ביאור:מ"ג דברים כו יט
וּלְתִתְּךָ עֶלְיוֹן עַל כָּל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר עָשָׂה לִתְהִלָּה וּלְשֵׁם וּלְתִפְאָרֶת וְלִהְיֹתְךָ עַם קָדֹשׁ לַיקֹוָק אֱלֹהֶיךָ[עריכה]
ולתתך עליון. רמז לטטפות של הקב"ה דכתיב בהו (להלן לג, כט) אשריך ישראל: לתהלה ולשם ולתפארת כלומר מה שישראל משבחים ומהללים לשם הוא לו לתפארת והיינו דאמרינן (מגילה טו, ב) עתיד הקב"ה להיות עטרה בראש כל צדיק וצדיק, שאותה עטרה שמעטרים להקב"ה בתפלתם מחזירה להם, אבל מי ששח שיחת חולין בבית הכנסת מקיפין לו כל גופו בקוצים, לכך שיר השירים לית וכנגדו כקול הסירים (קהלת ז, ו):
ולתתך עליון על כל הגוים אשר עשה, לתהלה. שיהללוך כל עמי הארץ בהיות ה' קרוב בכל קראך אליו, ולשם, שיצא לך שם בגוים בהדרו אשר שם עליך, כי אתה נעלה על כלם: ולתפארת, כי תתפאר עליהם לעשות בהם כל אשר תחפוץ, תגזור אומר ויקם לך, כענין פן יתפאר עלי ישראל לאמר ידי הושיעה לי (שופטים ז ב), ולהיותך עם קדוש, לדבקה בו בסוף: ועל דרך האמת, לתהלה, כי אלהי ישראל הוא תהלתך, ושמו הגדול הוא אלהיך, ובזה תפארתך, כענין שנאמר כי תפארת עוזמו אתה (תהלים פט יח), תפארת ישראל (איכה ב א):
ולתתך עליון. זה הוא שכר האמירה:
על כל הגוים אשר עשה לתהלה ולשם ולתפארת. שעור הכתוב כן, ולתתך עליון לתהלה ולשם ולתפארת על כל הגוים אשר עשה, כי העובדי אלילים אשר עשה אינם נתונים לתהלה ולשם ולתפארת אבל הם נתונים לחלק הכוכבים והמזלות, לא כאלה חלק יעקב כי יוצר הכל הוא, זהו שאמר לתהלה ולשם, כי ישראל הם נתונים לתהלה ולשמו הגדול, לתהלה כענין שכתוב (דברים י) הוא תהלתך, ולשמו הגדול, והוא אלהיך:
ולתתך עליון על כל-הגוים. להבין ולהורות, כאמרו "ואתם תהיו-לי ממלכת כהנים" (שמות יט, ו). לתהלה ולשם ולתפארת. לאל יתברך, כאמרו "ישראל אשר-בך אתפאר" (ישעיה מט, ג). ולהיתך עם-קדש. נצחי לחיי עולם הבא.
[מובא בפירושו לפסוק ט"ז] היום הזה ה' אלהיך מצוך וגו'. אחר שפיך ענה בך כי לה' תבל ומלואה ומידו ית' נתן לך הכל מעתה תקבל עליך לשמור מצות ה'. את ה' האמרת היום וגו' וה' האמירך היום וגו'. כי אתה האמרת אותו בהגדות אלו שבבכורים ומעשר ואמרת שמעתי בקול ה'. ולעומת זה גם ה' האמירך להשקיף ממעון קדשו מן השמים ולברך אותך ביתר שאת על כל העמים, אע"פ שכל השקפה לרעה מ"מ אצלך ישתנה הענין כדבר סגולה שאין בו טעם זהו שאמר וה' האמירך היום להיות לו לעם סגולה. וי"א שגם השקפה זו לרעה ור"ל השקיפה על האומות המכעיסים אותך ותן אותם כופר על עמך ישראל לכך לא נאמר השקיפה לברך אלא וברך הוא מילתא באפי נפשיה, ועל פי דרך זה שפיר קאמר וה' האמירך היום להיות לו לעם סגולה וגו', ולתתך עליון על כל הגוים, כי דבר זה מבואר בהשקיפה אשר בו האמירנו ה'. וגם אם האמרת והאמירך לשון חטיבה (ברכות ו) מ"מ הוא מבואר ע"ז הדרך ומדקאמר בשניהם לשון היום ש"מ שקאי אפרשה שלמעלה של בכורים ומעשר כי בהם מבוארים שני האמרות אלו.
[מובא בפירושו לפרק י' פסוק כ"א] וע"ד הקבלה הוא תהלתך אלהי ישראל, והוא אלהיך השם המיוחד. וכן גלה לך הכתוב כי ישראל נתונים לשתי מדות אלו, הוא שאמר (דברים כו) ולתתך עליון לתהלה ולשם ולתפארת, לתהלה שהוא השם, ולתפארת השם המיוחד, והכוונה לומר כי התהלה שהוא השם בו התפארת, מדת רחמים במדת הדין, וכענין שכתוב (תהלים פט) כי תפארת עוזמו אתה:
ולהיתך. חסר וי"ו, שאין הוית קדושתן ניכרת כל כך בעולם הזה: קדש. חסר וי"ו, לומר קדש עצמך למטה ויקדשו אותך מלמעלה. וכן ו' פעמים קדוש ישראל בקרייה:
כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר:[עריכה]
ולהיותך עם קדוש וגו' כאשר דבר. (ויקרא כ) והייתם לי קדושים:
כאשר דבר. באמרו "ואתם תהיו- לי ממלכת כהנים וגוי קדוש" (שמות שם).
ולהיתך עם קדוש. וסמיך ליה ויצו משה. אזהרה לב"ד שיעשוך לקדש עצמך:
[מובא בפירושו לפסוק י"ח] והנה תמצא ו' מעלות בפסוק את ה' האמרת, א' להיות לך לאלהים, ב' ללכת בדרכיו, ג' לשמור חקיו, ד' ומצותיו, ה' ומשפטיו, ו' ולשמוע בקולו, כנגדם אמר ה' שש מעלות לכנסת ישראל, א' להיות לו לעם סגולה זה כנגד להיות לך לאלהים, ב' ולשמור כל מצותיו זה כנגד ללכת בדרכיו, ג' ד' וה' ולתתך עליון וגו' לתהלה ולשם לתפארת הם כנגד שמירת חקיו ומצותיו ומשפטיו, ו' ולהיותך עם קדוש לה' זה כנגד ולשמוע בקולו כי על ידי עסק התורה יתייחס להם שם זה של קדוש, ואומרו כאשר דבר דכתיב (שמות י"ט ו') ואתם תהיו לי וגו' וגוי קדוש אלה הדברים אשר תדבר אל בני ישראל:
[מובא בפירושו לפסוק י"ז] את ה' האמרת היום בגימטריא זו קריאת שמע. את ה' האמרת. כאן רמז ו' סדרים. להיות לך לאלהים זה סדר זרעים שמתחיל בקריאת שמע. ועוד יש בו תרומות ומעשרות שהם יראת ה', דברים שבינינו לבין ה'. וללכת בדרכיו זה סדר מועד דכתיב (ישעיה נח, יג) אם תשיב משבת רגליך. ולשמור חקיו זה סדר נשים שמדבר בעריות שנאמר בהם (ויקרא כ, ח) ושמרתם את חקותי. ומצותיו זה סדר קדשים שמדבר בקרבנות דכתיב בהו (שם כז, לד) אלה המצות. ומשפטיו זה סדר נזיקין. ולשמוע בקולו זה סדר טהרות דכתיב בהו (תהלים יב, ז) אמרות ה' אמרות טהורות. וכנגדם אמר ששה דברים להיות לו לעם סגלה. ולתתך עליון. לתהלה. ולשם. ולתפארת. ולהיותך עם קדוש: