קטגוריה:במדבר יא כד
נוסח המקרא
ויצא משה וידבר אל העם את דברי יהוה ויאסף שבעים איש מזקני העם ויעמד אתם סביבת האהל
וַיֵּצֵא מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר אֶל הָעָם אֵת דִּבְרֵי יְהוָה וַיֶּאֱסֹף שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי הָעָם וַיַּעֲמֵד אֹתָם סְבִיבֹת הָאֹהֶל.
וַיֵּצֵ֣א מֹשֶׁ֔ה וַיְדַבֵּר֙ אֶל־הָעָ֔ם אֵ֖ת דִּבְרֵ֣י יְהֹוָ֑ה וַיֶּאֱסֹ֞ף שִׁבְעִ֥ים אִישׁ֙ מִזִּקְנֵ֣י הָעָ֔ם וַֽיַּעֲמֵ֥ד אֹתָ֖ם סְבִיבֹ֥ת הָאֹֽהֶל׃
וַ/יֵּצֵ֣א מֹשֶׁ֗ה וַ/יְדַבֵּר֙ אֶל־הָ/עָ֔ם אֵ֖ת דִּבְרֵ֣י יְהוָ֑ה וַ/יֶּאֱסֹ֞ף שִׁבְעִ֥ים אִישׁ֙ מִ/זִּקְנֵ֣י הָ/עָ֔ם וַֽ/יַּעֲמֵ֥ד אֹתָ֖/ם סְבִיבֹ֥ת הָ/אֹֽהֶל׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וּנְפַק מֹשֶׁה וּמַלֵּיל עִם עַמָּא יָת פִּתְגָמַיָּא דַּייָ וּכְנַשׁ שִׁבְעִין גּוּבְרָא מִסָּבֵי עַמָּא וַאֲקֵים יָתְהוֹן סְחוֹר סְחוֹר לְמַשְׁכְּנָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וּנְפַק משֶׁה מִמַשְׁכַּן בֵּית שְׁכִינְתָּא וּמַלֵיל עִם עַמָא יַת פִּתְגָמַיָא דַיְיָ וּכְנַשׁ שׁוּבְעִין גוּבְרִין מִסָבֵי יִשְרָאֵל וְאָקִים יַתְהוֹן חֲזוֹר חֲזוֹר לְמַשְׁכְּנָא: |
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
השאלות
(כד – לה) תחלה אמר ולקחת אותם אל אהל מועד ופה אמר שהעמיד אותם סביבות האהל, וכן עוד שנוים, מה היה ענין שני האנשים ומ"ש והמה בכתובים ולמה לא יצאו האהלה, למה אמר פה משרת משה מבחוריו מה רצה במלת מבחוריו ועוד אם היה דבורו רק למשה למה אמר ויען שמענה הוא רק תשובה אל השואל. ולמה אמר כלאם ומה היה תשובת משה. פה משמע שתיכף שהתחילו לאכול הכה בהם מכה רבה ולמעלה אמר שיאכלו עד חדש ימים:
(כד) ויצא משה וידבר אל העם את דברי ה', הודיעם שבשר זה יגיע ממנו פורענות למען ישובו מדרכם, וכמ"ש בספרי (פסקא צ"ה), שרצה להשיבם מדרכם ולא שמעו לו, ויעמד אותם סביבות האהל, ה' אמר לו (פט"ז) ולקחת אותם אל א"מ והתיצבו שם עמך, היה הצווי שיכניסם אל א"מ בפנים ושם ידבר עמו, ובאשר לא היה נכנס לאהל מועד עד שיקרא כמ"ש חז"ל, העמיד אותם סביבות האהל והמתין עד שיקרא אותם, אולם אחר שא"ל ה' עתה תראה היקרך דברי, לא רצה להכניסם אל א"מ, כי הדבור באהל מועד לא היה דרך מקרה רק דרך קביעות וה' רצה עתה לדבר דרך מקרה, לכן לא קרא אותם שיכנסו לפנים רק יצא ודבר עמו בחוץ שזה דרך מקרה, כי שם אינו מקום קבוע לדבור, וע"כ כתוב ויעמד אותם, ותחלה אמר לשון התיצבות, כי פעל יצב הוא במקום שצריך התחזקות וזה היה אם היו נכנסים לפנים, אבל בחוץ שלא היה צריך התחזקות כתיב עמידה:
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
וטעם אשר הקדים ה' מאמר האסיפה, לצד שבזה היתה תשובה לדברי משה שאמר לא אוכל לבדי לשאת את כל העם, לזה הקדים להשיבו על דבריו תחילה ואחר כך ציוהו לדבר אל בני ישראל, וידע ה' כי משה חכם לידע הצריך להקדים כמו שכן השכיל עשות. עוד אפשר לומר כי מאמר וידבר אל העם את דברי ה' הם דברי אסיפת הזקנים לבד, וחשב עד אשר יגמור מה שצוה ה' באסיפת הזקנים ויצא לדבר אל העם מאמר ב' ואל העם תאמר, וגם מדברי מדרש תנחומא משמע כן:
- פרשנות מודרנית:
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "במדבר יא כד"
קטגוריה זו מכילה את 2 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 2 דפים.