קטגוריה:דברים כו יט
ולתתך עליון על כל הגוים אשר עשה לתהלה ולשם ולתפארת ולהיתך עם קדש ליהוה אלהיך כאשר דבר.
וּלְתִתְּךָ עֶלְיוֹן עַל כׇּל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר עָשָׂה לִתְהִלָּה וּלְשֵׁם וּלְתִפְאָרֶת וְלִהְיֹתְךָ עַם קָדֹשׁ לַיהֹוָה אֱלֹהֶיךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר.
וּֽלְתִתְּךָ֣ עֶלְי֗וֹן עַ֤ל כׇּל־הַגּוֹיִם֙ אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔ה לִתְהִלָּ֖ה וּלְשֵׁ֣ם וּלְתִפְאָ֑רֶת וְלִֽהְיֹתְךָ֧ עַם־קָדֹ֛שׁ לַיהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבֵּֽר׃
וּֽ/לְ/תִתְּ/ךָ֣ עֶלְי֗וֹן עַ֤ל כָּל־הַ/גּוֹיִם֙ אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔ה לִ/תְהִלָּ֖ה וּ/לְ/שֵׁ֣ם וּ/לְ/תִפְאָ֑רֶת וְ/לִֽ/הְיֹתְ/ךָ֧ עַם־קָדֹ֛שׁ לַ/יהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖י/ךָ כַּ/אֲשֶׁ֥ר דִּבֵּֽר׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים (מקור):
וּֽלְתִתְּךָ֣ מונח (משרת, דרגא 5) עֶלְי֗וֹן רביעי (משנה, דרגא 3)
עַ֤ל מהפך (משרת, דרגא 5) כָּל־הַגּוֹיִם֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
אֲשֶׁ֣ר מונח (משרת, דרגא 5) עָשָׂ֔ה זקף קטן (מלך, דרגא 2)
לִתְהִלָּ֖ה טפחא (מלך, דרגא 2)
וּלְשֵׁ֣ם מונח (משרת, דרגא 5) וּלְתִפְאָ֑רֶת אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
וְלִֽהְיֹתְךָ֧ דרגא (משרת, דרגא 5) עַם־קָדֹ֛שׁ תביר (משנה, דרגא 3)
לַיהוָ֥ה מרכא (משרת, דרגא 5) אֱלֹהֶ֖יךָ טפחא (מלך, דרגא 2)
כַּאֲשֶׁ֥ר מרכא (משרת, דרגא 5) דִּבֵּֽר סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וּלְתִתְּךָ עֶלְיוֹן עַל כָּל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר עָשָׂה, לִתְהִלָּה וּלְשֵׁם וּלְתִפְאָרֶת, וְלִהְיֹתְךָ עַם קָדֹשׁ לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר. {פ}
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וּלְמִתְּנָךְ עִלַּאי עַל כָּל עַמְמַיָּא דַּעֲבַד לְתוּשְׁבְּחָא וּלְשׁוֹם וְלִרְבוּ וּלְמִהְוָךְ עַם קַדִּישׁ קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ כְּמָא דְּמַלֵּיל׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וּלְמַנָאָה יַתְכוֹן רָמִין וְגֵיוְתָנִין עַל כָּל עַמְמַיָא דְעָבַד לִרְבוּ וּלְשׁוּם דִיקַר וּלְשִׁיבְהוֹרָא מְטוּל לְמֶהֱוֵי עַם קַדִישׁ קֳדָם יְיָ אֱלָהָכוֹן הֵיכְמָא דְמַלֵיל: |
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
" לתהלה ולשם ולתפארת" לאל ית' כאמרו ישראל אשר בך אתפאר: " ולהיותך עם קדוש" נצחי לחיי ע"ה:
" כאשר דבר" באמרו ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש:מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
למשמעתך ולא מפני היראה אבל ישנאוך בלבם רק ולתהלה שתהלתך תהיה בפיהם. ולשם כשיתפרסם בכל הארץ מעשיך אז לא יוצרך לספר תהלתך רק בהזכרת שמך לבד. ולתפארת שתבוא למדרגה שלא יצטרכו להזכיר שמך כי כל רואיך יכירו תפארתך כמ"ש וירא את ישראל שוכן לשבטיו ותהי עליו רוח ה' (במדבר כד ב) כטבע הרואה דבר מפואר יתעלה רוחו. ומלכת שבא כשבאה וראתה את שלמה אמרה (מלכים א' י' ח) אשרי אנשיך אשרי עבדיך וגו'. ולהיותך עם קדוש לה' אלהיך אף שגדול יהיה כבודך בגוים ויבקשו קרבתך עכ"ז תהיה מובדל ומוקדש מהם. כאשר דבר (ויקרא כ' כו) והייתם לי קדושים ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי:
בענין כתיבת האבנים הרבו המפרשים לדבר ויש מהגדולים שנטו הרבה מדברי הגמ'. ועם כל זה אין דבריהם עפ"י הפשט. לכן נעתיק בזה הברייתא במס' סוטה (דף לה ע"ב). תנו רבנן כיצד כתבו ישראל את התורה ר' יהודה אומר על גבי אבנים כתבוה שנאמר וכתבת על האבנים את כל דברי התורה הזאת וגומר ואח"כ סדו אותם בסיד. אמר לו ר"ש לדבריך האיך למדו אומות של אותו הזמן תורה. אמר לו בינה יתירה נתן בהם הקב"ה ושגרו נוטירין שלהם וקלפו את הסיד והשיאוה וכו'. ר"ש אומר על גבי הסיד כתבוה וכו'. נמצא לר"י היתה הכתיבה על האבנים. וטחו עליהם סיד להסתיר הכתב ולר"ש נכתב על גבי הסיד. ובין לר"י ובין לר"ש יקשה א) למה נאמר שני פעמים להקים האבנים ובפ"ר נאמר והקמות לך ובפעם השני אמר תקימו לשון רבים. ב) למה נאמר שני פעמים וכתבת ובשני אמר באר היטב שלא נאמר בראשון. ג) בתחלה אמר ביום אשר תעברו ואח"כ אמר בעברך. לכן יש לומר אלו ואלו דברי אלהים חיים. שהיה כדעת ר"י ור"ש ביחד, וכך היה הדבר. שקודם שעברו את הירדן באותו היום (לא מקודם כי אז היה הסיד יבש ולא היה באפשר לכתוב עליו רק בחקיקה וזו מלאכה כבדה) נטלו האבנים והקימו אותם כדרך עושי מלאכה באבנים קודם שיתחילו מלאכתם עושים בסיס להאבנים שלא ינודו אנה ואנה. וכשעמדו על כן המלאכה טחו אותם בסיד וכשבאו לעבור הירדן לקחו האבנים ונשאו אתם ובין כך נתיבשו האבנים מעט. ובעת עברם בתוך הירדן כתבו על הסיד שהיה נוח לכתוב שלא נתיבשו כל צרכם. וכשעברו הירדן הקימו אותם בהר עיבל, ואז נתיבש הסיד ונעשה כאבן. וטחו מחדש בסיד והניחו להתיבש מעט. כי בעת שהוא לח אי אפשר לכתוב עליו ואח"כ בנו מזבח מאבנים אחרות. והעלו עליו עולות ושלמים ואכלו ושמחו ונתיבש מעט הטיח ואז כתבו מחדש על הסיד כל התורה באר היטב למען ירוץ כל קורא בו. ושיוכלו האומות להעתיק
משם וכתבו שני פעמים כי הכתב הגלוי היה לפני אומות שהיו באותה העת והכתב השני הנסתר היה פן באחרית הימים יאמרו שהכתב הגלוי הוא מזויף מפני שהוא במקום הפקר. אז נשיב לו שיקלוף את כתב העליון (כי טבע הסיד שטיח על גבי טיח נקלף העליון והתחתון נשאר קיים) ויראה את כתב הנסתר ויכיר כי הוא האמת, ועתה נבוא לבאר:בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
לתהלה ולשם ולתפארת. כלומר מה שישראל משבחים ומהללים לשם, הוא להם לתפארת. והיינו דאמרינן עתיד הקב"ה להיות עטרה בראש כל צדיק וצדיק. שאותה עטרה שמעטרים להקב"ה בתפלתם מחזירה להם. אבל מי ששח שיחת חולין בבהכ"נ מקיפין לו כל גופו בקוצים. לכך שיר השירים לית. וכנגדו כקול הסירים:
אשר עשה. בגימט' שבעים אומות:
ולהיתך. חסר ו'. שאין הוויית קדושתן ניכרת כל כך בעה"ז:
קדש. חסר וי"ו. לו' קדש עצמך מעט למטה ויקדשו אותך למעלה. וכן ו"פ קדוש ישראל בקרייה:
ולהיותך עם קדוש. וסמיך ליה (א) ויצו משה. אזהרה לב"ד שיעשוך לקדש עצמך:
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "דברים כו יט"
קטגוריה זו מכילה את 8 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 8 דפים.