קטגוריה:דברים ה יא

<< | ספר דברים • פרק ה' • פסוק י"א | >>

מהדורת הכתיב:

שמור את יום השבת לקדשו כאשר צוך יהוה אלהיך.

המהדורה המנוקדת:

שָׁמוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ.

המהדורה המוטעמת:

שָׁמ֛֣וֹר אֶת־י֥וֹם֩ הַשַּׁבָּ֖֨ת לְקַדְּשׁ֑֜וֹ כַּאֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖֣ ׀ יְהֹוָ֥֣ה אֱלֹהֶֽ֗יךָ׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

שָׁמ֛וֹר שָׁמ֛וֹר - פועל, קל, מקור מוחלט

צורת יסוד: 8104
מורפ': HVqa אֶת אֶת - מילית, מושא ישיר (את)

צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־י֥וֹם י֥וֹם - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך

צורת יסוד: 3117
מורפ': HNcmsc הַשַׁבָּ֖ת הַ - מילית, ה' הידיעה
שַׁבָּ֖ת - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נפרד

צורת יסוד: d/7676
מורפ': HTd/Ncbsa לְקַדְּשׁ֑וֹ לְ - מילת יחס
קַדְּשׁ֑ - פועל, פיעל, מקור נסמך
וֹ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: l/6942
מורפ': HR/Vpc/Sp3ms כַּאֲשֶׁ֥ר כַּ - מילת יחס
אֲשֶׁ֥ר - מילית, זיקה (ש/אשר)

צורת יסוד: k/834 d
מורפ': HR/Tr צִוְּךָ֖ צִוְּ - פועל, פיעל, עבר, גוף שלישי, זכר, יחיד
ךָ֖ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד

צורת יסוד: 6680
מורפ': HVpp3ms/Sp2ms יְהוָ֥ה יְהוָ֥ה - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 3068
מורפ': HNp אֱלֹהֶֽיךָ אֱלֹהֶֽי - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
ךָ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד

צורת יסוד: 430
מורפ': HNcmpc/Sp2ms׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):

שָׁמ֛וֹר תביר (משנה, דרגא 3)

אֶת־י֥וֹם מרכא (משרת, דרגא 5) הַשַׁבָּ֖ת טפחא (מלך, דרגא 2)

לְקַדְּשׁ֑וֹ אתנחתא (קיסר, דרגא 1)

כַּאֲשֶׁ֥ר מרכא (משרת, דרגא 5) צִוְּךָ֖ טפחא (מלך, דרגא 2)

יְהוָ֥ה מרכא (משרת, דרגא 5) אֱלֹהֶֽיךָ סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

שָׁמוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ, כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ כבר במעמד הר סיני יְהוָה אֱלֹהֶיךָ.

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

תרגום

אונקלוס (תאג'):	טַר יָת יוֹמָא דְּשַׁבְּתָא לְקַדָּשׁוּתֵיהּ כְּמָא דְּפַקְּדָךְ יְיָ אֱלָהָךְ׃
ירושלמי (יונתן):	עַמִי בְּנֵי יִשְרָאֵל הֲווֹ נַטְרִין יַת יוֹמָא דְשַׁבְּתָא לִמְקַדְשָׁא יָתֵיהּ הֵיכְמָא דְפַקֵּיד יַתְכוֹן יְיָ אֱלָהָכוֹן:

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"שמור" - ובראשונות הוא אומר זכור שניהם בדבור אחד ובתיבה אחת נאמרו ובשמיעה אחת נשמעו (מכילתא) "כאשר צוך" - (שבת פז) קודם מתן תורה במרה

רש"י מנוקד ומעוצב

עריכה

• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •

שָׁמוֹר – וּבָרִאשׁוֹנוֹת הוּא אוֹמֵר: "זָכוֹר" (שמות כ,ז)? שְׁנֵיהֶם בְּדִבּוּר אֶחָד וּבְתֵיבָה אַחַת נֶאֶמְרוּ וּבִשְׁמִיעָה אַחַת נִשְׁמָעוּ (מכילתא בחדש ז).
כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ – קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה, בְּמָרָה (סנהדרין נ"ו ע"ב).

אור החיים

עריכה

• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •

שמור את יום וגו'. רבותינו ז"ל אמרו (ראש השנה דף כז.) זכור ושמור בדיבור א' נאמרו, ולדבריהם אפשר לו' כי אומרו כאשר צוך להעירם על שמור שנצטוו גם עליה מפי ה' יום המעמד, והכוונה בשמור אמרו ז"ל (מכילתא פסוק זכור) לשמור מלאחריו, ויש לדעת למה לא נאמרה שם שמור עם זכור, ואולי שנתכוון להפרידם לבל יחשבו שמאמר שמור הוא על זמן שבא עליו מאמר זכור שהוא מלפניו על זה הדרך שיזכור לשמור השבת, ובמה שהפרידם העיר שהם ב' מצות אחת בהכנסה ואחת ביציאה, ואולי כי לעולם לא אמר ה' אלא זכור אלא שאחת נשמעת מחברתה למביני דעת, וכשאמר ה' זכור נתכוון שיזכור בנתינת דעת עליו לבל יהיה לו שגיון בו וממוצא דבר אתה למד שגם על לאחריו הוא מצוה, והוא מה שפירוש משה במה שאמר שמור שגם הוא נכללת בזכור, וזה כתבתי בדרך אפשר: