קטגוריה:במדבר יח יז

<< | ספר במדבר • פרק י"ח • פסוק י"ז | >>

אך בכור שור או בכור כשב או בכור עז לא תפדה קדש הם את דמם תזרק על המזבח ואת חלבם תקטיר אשה לריח ניחח ליהוה.

אַךְ בְּכוֹר שׁוֹר אוֹ בְכוֹר כֶּשֶׂב אוֹ בְכוֹר עֵז לֹא תִפְדֶּה קֹדֶשׁ הֵם אֶת דָּמָם תִּזְרֹק עַל הַמִּזְבֵּחַ וְאֶת חֶלְבָּם תַּקְטִיר אִשֶּׁה לְרֵיחַ נִיחֹחַ לַיהֹוָה.

המהדורה המוטעמת:

אַ֣ךְ בְּֽכוֹר־שׁ֡וֹר אֽוֹ־בְכ֨וֹר כֶּ֜שֶׂב אֽוֹ־בְכ֥וֹר עֵ֛ז לֹ֥א תִפְדֶּ֖ה קֹ֣דֶשׁ הֵ֑ם אֶת־דָּמָ֞ם תִּזְרֹ֤ק עַל־הַמִּזְבֵּ֙חַ֙ וְאֶת־חֶלְבָּ֣ם תַּקְטִ֔יר אִשֶּׁ֛ה לְרֵ֥יחַ נִיחֹ֖חַ לַֽיהֹוָֽה׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

אַ֣ךְ אַ֣ךְ - מילית, חיוב

צורת יסוד: 389
מורפ': HTa בְּֽכוֹר בְּֽכוֹר - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך

צורת יסוד: 1060
מורפ': HNcmsc־שׁ֡וֹר שׁ֡וֹר - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 7794
מורפ': HNcmsa אֽוֹ אֽוֹ - ו' החיבור

צורת יסוד: 176 a
מורפ': HC־בְכ֨וֹר בְכ֨וֹר - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך

צורת יסוד: 1060
מורפ': HNcmsc כֶּ֜שֶׂב כֶּ֜שֶׂב - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 3775
מורפ': HNcmsa אֽוֹ אֽוֹ - ו' החיבור

צורת יסוד: 176 a
מורפ': HC־בְכ֥וֹר בְכ֥וֹר - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך

צורת יסוד: 1060
מורפ': HNcmsc עֵ֛ז עֵ֛ז - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 5795
מורפ': HNcfsa לֹ֥א לֹ֥א - מילית, שלילה

צורת יסוד: 3808
מורפ': HTn תִפְדֶּ֖ה תִפְדֶּ֖ה - פועל, קל, עתיד, גוף שני, זכר, יחיד

צורת יסוד: 6299
מורפ': HVqi2ms קֹ֣דֶשׁ קֹ֣דֶשׁ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 6944
מורפ': HNcmsa הֵ֑ם הֵ֑ם - כינוי גוף, אישי, גוף שלישי, זכר, רבים

צורת יסוד: 1992
מורפ': HPp3mp אֶת אֶת - מילית, מושא ישיר (את)

צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־דָּמָ֞ם דָּמָ֞ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, רבים

צורת יסוד: 1818
מורפ': HNcmsc/Sp3mp תִּזְרֹ֤ק תִּזְרֹ֤ק - פועל, קל, עתיד, גוף שני, זכר, יחיד

צורת יסוד: 2236
מורפ': HVqi2ms עַל עַל - מילת יחס

צורת יסוד: 5921 a
מורפ': HR־הַמִּזְבֵּ֨חַ֙ הַ - מילית, ה' הידיעה
מִּזְבֵּ֨חַ֙ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: d/4196
מורפ': HTd/Ncmsa וְאֶת וְ - ו' החיבור
אֶת - מילית, מושא ישיר (את)

צורת יסוד: c/853
מורפ': HC/To־חֶלְבָּ֣ם חֶלְבָּ֣ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, רבים

צורת יסוד: 2459
מורפ': HNcmsc/Sp3mp תַּקְטִ֔יר תַּקְטִ֔יר - פועל, הפעיל, עתיד, גוף שני, זכר, יחיד

צורת יסוד: 6999 a
מורפ': HVhi2ms אִשֶּׁ֛ה אִשֶּׁ֛ה - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 801
מורפ': HNcmsa לְרֵ֥יחַ לְ - מילת יחס
רֵ֥יחַ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך

צורת יסוד: l/7381
מורפ': HR/Ncmsc נִיחֹ֖חַ נִיחֹ֖חַ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 5207
מורפ': HNcmsa לַֽיהוָֽה לַֽ - מילת יחס
יהוָֽה - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: l/3068
מורפ': HR/Np׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא
(מקור):

אַ֣ךְ מונח (משרת, דרגא 5) בְּֽכוֹר־שׁ֡וֹר פזר (שליש, דרגא 4)

אֽוֹ־בְכ֨וֹר קדמא (משרת, דרגא 5) כֶּ֜שֶׂב גרש (שליש, דרגא 4)

אֽוֹ־בְכ֥וֹר מרכא (משרת, דרגא 5) עֵ֛ז תביר (משנה, דרגא 3)

לֹ֥א מרכא (משרת, דרגא 5) תִפְדֶּ֖ה טפחא (מלך, דרגא 2)

קֹ֣דֶשׁ מונח (משרת, דרגא 5) הֵ֑ם אתנחתא (קיסר, דרגא 1)

אֶת־דָּמָ֞ם גרשיים (שליש, דרגא 4)

תִּזְרֹ֤ק מהפך (משרת, דרגא 5) עַל־הַמִּזְבֵּ֨חַ֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

וְאֶת־חֶלְבָּ֣ם מונח (משרת, דרגא 5) תַּקְטִ֔יר זקף קטן (מלך, דרגא 2)

אִשֶּׁ֛ה תביר (משנה, דרגא 3)

לְרֵ֥יחַ מרכא (משרת, דרגא 5) נִיחֹ֖חַ טפחא (מלך, דרגא 2)

לַֽיהוָֽה סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

אַךְ בְּכוֹר שׁוֹר אוֹ בְכוֹר כֶּשֶׂב אוֹ בְכוֹר עֵז לֹא תִפְדֶּה, קֹדֶשׁ הֵם. אֶת דָּמָם תִּזְרֹק עַל הַמִּזְבֵּחַ וְאֶת חֶלְבָּם תַּקְטִיר, אִשֶּׁה לְרֵיחַ נִיחֹחַ לַיהוָה.

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

תרגום

אונקלוס (תאג'):

בְּרַם בּוּכְרָא דְּתוֹרָא אוֹ בּוּכְרָא דְּאִמְּרָא אוֹ בּוּכְרָא דְּעִזָּא לָא תִפְרוּק קוּדְשָׁא אִנּוּן יָת דַּמְהוֹן תִּזְרוֹק עַל מַדְבְּחָא וְיָת תַּרְבְּהוֹן תַּסֵּיק קוּרְבַּן לְאִתְקַבָּלָא בְּרַעֲוָא קֳדָם יְיָ׃

ירושלמי (יונתן):

בְּרַם בּוּכְרָא דְתוֹרֵי אוֹ בוּכְרָא דְאִימְרֵי אוֹ בוּכְרָא דְעִזֵי לָא תִפְרוֹק מְטוֹל דְקוּדְשָׁא הִינוּן וְיַת אַדְמַתְהוֹן תִּדְרוֹק עַל מַדְבְּחָא וְיַת תַּרְבֵּיהוֹן תַּסִיק קוּרְבַּן דְמִתְקַבֵּל בְּרַעֲוָא קֳדָם יְיָ:

מדרש ספרי

עריכה

• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •

אך בכור שור. שור - שור גמור. כסף - כסף גמור. עז - עז גמור. להוציא את הכלאים:

לא תפדה. יכול אם פדאו יהיה פדוי? תלמוד לומר קודש הם. רבי יאשיה אומר: קודש הם למה נאמר? - להביא את המעשר ואת הפסח, שיטעון שפיכה אחת, שלא שמענו להם בכל התורה. ר' יצחק אומר: אינו צריך, שהרי כבר נאמר דברים יב ודם זבחיך ישפך, להביא את המעשר ואת הפסח שיטענו שפיכה אחת. ומה ת"ל קודש הם? - להביא את המעשר, שיטעון הקטר חלבים, שלא שמענו בכל התורה כולה. אבא חנין אומר משום ר' אליעזר: למה נאמר? לפי שהיה בדין: ומה שאר קדשים שלא שוו מתן דמם - שוו הקטר חלבם; מעשר ופסח, ששוו מתן דמם - אינו דין שישוו הקטר חלבם?! הא מה תלמוד לומר "קודש הם"? - לענין שאמרנו:

ואת דמם תזרוק על המזבח. מתנה אחת. אתה אומר מתנה אחת, או שתי מתנות של ארבע? אמרת ק"ו: ומה אם במקום שרבה בחלבים מיעט בדמים, כאן שמיעט בחלבים, אינו דין שמיעט בדמים? או חלוף: ומה במקום שמיעט בחלבים ריבה בדמים, כאן שרבה בחלבים, אינו דין שירבה בדמים? ת"ל ויקרא א וזרקו הכהנים - שתי מתנות שהן ארבע:

ואת חלבם תקטיר. חלב תותב קרום ונקלף הכתוב מדבר:

אשה. אף על פי שאתה נותן לאשים, אינו נרצה עד שישרף באש:

ריח ניחח לה'. נחת רוח לפני המקום שאמרתי ונעשה רצוני:

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"לח ""אך בכור שור או בכור כשב או בכור עז", כבר כללתי בהתו"ה (ויקרא סי' קטו) ששם הנסמך לסומכים רבים לפעמים יבא השם עם כל סומך, בפרי בטנך ובפרי אדמתך, ולפעמים לא יבא בכל פעם כמו ראשית דגנך תירושך ויצהרך, ולדעת חז"ל שכ"מ שיחזור השם בכל פעם מורה שהענינים מחולקים, וע"כ ממה שהחזיר שם בכור בכל פעם למדו שבא לחלק הענינים, ובזה ממעט כלאים ונדמה כי בספרי ממעט כלאים ובגמ' בכורות (דף ה) ממעט נדמה, וזה יתבאר עפמ"ש בספרא אמור (סי' קכח) ולמעט ממ"ש שור או כשב או עז כי יולד למעט כלאים ונדמה, ובארתי שם שלכן בא מלת או שמורה החילוק שאם יאמר כשב ועז נאמר שה"ה כלאים הבא מכשב ועז ביחד, ואם יאמר שור וכשב נאמר שה"ה הנדמה לעגל וכשב עיי"ש בפי' בארתיו היטב, וה"ה מטעם זה בא שם הסומך בכור שור או בכור כשב, למעט הנדמה לעגל וכשב, ובא שלישית בכור עז למעט כלאים מכשב ועז ביחד: