגא 2)
קָרְבָּנֶ֑ךָ אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
סֹ֛לֶת תביר (משנה, דרגא 3)
בְּלוּלָ֥ה מרכא (משרת, דרגא 5) בַשֶּׁ֖מֶן טפחא (מלך, דרגא 2)
מַצָּ֥ה מרכא (משרת, דרגא 5) תִהְיֶֽה סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וְאִם מִנְחָה עַל הַמַּחֲבַת קָרְבָּנֶךָ, סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן, מַצָּה תִהְיֶה.
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְאִם מִנְחָתָא עַל מַסְרֵיתָא קוּרְבָּנָךְ סוּלְתָּא דְּפִילָא בִמְשַׁח פַּטִּיר תְּהֵי׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְאִין מִנְחָתָא עַל מַסְרִיתָא קוּרְבָּנָךְ סְמִידָא פְּתִיכָא בִּמְשַׁח פַּטִיר תְהֵי: |
| ירושלמי (קטעים): | וַעֲרִיכֵי פַּטִּיר: |
מדרש ספרא
• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק •
[א] "ואם מנחה על המחבת"-- מלמד שהיא טעונה כלי.
"קרבנך" (ויקרא ב, ה) "קרבנך" (ויקרא ב, ז) לגזירה שוה: מה "קרבנך" האמור כאן טעון יציקה ובלולה, אף "קרבנך" האמור למטה-- טעון יציקה ובלולה. מה "קרבנך" האמור למטה טעונה מתן שמן בכלי קודם לעשייתה, אף "קרבנך" האמור כאן-- טעונה מתן שמן בכלי קודם לעשייתה.
[ב][1] "סלת בלולה" (ויקרא ב, ה)-- מלמד שהיא בלולה סולת (ס"א שהוא בוללה סולת). רבי אומר חלות בוללן, שנאמר (ויקרא ב, ד) "חלות...בלולות".
- אמרו לו, והלא לחמי תודה נאמר בהן "חלות" ואי אפשר לבוללן כשהם חלות אלא סולת! כיצד עושה? נותן מתן שמן בכלי קודם לעשייתן ונותן שמן עליה ובוללה ולשה ואופה ופותתה ונותן עליה שמן וקומץ.
- רבי אומר חלות בוללן שנאמר "חלות...בלולות בשמן". כיצד עושה? נותן שמן בכלי קודם לעשייתן ולשה ואופה ופותתה ונותן עליה שמן ובוללה וחוזר ונותן עליה שמן וקומץ.
"מצה" -- יכול מצוה? תלמוד לומר "תהיה"-- הכתוב קבעה חובה.
- ^ במשנה זו רבו הגירסאות והשינויים. עיין דברי מאיר איש-שלום בספרו על ספרא. ואני כתבתי כפי גירסת המלבי"ם - ויקיעורך
רש"י
"סלת בלולה בשמן" - מלמד שבוללן בעודן סלת (ת"כ)
[יח] והכלי אינו עמוק אלא צף. כרבי חנינא בן גמליאל דסבירא ליה כך בפרק כל המנחות (מנחות דף סג.). ופירוש 'צפים', רוצה לומר שהכלי מתפשט לרחבו ולא לעומקו, וזה נקרא שהכלי צף. ורש"י פירש שם ששולי הכלי צפין אצל אוגנו, שאמצעית קרקעית הכלי נקפל מלמטה למעלה כעין כלי זכוכית שלנו שהוא כעין תל באמצעיתו, כך פירש רש"י שם:
[יט] וכולן טעונות יציקה ובלילה ומתן שמן בכלי. פירוש, מתחלה נותן שמן בכלי, ואחר כך נותן סולת בתוכה, ואחר כך נותן שמן ובוללה, וחוזר ויוצק עליה שמן. ומה שהזכיר קודם היציקה והבלילה ואחר כך מתן שמן, לפי שהיציקה והבלילה נתונות בגוף המנחה, אבל מתן שמן בכלי, שאינו נותן אלא בכלי, ואינו עיקר כאלו שתי מתנות, מזכיר אותה בסוף, ואין מתן שמן בכלי רק שלא תשרף המנחה:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן – מְלַמֵּד שֶׁבּוֹלְלָן בְּעוֹדָן סֹלֶת (ספרא שם; מנחות שם).
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "ויקרא ב ה"
קטגוריה זו מכילה את 8 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 8 דפים.