לדלג לתוכן

פקודת התעבורה/החלת פקודת התעבורה לעניין רכבת מקומית

הוספת קישורים
חלק מפרויקט ספר החוקים הפתוח עדיין מחכים...
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

פקודת התעבורה/החלת פקודת התעבורה לעניין רכבת מקומית מתוך ספר החוקים הפתוחעדיין מחכים...

פקודת התעבורה [נוסח חדש]

התאמות לפי פקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], תשל״ב–1972

קישור למאגר החקיקה הלאומי
2000933
 נוסח ישן: פקודת ההובלה בדרכים: חא״י כרך ב׳ פרק קכ״ח, עמ׳ 1271; ע״ר 1937, תוס׳ 1, 98; 1941, תוס׳ 1, 32; ע״ר 1942, תוס׳ 2, 1183, 1508; ע״ר 1944, תוס׳ 1, 27; 1945, תוס׳ 1, 124; 1947, תוס׳ 1, 60; ע״ר תש״ט, תוס׳ א׳, 51, תוס׳ א׳, 169; ס״ח תשי״ג, 42, 129, VI; תשי״ח, 123; תשכ״א, 94, 116. חוק חגורות בטיחות ברכב: ס״ח תשל״ג, 250; תשל״ד, 28; תשנ״ג, 86.

נוסח חדש: דמ״י תשכ״א, 173; ס״ח תשכ״ב, 8, 64; תשכ״ד, 78; תשכ״ה, 115, 183, 202; תשכ״ו, 58; תשכ״ז, 146; תשכ״ט, 224, 224; תשל״א, 83; תשל״ה, 219; תשל״ו, 90, 193; תש״ם, 18, 58; תשמ״א, 315; תשמ״ד, 30; תשמ״ה, 56; תשמ״ו, 198; תשמ״ח, 50, 216; תשמ״ט, 29; תש״ן, 175; תשנ״א, 12, 35, 116, 174, 174, 206, 214; תשנ״ב, 72, 138; תשנ״ג, 86; תשנ״ד, 26, 70; תשנ״ה, 154, 174, 197, 198, 330, 346, 486; תשנ״ו, 82, 379; תשנ״ז, 96, 180, 196, 201; תשנ״ח, 54, 253, 301; תשנ״ט, 97; תש״ס, 73, 102, 103, 192; תשס״א, 227; תשס״ג, 62, 100, 100, 415, 538; תשס״ד, 306, 338, 419, 504, 504; תשס״ה, 421, 430, 456, 464, 728, 736, 747; תשס״ו, 33, 91, 107, 108, 124, 381, 383; תשס״ז, 13, 156, 383, 430; תשס״ח, 97, 145, 147, 208, 232, 382, 466, 467, 605, 646, 783; תשס״ט, 132; תש״ע, 237, 305, 621; תשע״א, 38, 38, 91, 95, 1025, 1203, 1204; תשע״ב, 2, 57, 221, 274, 350, 454, 605, 758; תשע״ד, 406, 644, 744, 812; תשע״ה, 238, 292; תשע״ו, 325, 654, 832, 976, 1202; תשע״ז, 46, 67, 501, 1009; תשע״ח, 112, 130, 493, 661, 692, 748, 748; תשע״ט, 40, 159, 232, 318; תש״ף, 14; תשפ״א, 296, 372; תשפ״ב, 113, 772; תשפ״ג, 182; תשפ״ד, 466, 1154, 1342, 1490; תשפ״ה, 104.

שינוי תוספות: ק״ת תשל״ב, 388; תשמ״ו, 1142; תשמ״ז, 382; תש״ן, 712; תשנ״א, 938; תשנ״ב, 674, 950; תשנ״ג, 327; תשנ״ד, 1304; תשנ״ה, 1554; תשנ״ז, 199, 862; תש״ס, 654; תשס״ב, 83; תשס״ג, 364; תשס״ד, 277; תשס״ז, 210, 595; תשס״ח, 476, 855; תשע״א, 162; תשע״ב, 1389; תשע״ד, 1191; תשע״ה, 52; תשע״ז, 332. דחיית תחילה: ק״ת תשס״ז, 840, 1042; תשע״ה, 1108, 1330; תשפ״ב, 1720. הארכת תקופת רשיונות: ק״ת תשע״א, 148; תשע״ד, 1190; תשע״ה, 564; תשע״ו, 683, 1458. שינוי שיעורי קנסות: ק״ת תשמ״ג, 1503; תשמ״ד, 949, 2065; תשמ״ה, 1000; תשמ״ו, 299; תשמ״ז, 358; תשמ״ט, 1234; תשנ״ג, 487; תשנ״ו, 994; תשס״ג, 123; תש״ע, 948. שינוי תארים: ק״ת תשמ״ה, 142. הודעות אגרת שידור: ק״ת תשנ״ט, 377; תש״ס, 328; תשס״א, 974; תשס״ב, 1196; תשס״ד, 368; תשס״ה, 330; תשס״ו, 579; תשס״ז, 682; תשס״ח, 624; תשס״ט, 641; תשע״א, 874; תשע״ב, 883; תשע״ג, 801; תשע״ד, 954; תשע״ה, 968; תשע״ו, 798; תשע״ז, 728; תשע״ח, 955; תשע״ט, 2296; תש״ף, 514; תשפ״א, 2086; תשפ״ב, 2136; תשפ״ד, 1749. הארכת הוראת שעה: ק״ת תשע״ג, 1128.

פקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], תשל״ב–1972: ס״ח תשע״א, 1180; תשע״ז, 609.

נוסח זה של פקודת התעבורה כולל התאמות לפי סעיף 46ג לפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], תשל״ב–1972 לעניין רכבת מקומית.

תוכן עניינים

פרק ראשון: מבוא

הגדרות [תיקון: תשל״א, תשל״ו, תש״ם, תשמ״ו, תשנ״א, תשנ״ג, תשנ״ו־2, תשנ״ח־3, תש״ס, תשס״ג־5, תשס״ז, תשס״ח־2, תשס״ח־7, תשע״ב־4, תשע״ה, תשע״ו־3, תשע״ח־3, תשפ״ב, תשפ״ב־2, תשפ״ד־3; תשע״א, תשע״ז]
בפקודה זו –
”בוחן נהיגה“ ו”בוחן רכב“ – מי שרשות הרישוי הסמיכה להיות בוחן נהיגה או בוחן רכב, לפי הענין;
”בית דין לתעבורה“, ”החלטה להטיל קנס“, ”החלטה סופית להטיל קנס“ ו”הפרת תעבורה“ – (החל מיום 7.11.2025): כהגדרתם בחוק הפרות תעבורה מינהליות;
”בעל“ – בעליה של רכבת מקומית, וכן כל אחד מאלה:
(1)
האדם המחזיק ברכבת המקומית מכוח הסכם שכירות או הסכם של מקח אגב שכירות או הסכם מכר;
(2)
לעניין רכבת מקומית שהיא בבעלות תאגיד – מנהל פעיל, שותף למעט שותף מוגבל או עובד מינהלי בכיר בתאגיד האחראי לרכבת המקומית;
”דרך“ – לרבות כל מסילה, דרך, רחוב, סמטה, ככר, מעבר, גשר או מקום פתוח שיש לציבור זכות לעבור בהם;
”היתר נהיגה“ – רישיון נהיגה הניתן לנהג חדש צעיר;
”התליה“, של רישיון נהיגה – (אינה חלה);
”אוטובוס“ – רכב מנועי המיועד להסיע שמונה אנשים או יותר מלבד הנהג ואשר צוין ברשיון הרכב כאוטובוס;
”אוטובוס ציבורי“ – רכב ציבורי שהוא אוטובוס;
”מסוף לתחבורה ציבורית“ – מתחם המשמש כתחנת מוצא ויעד לקו שירות או המשמש כמקום מעבר לנוסעים בין קו שירות אחד לאחר;
”חוק הפרות תעבורה מינהליות“ – (החל מיום 7.11.2025): חוק הפרות תעבורה מינהליות, התשפ״ד–2024;
”חוק נתיבים מהירים“ – חוק נתיבים מהירים, התש״ס–2000;
”חניה תפעולית“ – חניה לאוטובוסים לפני כניסתם לרציפי הנוסעים;
”תחנה מרכזית“ – מסוף לתחבורה ציבורית ובו חניה תפעולית, המאפשר לנוסע קישור, בין קווי שירות בין־עירוניים או בין קווי שירות עירוניים, בינם לבין עצמם, או בין קווי שירות בין־עירוניים לבין קווי שירות עירוניים, והוא תחנת מוצא בעבור קו שירות בין־עירוני אחד או יותר, ועשויים להימצא בו מיתקני שירות להפעלת קווי השירות כגון חניה, תדלוק, קופות, משרדים וכדומה;
”מיתקן תחבורתי“ – מסוף לתחבורה ציבורית או תחנה מרכזית;
”קו שירות“ – מסלול ההסעה של אוטובוס ציבורי או מונית, שקבועות בו תחנות להעלאת נוסעים ולהורדתם, כפי שנקבע ברשיון קו השירות;
”קו שירות מותאם ביקוש“ לאוטובוסים ציבוריים או למוניות, לפי העניין – מסלול הסעה באזור פעילות מסוים, שבו מתאפשרת עצירה גם בתחנות אוטובוס לשם העלאת נוסעים והורדתם ושאינו מחייב תחנות קבועות; המסלול ומקומות העצירה ייקבעו בהתאם להזמנות מראש של נוסעים, באמצעות אמצעי טכנולוגי, ובכלל זה יישומון סלולרי, הכול כפי שנקבע ברישיון קו השירות מותאם הביקוש;
”טכוגרף“ – (אינה חלה);
”מונית“ – רכב מנועי ציבורי המיועד להסיע עד עשרה אנשים מלבד הנהג ואשר צויין ברשיון הרכב כמונית;
”מיתקן מגביל מהירות“ – מכשיר מסוג שקבע השר, המגביל את מהירות הרכב והמותקן ברכב כפי שקבע השר;
”מנהל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים“ – המנהל כהגדרתו בחוק הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, התשס״ו–2006;
”נהג חדש“ – כמשמעותו בסעיף 12א;
”נהג חדש צעיר“ – נהג חדש שטרם מלאו לו 24 שנים;
”רכב“ – רכב הנע בכוח מיכני או הנגרר על ידי רכב כזה או על ידי בהמה, וכן מכונה או מיתקן הנעים או הנגררים כאמור, לרבות אופניים ותלת־אופן, ולמעט רכב שהשר פטר אותו בצו מהוראות פקודה זו כולן או מקצתן;
”רכב מנועי“ – רכב המונע בכוח מיכני מכל צורה שהיא, ולרבות תלת אופנוע ואופנוע עם רכב צדי או עם גרור או בלעדיהם ולמעט רכב הנגרר על ידי רכב מנועי;
”רכב מסחרי“ – רכב המשמש, או המיועד לשמש, להובלת משא, בין בשכר ובין בקשר לעסקו או למסחרו של בעל הרכב;
”רכב עבודה“ – רכב שציוד עבודה מורכב עליו באופן קבוע, או שמבנהו עשוי לביצוע עבודה, ואינו מיועד להובלת משא או להסעת נוסעים;
”רכב עצמאי“ – רכב מנועי שמותקנות בו מערכת לנהיגה עצמאית ומערכות מחשוב נוספות, ואשר צוין ברישיון הרכב כרכב עצמאי, בין שמערכת הנהיגה העצמאית המותקנת בו מסוגלת לפעול בלא שהוגדר בה מרחב הפעלה כהגדרתו בסעיף 16ד, ובין שהמערכת האמורה מסוגלת לפעול רק במסגרת המרחב כאמור שהוגדר בה;
”רכב ציבורי“ – רכב המשמש, או המיועד לשמש, להסעת נוסעים בשכר;
”רכב פרטי“ – רכב שאיננו רכב ציבורי ולא רכב מסחרי;
”רכבת מקומית“ – כהגדרתה בסעיף 46 לפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל״ב–1972 (בפקודה זו – פקודת מסילות הברזל);
”עבירת קנס“ – עבירת תעבורה שהוכרזה כעבירת קנס לפי סעיף 30(א);
”עבירת תעבורה“ – כל אחת מאלה:
(1)
עבירה על ההוראות לפי פקודת התעבורה כפי שהוחלו לעניין רכבת מקומית לפי סעיף 46ג לפקודת מסילות הברזל;
(2)
עבירה על ההוראות לפי פקודת מסילות הברזל, כפי שהוחלו על מסילת ברזל מקומית;
(3)
עבירה כאמור בסעיף 343 לחוק העונשין תוך כדי שימוש ברכבת מקומית;
”עגלה“ – רכב הנגרר על ידי בהמה;
”ערובה“ – ערובה לביטוח סיכוני צד שלישי הנובעים מן השימוש ברכב מנועי כשהיא עשויה לפי כל הדרישות של פקודת הביטוח;
”פוליסה“ – פוליסה לביטוח סיכוני צד שלישי הנובעים מן השימוש ברכב מנועי כשהיא עשויה לפי כל הדרישות של פקודת הביטוח, ולרבות הודעת כיסוי;
”פקודת הביטוח“ – פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש״ל–1970;
”מפקח על התעבורה“ – מי שהשר מינה אותו, בהודעה ברשומות, מפקח על התעבורה לכל שטח המדינה (להלן – המפקח הארצי על התעבורה) או לחלק ממנו, לרבות מי שהמפקח הארצי על התעבורה אצל לו, בהודעה ברשומות, מסמכותו לכל שטח המדינה או לחלק ממנו, לענין פלוני או לסוגי ענינים;
”רָשות הרישוי“ – עובד משרד התחבורה שמונה כדין להיות סגן מנהל כללי לתנועה במשרד התחבורה, לרבות עובד ציבור אחר, שהוא אצל לו מסמכותו כרשות הרישוי לשטח המדינה כולה או לחלק ממנו, לענין פלוני או לסוג של ענינים; בהגדרה זו, ”עובד ציבור“ – עובד בשירות המדינה, קצין בצבא הגנה לישראל או מי שממלא תפקיד של קצין כאמור, או קצין במשטרת ישראל;
”רשות תימרור מרכזית“, ”רשות תימרור מקומית“ ו”תמרור“ – כהגדרתם בתקנות התעבורה;
”רשיון להפעלת מונית“ – רשיון המקנה לבעלו זכות להסיע נוסעים במונית לפי רשיון הסעה שניתן לפי תקנות התעבורה;
”רישיון נהיגה“ – רישיון שניתן לפי סעיף 11;
”תעודת ביטוח“ ו”תעודת ערובה“ – כמשמעותן בפקודת הביטוח;
”תקנות התעבורה“ – תקנות התעבורה, התשכ״א–1961;
”השר“ – שר התחבורה והבטיחות בדרכים.
[תיקון: תשע״א]

פרק שני: רישוי ורישום (אינו חל)

[תיקון: תשע״א]

סימן א׳: רשיון רכב ורישום רכב (אינו חל)

[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]

סימן ב׳: רשיון נהיגה (אינו חל)

[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשנ״ח; תשע״א]

סימן ג׳: רשיון להפעלת מונית (אינו חל)

[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשס״ה־2, תשפ״ב; תשע״א]

סימן ג׳1: רישיון להפעלת מונית בקו שירות או בקו שירות מותאם ביקוש למוניות ורישיון לנסיעת שירות (אינו חל)

[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״ז־3; תשע״א]

סימן ג׳2: נסיעה שיתופית במונית (אינו חל)

[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]

סימן ד׳: רשיון הוראה (אינו חל)

[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תש״ס; תשע״א]

סימן ה׳: רשיון למיתקן תחבורתי (אינו חל)

[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשפ״ב־2; תשע״א]

סימן ו׳: הפעלה ניסיונית של רכב עצמאי בלא נהג (אינו חל)

[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]

פרק שלישי: פטור (אינו חל)

[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).

פרק רביעי: שפיטה וסדרי דין

[תיקון: תשנ״ב]
(בוטל).
[תיקון: תשכ״ה־2]
(בוטל).
סמכותו של שופט תעבורה [תיקון: תשכ״ב־2, תשכ״ד, תשכ״ה־3, תש״ם, תש״ם־2, תשנ״ה־2, תשס״ג־5, תשס״ו־4, תשס״ח־11, תשע״ו־4, תשפ״ב־2, תשפ״ד־2, תשפ״ד־3]
(א)
מי שנתמנה שופט תעבורה לענין פקודה זו מוסמך לדון בעבירות אלה:
(החל מיום 7.11.2025): מי שנתמנה שופט תעבורה לענין פקודה זו מוסמך לדון באלה:
(1)
עבירות תעבורה;
(2)
עבירות לפי הסעיפים 2, 17, 39, 40, 41 ו־46 לפקודת הביטוח, ולפי סעיף 48 לפקודה האמורה במידה שהוא מתייחס לעבירות שפורטו בפסקה זו;
(3)
עבירות על חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, תשי״ח–1957, ועל התקנות והצווים שניתנו על פיו, הנוגעים לתעבורה ולכלי רכב;
(4)
עבירות על החוק לתיקון דיני העונשין (שימוש ברכב בלי רשות), תשכ״ד–1964;
(5)
עבירות על חוק למניעת מפגעים, תשכ״א–1961, והתקנות לפיו, אם העבירות נוגעות לכלי רכב;
(6)
עבירה לפי סעיף 304 לחוק העונשין, תשל״ז–1977, שנעברה תוך כדי שימוש ברכב;
(7)
עבירות לפי חוק שירותי הובלה, התשנ״ז–1997;
(8)
עבירה לפי סעיף 23(ב)(5) לחוק הנהיגה הספורטיבית, התשס״ו–2005;
(9)
עבירות לפי חוק אוויר נקי, התשס״ח–2008, אם העבירות נוגעות לרכב מנועי;
(10)
עבירות לפי חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע״ו–2016;
(11)
(החל מיום 1.4.2025): עבירות לפי סעיפים 59ו ו־59יח לפקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל״א–1971;
(11)
(ספרור שגוי במקור; החל מיום 7.11.2025): ערעור על החלטת בית דין לתעבורה לפי סעיף 24 לחוק הפרות תעבורה מינהליות.
(ב)
(בוטל).
(ג)
אין הוראות סעיף זה באות לגרוע מסמכות שופטים שאינם שופטי תעבורה לדון בעבירות תעבורה (החל מיום 7.11.2025): או בערעורים על החלטות בית דין לתעבורה לפי סעיף 24 לחוק הפרות תעבורה מינהליות.
(ד)
לגבי העבירות המפורטות בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) ולגבי סמכויותיו האחרות לפי פקודה זו דין שופט תעבורה כדין שופט בית משפט שלום ויהיו לו כל הסמכויות המסורות לשופט בית משפט שלום.
(החל מיום 7.11.2025): לגבי העבירות המפורטות בסעיף קטן (א)(1) עד (10), לגבי ערעור על הפרות תעבורה כאמור בסעיף קטן (א)(11) ולגבי סמכויותיו האחרות לפי פקודה זו דין שופט תעבורה כדין שופט בית משפט שלום ויהיו לו כל הסמכויות המסורות לשופט בית משפט שלום.
מינוי שופטי תעבורה [תיקון: תשכ״ב־2, תשנ״א, תשנ״ה־2, תשס״ד, תשס״ז־3]
(א)
מי שכשיר להתמנות לשופט בית משפט שלום לפי סעיף 4 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984 (להלן – חוק בתי המשפט), כשיר להתמנות לשופט תעבורה.
(ב)
(בוטל).
(ג)
בבית משפט שלום, שיש בו יותר משופט תעבורה אחד, רשאי שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, למנות שופט תעבורה להיות סגן נשיא בית משפט שלום לעניני תעבורה.
(ד)
בכפוף להוראות סעיף זה, יחולו על מינוי שופט תעבורה ועל מינוי של סגן נשיא בית משפט שלום לעניני תעבורה, ועל כהונתם, הוראות חוק בתי המשפט החלות על מינויו ועל כהונתו של שופט בית משפט שלום או של סגן נשיא בית משפט שלום, לפי הענין.
(ה)
רשם של בית משפט שהחל בדיון ונתמנה שופט תעבורה, יהיה מוסמך לסיים את הדיון תוך שלושה חודשים מיום שנתמנה כאמור.
הודעה בכתב ודו״ח בוחן [תיקון: תש״ם, תשמ״ד, תשפ״ד־3; תשע״א]
(א)
בית המשפט הדן בעבירת תעבורה רשאי, לענין העבירה, לקבל כראיה –
(החל מיום 7.11.2025): בית המשפט או בית הדין הדן בעבירת תעבורה או בהפרת תעבורה רשאי, לענין העבירה או ההפרה, לקבל כראיה –
(1)
הודעה בכתב של שוטר או של מי שהוסמך כדין לערוך הודעה כאמור, או דו״ח בוחן של משטרת ישראל, אם אלה נעשו במילוי תפקידו של עורכם;
(2)
הודעה בכתב של אדם שנכח בשעת ביצוע עבירה מן העבירות המפורטות בתוספת הרביעית שהיא עבירת תעבורה, אם ההודעה נערכה בפני שוטר או בידו ואושרה בחתימת ידו של נותן ההודעה;
ובלבד שהודעה או דו״ח בוחן כאמור נעשו סמוך ככל האפשר לאירוע העבירה.
(ב)
הודעה ודו״ח בוחן לפי סעיף זה יצויינו בהם מועד עריכתם ומועד אירוע העבירה, וחתימת בוחן תאומת בידי קצין משטרה בדרגת מפקח ומעלה, הכל לפי טופס שנקבע בתקנות.
(ג)
הודעה בכתב ודו״ח בוחן שניתנו לפי סעיף זה – דינם כדין עדות לענין סעיף 237 לחוק העונשין, תשל״ז–1977.
(ד)
אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מכוחו של בית המשפט לצוות, כי נותן הודעה או דו״ח בוחן ייחקר בבית המשפט, ובית המשפט ייעתר לבקשתו של בעל דין לצוות על כך; אם בעל דין לא מיוצג בידי עורך דין, יודיע בית המשפט לבעל הדין על זכותו להזמין לחקירה נותן הודעה או דו״ח בוחן; בית המשפט רשאי להטיל את הוצאות החקירה על המבקש אם נוכח שהבקשה באה לשם קנטור; (החל מיום 7.11.2025): הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על הליך משפטי לפי חוק הפרות תעבורה מינהליות.
(ה)
אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין המקנה לעובד הציבור חסיון ממסירת עדות, או מכל הוראה בדבר הוכחת עובדה בתעודת עובד הציבור, או מכל דין הפוסל או מסייג קבלתה של תעודה כאמור כראיה.
צילום רכב – ראיה קבילה [תיקון: תשכ״ו, תשכ״ז, תשכ״ט, תש״ם, תשע״ה, תשע״ח־3, תשפ״ב, תשפ״ד־3]
(א)
צילום שנעשה בדרך שנקבעה בתקנות, במצלמה המופעלת באופן אוטומטי או בידי שוטר, יהיה ראיה קבילה בכל הליך משפטי לגבי –
(1)
מספר הרישום של הרכב המצולם המופיע בלוחית הזיהוי של הרכב שבצילום;
(2)
מקום הימצא הרכב בעת הצילום;
(3)
הימצאו של הרכב במקום האמור בפסקה (2), או נסיעתו שם, בניגוד לאות ”עמוד“ או באופן אחר בניגוד להוראות פקודה זו או תקנות שהותקנו לפיה;
(4)
זמן הימצא הרכב המצולם במקום האמור בפסקה (2) כפי שצויין בצילום או על גביו, אם צויין, הכל כפי שייקבע בתקנות;
(5)
מהירות נסיעתו של הרכב;
(6)
מספר הנוסעים ברכב;
ובלבד שהוכח כי הצילום המוגש הוא העתק אמין של הצילום שנשמר בסרט, וכי מרגע ביצוע הצילום עד שהוגש לבית המשפט לא נעשתה שום פעולה שיש בה כדי לשנות פרט מפרטיו.
(החל מיום 7.11.2025): ובלבד שהוכח כי הצילום המוגש הוא העתק אמין של הצילום שנשמר בסרט, וכי מרגע ביצוע הצילום עד שהוגש לבית המשפט או לבית הדין לא נעשתה שום פעולה שיש בה כדי לשנות פרט מפרטיו.
(ב)
שר המשפטים יקבע בתקנות –
(1)
אופן השמירה, האחזקה והטיפול במצלמות ובסרטים;
(2)
בדיקתן וקביעת תקינותן של מצלמות;
(3)
אופן הגשתם לבית המשפט של צילומים שנעשו כאמור בסעיף זה.
פורסמו תקנות התעבורה (הגשת צילומים לבית המשפט), התשנ״ז–1997.
(ג)
(בוטל).
(ד)
בסעיף זה, ”סרט“ – לרבות התקן אלקטרוני, שבב או כל אמצעי אחר שנועד לאחסון של מידע חזותי, מידע מילולי, מידע מספרי או מידע אחר, המופק ממצלמה.
אכיפת עבירות תעבורה בידי רשויות מקומיות באמצעות מצלמות [תיקון: תשע״ה, תשע״ז־3, תשע״ח־2, תשפ״ב, תשפ״ב־2, תשפ״ד־3]
(א)
מונו רשות מקומית, ראש רשות מקומית או עובד רשות מקומית כרשות תימרור מקומית לגבי דרך, רשאית הרשות המקומית לבצע פעולות כמפורט להלן באותה דרך, או בדרך עירונית שבתחום הרשות המקומית שגוף אחר מונה לגביה כרשות תימרור מקומית:
(1)
להציב, לתפעל ולתחזק מצלמות, למטרת תיעוד של עבירות תעבורה המנויות בתוספת האחת עשרה (בסעיף זה – עבירות);
(2)
להפיק צילומים של אירועים שתועדו במצלמות האמורות בפסקה (1) למטרה האמורה באותה פסקה (בסעיף זה – מצלמות), המעידים על ביצוע עבירות.
(א1)
על אף האמור בסעיף קטן (א), בדרכים המנויות בתוספת השתים עשרה שגוף אחר מונה לגביהן כרשות תימרור מקומית ושנמצאות בתחומה של רשות מקומית מסוימת, רשאית אותה רשות מקומית לבצע פעולות כמפורט בפסקאות (1) ו־(2) של סעיף קטן (א), לעניין עבירה המנויה בפרט 1 לתוספת האחת עשרה; השר, בהסכמת השר לביטחון הפנים, רשאי לשנות את התוספת השתים עשרה, להוסיף לה או לגרוע ממנה דרכים נוספות כאמור.
(ב)
עובד הרשות המקומית שהוסמך לכך כאמור בסעיף 228(ב) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982, רשאי למסור הודעת תשלום קנס כאמור בסעיף 228 לאותו חוק, אם נוכח על סמך צילום כאמור בסעיף קטן (א)(2), כי אדם עבר עבירה.
(ג)
על אף האמור בסעיף קטן (ב), לעניין עבירה המנויה בפרט 1 לתוספת האחת עשרה, עובד הרשות המקומית לא ימסור הודעת תשלום קנס כאמור בסעיף קטן (ב), למי שרשאי לפי דין לנסוע בנתיב אשר יועד וסומן בתמרור לפי פקודה זו כנתיב לתחבורה ציבורית, לרבות למי שניתן לגבי רכבו תג נכה כמפורט בתוספת התשיעית.
(ד)
בצילום שהופק לפי סעיף קטן (א)(2) יופיעו הנתונים המנויים בסעיף 27א(א), כולם או חלקם, והתמרור הנוגע לעבירה המתועדת, הנדרשים להוכחת ביצוע העבירה.
(ה)
צילום לפי סעיף זה לא יהיה ניתן לצפייה ולא יישמר, אלא באופן שלא יביא לזיהוי הנוסעים ברכב המצולם או עוברי דרך אחרים.
(ו)
מאגר המידע שיכלול את הצילומים ואת הדוחות המופקים מהם לא יחובר לכל מאגר מידע אחר ברשות המקומית, אלא במידה הנדרשת ליישום הוראות סעיף זה.
(ז)
תפעול המצלמות, שמירת המידע המתועד בצילומים והפקת הצילומים והדוחות, לפי סעיף זה, ייעשו באופן שמפחית את סיכוני אבטחת המידע.
(ח)
המנהל הכללי של עירייה או מי שממלא תפקיד מקביל בעירייה או במועצה מקומית, לפי העניין, או מי שהוא הסמיכו לכך, יהיה אחראי לשמירת הצילומים ברשות המקומית.
(ט)
שמירת הצילומים ברשות המקומית תיעשה בדרך שתבטיח הגנה מפני שימוש לא מורשה במידע המופיע בצילומים, שיבושו, חשיפתו או העתקתו בלא רשות כדין.
(י)
צילום שהופק לפי סעיף קטן (א)(2) יהיה ראיה קבילה בכל הליך משפטי לגבי הנתונים כאמור בסעיף קטן (ד), ובלבד שהוכח כי מתקיימים לגבי הצילום התנאים שבסעיף 27א(א) סיפה; ההוראות לפי סעיף 27א(ב) יחולו לעניין זה.
(יא)
קנס שהטיל עובד רשות מקומית לפי סעיף זה, או שהטיל בית משפט בשל הפעלת סמכות הרשות המקומית לפי סעיף זה, ישולם לקופת הרשות המקומית.
(יב)
הפעלת סמכויות הרשות המקומית לפי סעיף זה מותנית באישור מליאת מועצת הרשות המקומית.
(יג)
אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מסמכויות הרשות המקומית לפי כל דין, ככל שניתנו.
(יג1)
רשות מקומית תקצה מחצית לפחות מההכנסות שהפיקה מקנסות על עבירה של שימוש שלא כדין בנתיב תחבורה ציבורית כאמור בפרט 1 לתוספת האחת עשרה, בניכוי הוצאותיה לשם אכיפת העבירה האמורה (בסעיף זה – הכספים המיועדים), למטרות של תפעול ותחזוקה של התחבורה הציבורית, תשתיות התחבורה הציבורית ושבילי אופניים, הפחתת השימוש ברכב פרטי ועידוד תחבורה שיתופית, בתחומה.
(יג2)
(1)
על אף האמור בסעיף קטן (יג1), הרשות המקומית רשאית להקצות, מתוך הכספים המיועדים, סכום שלא יעלה על 15% מההכנסות שהפיקה מקנסות על עבירה כאמור באותו סעיף קטן בניכוי הוצאותיה לשם אכיפת העבירה האמורה, למטרות של בטיחות בתחבורה הציבורית, בטיחות הולכי רגל וסלילת שבילי אופניים, בתחומה.
(2)
הקצאת הכספים לפי סעיף קטן זה תיעשה בתיאום עם הרשות כהגדרתה בחוק הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, התשס״ו–2006.
(3)
הקצתה הרשות המקומית כספים לפי סעיף קטן זה, יפחת הסכום שעליה להקצות לפי סעיף קטן (יג1), בגובה הסכום שהקצתה כאמור.
(יג3)
רשות מקומית תנהל את הכספים המיועדים בחשבון בנק נפרד המיועד למטרה זו בלבד.
(יג4)
(1)
מצא השר, לאחר יום ז׳ בטבת התשפ״ג (31 בדצמבר 2022), כי רשות מקומית אינה אוכפת את העבירה המנויה בפרט 1 לתוספת האחת עשרה, רשאי הוא לפנות לרשות המקומית בבקשה כי תחל לאכוף את העבירה כאמור בתוך 18 חודשים ממועד פנייתו; הרשות המקומית תשיב לבקשתו של השר בתוך 180 ימים ממועד פנייתו.
(2)
לא השיבה הרשות המקומית לפנייתו של השר כאמור בפסקה (1) או הודיעה לו שאינה מעוניינת לאכוף את העבירה כאמור באותה פסקה, רשאי השר להורות כי מפקחים שהוסמכו לפי סעיף 61ז יאכפו את העבירה המנויה בפרט 1 לתוספת האחת עשרה בתחום אותה רשות מקומית; הורה השר כאמור, יפרסם הודעה ברשומות על העברת סמכויות האכיפה למשרד התחבורה והבטיחות בדרכים ועל מועד תחילת האכיפה על ידי המשרד.
(3)
רשות מקומית שסמכויות האכיפה שלה הועברו למשרד התחבורה והבטיחות בדרכים כאמור בפסקה (2), רשאית לפנות לשר בבקשה להשיב לה את סמכויות האכיפה; ביקשה רשות מקומית כאמור, יורה השר למפקחים כאמור בפסקה (2) לחדול מביצוע האכיפה ויפרסם הודעה ברשומות על העברת סמכויות האכיפה לרשות המקומית ועל מועד תחילת האכיפה על ידי הרשות המקומית.
(יד)
שר המשפטים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות הוראות בעניינים אלה:
(1)
אופן הצבת המצלמות ותפעולן;
(2)
אופן שמירת הצילומים והמידע המתועד בהם בהתאם להוראות סעיפים קטנים (ז) ו־(ט) ומשך שמירת הצילומים;
(3)
אופן הגישה לצילומים וההרשאות לשימוש בהם, ובכלל זה חיבור מאגר המידע למאגרים אחרים שברשות המקומית בהתאם להוראות סעיף קטן (ו), ואופן הפקת הצילומים והדוחות בהתאם להוראות סעיף קטן (ז);
(4)
אופן המצאת הצילומים לבעליו של הרכב שתועד בהם.
(טו)
בסעיף זה –
”דרך עירונית“ – כהגדרתה בתקנות התעבורה;
”נתיב תחבורה ציבורית“ – חלק מדרך שהנסיעה בה אסורה, לפי תמרור, למעט לאלה:
(1)
רכבת מקומית, אוטובוס או מונית;
(2)
רכב המבצע פנייה בהתאם לסימון המופיע על גבי התמרור;
(3)
רכב אחר מסוגים שנקבעו בתמרור כאמור ובתנאים הקבועים בו.
אכיפת עבירות תעבורה והפרות תעבורה בידי רשויות מקומיות באמצעות מצלמות [תיקון: תשע״ה, תשע״ז־3, תשע״ח־3, תשפ״ב, תשפ״ב־2, תשפ״ד־3]
(החל מיום 7.11.2025):
(א)
מונו רשות מקומית, ראש רשות מקומית או עובד רשות מקומית כרשות תימרור מקומית לגבי דרך, רשאית הרשות המקומית לבצע פעולות כמפורט להלן באותה דרך, או בדרך עירונית שבתחום הרשות המקומית שגוף אחר מונה לגביה כרשות תימרור מקומית:
(1)
להציב, לתפעל ולתחזק מצלמות, למטרת תיעוד של עבירות תעבורה והפרות תעבורה המנויות בתוספת האחת עשרה (בסעיף זה – עבירות);
(2)
להפיק צילומים של אירועים שתועדו במצלמות האמורות בפסקה (1) למטרה האמורה באותה פסקה (בסעיף זה – מצלמות), המעידים על ביצוע עבירות.
(א1)
על אף האמור בסעיף קטן (א), בדרכים המנויות בתוספת השתים עשרה שגוף אחר מונה לגביהן כרשות תימרור מקומית ושנמצאות בתחומה של רשות מקומית מסוימת, רשאית אותה רשות מקומית לבצע פעולות כמפורט בפסקאות (1) ו־(2) של סעיף קטן (א), לעניין עבירה או הפרת תעבורה המנויה בפרט 1 לתוספת האחת עשרה; השר, בהסכמת השר לביטחון הפנים, רשאי לשנות את התוספת השתים עשרה, להוסיף לה או לגרוע ממנה דרכים נוספות כאמור.
(ב)
עובד הרשות המקומית שהוסמך לכך כאמור בסעיף 228(ב) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982, רשאי למסור הודעת תשלום קנס כאמור בסעיף 228 לאותו חוק, אם נוכח על סמך צילום כאמור בסעיף קטן (א)(2), כי אדם עבר עבירה.
(ב1)
הייתה עבירה הפרת תעבורה, רשאי עובד הרשות המקומית שהוסמך לכך כאמור בסעיף קטן (ב), להמציא הודעה על החלטה להטיל קנס כמשמעותה בסעיף 4(א) לחוק הפרות תעבורה מינהליות בשל הפרת התעבורה, אם היה לו יסוד סביר להניח, על סמך צילום כאמור בסעיף קטן (א)(2), כי אדם ביצע את ההפרה כאמור, והכול בהתאם להוראות לפי החוק האמור.
(ג)
על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ב1), לעניין עבירה המנויה בפרט 1 לתוספת האחת עשרה, עובד הרשות המקומית לא ימסור הודעת תשלום קנס כאמור בסעיף קטן (ב), למי שרשאי לפי דין לנסוע בנתיב אשר יועד וסומן בתמרור לפי פקודה זו כנתיב לתחבורה ציבורית, לרבות למי שניתן לגבי רכבו תג נכה כמפורט בתוספת התשיעית.
(ד)
בצילום שהופק לפי סעיף קטן (א)(2) יופיעו הנתונים המנויים בסעיף 27א(א), כולם או חלקם, והתמרור הנוגע לעבירה המתועדת, הנדרשים להוכחת ביצוע העבירה.
(ה)
צילום לפי סעיף זה לא יהיה ניתן לצפייה ולא יישמר, אלא באופן שלא יביא לזיהוי הנוסעים ברכב המצולם או עוברי דרך אחרים.
(ו)
מאגר המידע שיכלול את הצילומים ואת הדוחות המופקים מהם לא יחובר לכל מאגר מידע אחר ברשות המקומית, אלא במידה הנדרשת ליישום הוראות סעיף זה.
(ז)
תפעול המצלמות, שמירת המידע המתועד בצילומים והפקת הצילומים והדוחות, לפי סעיף זה, ייעשו באופן שמפחית את סיכוני אבטחת המידע.
(ח)
המנהל הכללי של עירייה או מי שממלא תפקיד מקביל בעירייה או במועצה מקומית, לפי העניין, או מי שהוא הסמיכו לכך, יהיה אחראי לשמירת הצילומים ברשות המקומית.
(ט)
שמירת הצילומים ברשות המקומית תיעשה בדרך שתבטיח הגנה מפני שימוש לא מורשה במידע המופיע בצילומים, שיבושו, חשיפתו או העתקתו בלא רשות כדין.
(י)
צילום שהופק לפי סעיף קטן (א)(2) יהיה ראיה קבילה בכל הליך משפטי לגבי הנתונים כאמור בסעיף קטן (ד), ובלבד שהוכח כי מתקיימים לגבי הצילום התנאים שבסעיף 27א(א) סיפה; ההוראות לפי סעיף 27א(ב) יחולו לעניין זה.
(יא)
קנס שהטיל עובד רשות מקומית לפי סעיף זה, או שהטיל בית משפט בשל הפעלת סמכות הרשות המקומית לפי סעיף זה, ישולם לקופת הרשות המקומית.
(יב)
הפעלת סמכויות הרשות המקומית לפי סעיף זה מותנית באישור מליאת מועצת הרשות המקומית.
(יג)
אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מסמכויות הרשות המקומית לפי כל דין, ככל שניתנו.
(יג1)
רשות מקומית תקצה מחצית לפחות מההכנסות שהפיקה מקנסות על עבירה של שימוש שלא כדין בנתיב תחבורה ציבורית כאמור בפרט 1 לתוספת האחת עשרה, בניכוי הוצאותיה לשם אכיפת העבירה האמורה (בסעיף זה – הכספים המיועדים), למטרות של תפעול ותחזוקה של התחבורה הציבורית, תשתיות התחבורה הציבורית ושבילי אופניים, הפחתת השימוש ברכב פרטי ועידוד תחבורה שיתופית, בתחומה.
(יג2)
(1)
על אף האמור בסעיף קטן (יג1), הרשות המקומית רשאית להקצות, מתוך הכספים המיועדים, סכום שלא יעלה על 15% מההכנסות שהפיקה מקנסות על עבירה כאמור באותו סעיף קטן בניכוי הוצאותיה לשם אכיפת העבירה האמורה, למטרות של בטיחות בתחבורה הציבורית, בטיחות הולכי רגל וסלילת שבילי אופניים, בתחומה.
(2)
הקצאת הכספים לפי סעיף קטן זה תיעשה בתיאום עם הרשות כהגדרתה בחוק הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, התשס״ו–2006.
(3)
הקצתה הרשות המקומית כספים לפי סעיף קטן זה, יפחת הסכום שעליה להקצות לפי סעיף קטן (יג1), בגובה הסכום שהקצתה כאמור.
(יג3)
רשות מקומית תנהל את הכספים המיועדים בחשבון בנק נפרד המיועד למטרה זו בלבד.
(יג4)
(1)
מצא השר, לאחר יום ז׳ בטבת התשפ״ג (31 בדצמבר 2022), כי רשות מקומית אינה אוכפת את העבירה המנויה בפרט 1 לתוספת האחת עשרה, רשאי הוא לפנות לרשות המקומית בבקשה כי תחל לאכוף את העבירה כאמור בתוך 18 חודשים ממועד פנייתו; הרשות המקומית תשיב לבקשתו של השר בתוך 180 ימים ממועד פנייתו.
(2)
לא השיבה הרשות המקומית לפנייתו של השר כאמור בפסקה (1) או הודיעה לו שאינה מעוניינת לאכוף את העבירה כאמור באותה פסקה, רשאי השר להורות כי מפקחים שהוסמכו לפי סעיף 61ז יאכפו את העבירה המנויה בפרט 1 לתוספת האחת עשרה בתחום אותה רשות מקומית; הורה השר כאמור, יפרסם הודעה ברשומות על העברת סמכויות האכיפה למשרד התחבורה והבטיחות בדרכים ועל מועד תחילת האכיפה על ידי המשרד.
(3)
רשות מקומית שסמכויות האכיפה שלה הועברו למשרד התחבורה והבטיחות בדרכים כאמור בפסקה (2), רשאית לפנות לשר בבקשה להשיב לה את סמכויות האכיפה; ביקשה רשות מקומית כאמור, יורה השר למפקחים כאמור בפסקה (2) לחדול מביצוע האכיפה ויפרסם הודעה ברשומות על העברת סמכויות האכיפה לרשות המקומית ועל מועד תחילת האכיפה על ידי הרשות המקומית.
(יד)
שר המשפטים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות הוראות בעניינים אלה:
(1)
אופן הצבת המצלמות ותפעולן;
(2)
אופן שמירת הצילומים והמידע המתועד בהם בהתאם להוראות סעיפים קטנים (ז) ו־(ט) ומשך שמירת הצילומים;
(3)
אופן הגישה לצילומים וההרשאות לשימוש בהם, ובכלל זה חיבור מאגר המידע למאגרים אחרים שברשות המקומית בהתאם להוראות סעיף קטן (ו), ואופן הפקת הצילומים והדוחות בהתאם להוראות סעיף קטן (ז);
(4)
אופן המצאת הצילומים לבעליו של הרכב שתועד בהם.
(טו)
בסעיף זה –
”דרך עירונית“ – כהגדרתה בתקנות התעבורה;
”נתיב תחבורה ציבורית“ – חלק מדרך שהנסיעה בה אסורה, לפי תמרור, למעט לאלה:
(1)
רכבת מקומית, אוטובוס או מונית;
(2)
רכב המבצע פנייה בהתאם לסימון המופיע על גבי התמרור;
(3)
רכב אחר מסוגים שנקבעו בתמרור כאמור ובתנאים הקבועים בו.
אחריות בעל הרכב [תיקון: תשנ״א, תשנ״ז, תשפ״ד־3]
(א)
נעשתה עבירת תעבורה ברכב, רואים את בעל הרכב כאילו הוא נהג ברכב אותה שעה או כאילו העמידו או החנה אותו במקום שהעמדתו או חנייתו אסורה על פי חיקוק, לפי הענין, זולת אם הוכיח מי נהג ברכב, העמידו או החנהו כאמור או אם הוכיח למי מסר את החזקה ברכב (להלן – המחזיק), או הוכח שהרכב נלקח ממנו בלי ידיעתו ובלי הסכמתו.
(החל מיום 7.11.2025): נעשתה עבירת תעבורה או הפרת תעבורה ברכב, רואים את בעל הרכב כאילו הוא נהג ברכב אותה שעה או כאילו העמידו או החנה אותו במקום שהעמדתו או חנייתו אסורה על פי חיקוק, לפי הענין, זולת אם הוכיח מי נהג ברכב, העמידו או החנהו כאמור או אם הוכיח למי מסר את החזקה ברכב (להלן – המחזיק), או הוכח שהרכב נלקח ממנו בלי ידיעתו ובלי הסכמתו.
(ב)
הוכיח בעל הרכב למי מסר את החזקה ברכב, תחול החזקה האמורה בסעיף קטן (א) על המחזיק.
(ג)
הוכיח המחזיק כי מסר את החזקה ברכב לאדם אחר, תחול החזקה האמורה בסעיף קטן (א) על אותו אדם.
אחריות בעלים של בעל חיים או של מחזיק בו [תיקון: תשע״ח־5, תשפ״ד־3]
(א)
נעשתה עבירת תעבורה שמעורב בה בעל חיים או אירעה תאונת דרכים בין רכב ובין בעל חיים, יראו את מי שרשום כבעליו של בעל החיים במרכז הרישום כמחזיקו, אלא אם כן הוכיח כי מסר את החזקה בבעל החיים לאדם אחר.
(החל מיום 7.11.2025): נעשתה עבירת תעבורה או הפרת תעבורה שמעורב בה בעל חיים או אירעה תאונת דרכים בין רכב ובין בעל חיים, יראו את מי שרשום כבעליו של בעל החיים במרכז הרישום כמחזיקו, אלא אם כן הוכיח כי מסר את החזקה בבעל החיים לאדם אחר.
(ב)
הוכיח בעליו של בעל החיים למי מסר את החזקה בבעל החיים, תחול החזקה האמורה בסעיף קטן (א) על המחזיק.
(ג)
הוכיח המחזיק כי מסר את החזקה בבעל החיים לאדם אחר, תחול החזקה האמורה בסעיף קטן (א) על אותו אדם.
(ד)
בסעיף זה –
”בעל חיים“ – כהגדרתו בפקודת מחלות בעלי חיים, שמנוהל לגביו מרכז רישום;
”מחזיק“ בבעל חיים – לרבות מי שמוליכו בדרך או מי שבידו ההשגחה עליו;
”מרכז הרישום“ – מרכז הרישום שהוקם לפי פקודת מחלות בעלי חיים;
”פקודת מחלות בעלי חיים“ – פקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ״ה–1985.
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
רשומה אלקטרונית – ראיה קבילה [תיקון: תשע״ח־3, תשפ״ד־3]
(א)
רשומה אלקטרונית שהוגשה בדרך שנקבעה בתקנות לפי סעיף קטן (ב) תהיה ראיה קבילה בכל הליך משפטי לגבי מספר הנוסעים ברכב.
(ב)
שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות הוראות בעניינים אלה:
(1)
פיקוח ובקרה על המכשירים המפיקים את הרשומות האלקטרוניות, על הרשומות האלקטרוניות המוגשות כראיות, ועל דרך הטיפול בהם;
(2)
אופן ההגשה לבית המשפט של רשומות אלקטרוניות שהופקו בהתאם להוראות סעיף זה.
(החל מיום 7.11.2025): אופן ההגשה לבית המשפט או לבית הדין של רשומות אלקטרוניות שהופקו בהתאם להוראות סעיף זה.
(ג)
לעניין סעיף זה –
(1)
לא ייחשב פלט שהוא רשומה אלקטרונית כהעתק, אלא כמקור.
(2)
”פלט“ ו”רשומה אלקטרונית“ – כהגדרתם בסעיף 4ט(א) לחוק נתיבים מהירים.
[תיקון: תשס״ח־7]

פרק חמישי: מעצר ועבירות קנס

סמכות לעצור בלי צו
כל שוטר רשאי לתפוס, בלי צו מעצר, נהג של רכב העובר לעיניו עבירה לפי סעיפים 62 ו־63, אם אינו מגיד את שמו ומענו או אינו מציג את רשיונו, כנדרש לכך, או אם אין על הרכב סימן הזיהוי שנקבע.
עבירת קנס בנסיבות מחמירות [תיקון: תשכ״ב־2, תש״ם, תשס״ח־7, תשפ״ב־2]
(א)
היה לשוטר יסוד להניח כי אדם עבר עבירת קנס וכי התקיימו נסיבות מחמירות הקשורות באותו אדם או בביצוע העבירה, יודיע לו כי יוגש נגדו אישום ותימסר לו הזמנה למשפט לפי חוק סדר הדין הפלילי, תשכ״ה–1965.
(ב)
”נסיבות מחמירות“, לענין סעיף זה – כפי שנקבעו בהוראות מאת ראש מחלקת תנועה של משטרת ישראל בהסכמת שר המשפטים והשר ופורסמו ברשומות, בשלושה עיתונים יומיים שאחד מהם מתפרסם בשפה הערבית, ובאתר האינטרנט של משטרת ישראל.
נקבעו הוראות בדבר נסיבות מחמירות של עבירות קנס (י״פ תשנ״ד, 1185; י״פ תשס״ט, 1111).
עבירת קנס [תיקון: תשכ״ה־3, תשל״ה, תש״ם, תש״ם־2, ק״ת תשמ״ג, ק״ת תשמ״ד, ק״ת תשמ״ד־2, ק״ת תשמ״ה־2, ק״ת תשמ״ו, ק״ת תשמ״ז, ק״ת תשמ״ט, ק״ת תשנ״ג־2, ק״ת תשנ״ו, תשנ״ו־2, ק״ת תשס״ג, תשס״ח־2, תשס״ח־7, תשס״ח־10, ק״ת תש״ע, תשפ״ב־2, תשפ״ד־3]
(א)
השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי להכריז, בצו שיפורסם ברשומות, על עבירת תעבורה כעל עבירת קנס; הוראות סעיף 221(ד) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982, לא יחולו לעניין הכרזה על עבירת קנס לפי סעיף קטן זה.
פורסם צו התעבורה (עבירות קנס), התשס״ב–2002.
(ב)
השר יקבע בצו את שיעור הקנס לכל עבירת קנס חוזרת או נוספת שעבר אותו אדם, ובלבד ששיעור הקנס לא יעלה על 2,900 שקלים חדשים לגבי עבירה ראשונה ועל 4,300 שקלים חדשים לגבי עבירה ולכל עבירת קנס חוזרת או נוספת, ורשאי הוא לקבוע שיעורים שונים לעבירה בהתחשב בנסיבות ביצועה.
(ג)
נעברה ברכב עבירת קנס, למעט עבירת חניה, ובעל הרכב או מי שהוכח כי הוא המחזיק לפי סעיף 27ב, הוא תאגיד, יהא שיעור הקנס בשל עבירת הקנס גבוה פי ארבעה מן השיעור שנקבע לאותה עבירה בצו לפי סעיף קטן (ב), אלא אם כן האחריות אינה חלה על תאגיד כאמור, לפי הוראות סעיף 27ב; ההוראות לפי סעיף קטן זה לא יחולו לעניין רכב עצמאי שהופעל, בעת ביצוע העבירה, באמצעות מערכת נהיגה עצמאית.
(החל מיום 7.11.2024): נעברה ברכב עבירת קנס, למעט עבירת חניה, ובעל הרכב או מי שהוכח כי הוא המחזיק לפי סעיף 27ב, הוא תאגיד, יהא שיעור הקנס בשל עבירת הקנס גבוה פי ארבעה מן השיעור שנקבע לאותה עבירה בצו לפי סעיף קטן (ב), או שיעור אחר שנקבע לפי סעיף קטן (ד), אלא אם כן האחריות אינה חלה על תאגיד כאמור, לפי הוראות סעיף 27ב; ההוראות לפי סעיף קטן זה לא יחולו לעניין רכב עצמאי שהופעל, בעת ביצוע העבירה, באמצעות מערכת נהיגה עצמאית.
(ד)
(החל מיום 7.11.2024): השר, בהסכמת שר המשפטים ובהתייעצות עם השר לביטחון לאומי, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע לעניין רכב לתחבורה קלה כהגדרתו לפי פקודה זו, מקרים או נסיבות שבהתקיימם שיעור הקנס כאמור בסעיף קטן (ג) יהיה נמוך מפי ארבעה מהקנס הקבוע לעבירה.
[תיקון: תשל״ה]
(בוטל).
[תיקון: תשל״ה]
(בוטל).
[תיקון: תשל״ה]
(בוטל).
סמכות שוטר בעבירות באופניים [תיקון: תשפ״ב־2, תשפ״ד־3]
השר רשאי לקבוע בתקנות, לגבי עבירה פלונית הנוגעת לאופניים ורוכביהם, אמצעים אשר שוטר, שהעבירה כאמור נעברה לעיניו, רשאי לנקוט בהם בו־במקום למניעת המשך העבירה.
סמכות שוטר בעבירות או הפרות תעבורה באופניים [תיקון: תשפ״ב־2, תשפ״ד־3]
(החל מיום 7.11.2025): השר רשאי לקבוע בתקנות, לגבי עבירה או הפרת תעבורה פלונית הנוגעת לאופניים ורוכביהם, אמצעים אשר שוטר, שהעבירה כאמור נעברה לעיניו או שההפרה כאמור בוצעה לעיניו, רשאי לנקוט בהם בו־במקום למניעת המשך העבירה או ההפרה, לפי העניין.
[תיקון: תשנ״ז־3]

פרק ששי: פסילת רשיון ואיסור שימוש ברכב

סמכות בית המשפט לפסול רשיון נהיגה [תיקון: תשנ״ח־3, תשפ״ב־2]
הורשע אדם בעבירת תעבורה או בעבירה לפי חוק אחר הכרוכה בנהיגה ברכב, רשאי בית המשפט שהרשיעו, או שנתן, גם אם לא הרשיעו, צו שירות לפי סימן ד׳1 לפרק ו׳ לחוק העונשין, התשל״ז–1977 (להלן – צו שירות), או צו מבחן לפי פקודת המבחן [נוסח חדש], התשכ״ט–1969 (להלן – צו מבחן), נוסף על כל עונש אחר במקומו, לפסול אותו מלקבל או מלהחזיק רשיון נהיגה, לצמיתות או לתקופה מסוימת או עד שיתמלאו התנאים שקבע בית המשפט ולחייבו לקבל הדרכה בנהיגה נכונה כפי שקבע השר באישור ועדת הכלכלה של הכנסת; לענין סעיף זה, רואים צו שירות או צו מבחן כעונש אחר אף אם ניתן ללא הרשעה.
פסילה על תנאי [תיקון: תשכ״ה־3, תשל״א, תש״ם, תשמ״א, תשנ״ה־2; תשע״א]
(א)
בית־המשפט רשאי, באין הוראה אחרת בפקודה זו, לפסול נאשם פסילה על תנאי מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה, ורשאי בית המשפט לקבוע שמקצתה של תקופת הפסילה תהיה על תנאי.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), אם נקבעה בחיקוק לגבי עבירה שעליה הורשע הנאשם פסילה לתקופת מינימום מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה (להלן בסעיף זה – תקופת מינימום), ייפסל בפועל ולא יורה בית המשפט כי הפסילה לתקופת המינימום, כולה או מקצתה, תהיה על תנאי, אולם אם הורשה בית המשפט בחיקוק להורות על פסילה לתקופה קצרה מתקופת המינימום רשאי הוא להורות כי התקופה שקבע או מקצתה תהיה על תנאי.
(ג)
מי שנפסל על תנאי ייפסל בפועל אם תוך תקופה שנקבעה בגזר דינו, ושלא תפחת משנה ולא תעלה על שלוש שנים, עבר אותה עבירה שעליה הורשע או אחת העבירות המפורטות בתוספת הראשונה או בתוספת השניה שהיא עבירת תעבורה או עבירה אחרת שקבע בית המשפט בגזר הדין, והורשע בשל העבירה הנוספת תוך התקופה האמורה או לאחריה; התקופה האמורה תתחיל מיום גזר הדין, ואם נושא הנאשם אותו זמן עונש מאסר – מיום שחרורו מן המאסר, והכל כשבית המשפט לא הורה אחרת.
(ד)
אוזכרה בקביעת העבירות לפי סעיף קטן (ג) הוראת חיקוק והיא בוטלה לאחר מכן והוראה אחרת באה במקומה, יראו את גזר הדין כמאזכר את ההוראה האחרת.
(ה)
מי שנפסל על תנאי והורשע בשל עבירה נוספת כאמור, יצווה בית המשפט על הפעלת הפסילה על תנאי, ורשאי בית המשפט להורות בצו שהפעלת הפסילה על תנאי תהיה בכפוף לתוצאות הערעור על ההרשעה בשל העבירה הנוספת; הצו יינתן מאת בית המשפט שהרשיע את הנאשם בשל העבירה הנוספת והוא יכול להינתן מאת כל בית משפט המוסמך לדון באותה עבירה.
(ו)
בית משפט שהרשיע נאשם בעבירה נוספת, במקום לצוות על הפעלת הפסילה על תנאי, רשאי, מטעמים שיירשמו, לצוות על הארכת תקופת הפסילה על תנאי או חידושה לתקופה נוספת שלא תעלה על שנתיים, אם שוכנע שבנסיבות הענין לא יהיה צודק להפעיל את הפסילה על תנאי.
(ז)
בית המשפט לא יאריך את תקופת התנאי כאמור בסעיף קטן (ו), אלא לגבי ההרשעה הראשונה של הנאשם בשל עבירה נוספת.
(ח)
האריך בית המשפט את תקופת התנאי לתקופה נוספת לפני תום תקופת התנאי הראשונה, תחל תקופת התנאי הנוספת בתום תקופת התנאי הראשונה; חידש בית המשפט את תקופת התנאי לאחר שתמה תקופת התנאי הראשונה, תחל תקופת התנאי המחודשת מיום מתן פסק הדין, והכל כשבית המשפט לא הורה אחרת.
פסילה לכל דרגות הרשיון [תיקון: תשכ״ו]
הטיל בית המשפט פסילה או פסילה על תנאי מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה, יטיל את הפסילה כאמור לגבי נהיגה ברכב מכל סוג שהוא; אולם רשאי בית המשפט, בנסיבות מיוחדות, שיפרש בפסק הדין, להורות כי הפסילה לא תחול לגבי נהיגת רכב מסויים, או לגבי סוג מסויים של רכב.
הנוהג ברכב ללא רשות בעלו [תיקון: תשל״א, תש״ם]
(א)
הנוהג ברכב ללא רשות של בעלו או של המחזיק כדין ברכב, ובלי שהנוהג הוא בעל רשיון נהיגה תקף לאותו סוג רכב, ייפסל בפועל מהחזיק או מקבל רשיון נהיגה לתקופה שלא תפחת משלוש שנים, בנוסף על כל עונש אחר שיפסוק בית המשפט, ובלבד שאם החליט בית המשפט להטיל פסילה לתקופה קצרה מזו יפרש בפסק דינו את הנימוקים להחלטתו; האמור בסעיף קטן זה בדבר אדם שאינו בעל רשיון נהיגה לא יחול על מי שתוקף רשיונו פקע תוך שנה אחת לפני ביצוע העבירה מחמת אי־תשלום אגרת הרשיון.
(ב)
היה הנוהג כאמור בסעיף קטן (א) בעל רשיון נהיגה תקף לאותו סוג רכב, ייפסל, בנוסף על כל עונש אחר שיפסוק בית המשפט, פסילה בפועל מהחזיק ברשיון נהיגה לתקופה שלא תפחת מששה חדשים, ובלבד שאם החליט בית המשפט להטיל פסילה בפועל לתקופה קצרה מזו יפרש בפסק דינו את הנימוקים להחלטתו.
(ג)
בעל רכב או מי שבידו השליטה על רכב, אשר הרשה לאדם אחר לנהוג בו ביודעו שהאדם איננו בעל רשיון נהיגה לאותו סוג רכב, דינו – מאסר שלוש שנים בפועל עם או בלי קנס של 100,000 לירות, ואם אותו אדם היה קטין שאיננו יכול לקבל רשיון נהיגה – מאסר חמש שנים עם או בלי קנס של 100,000 לירות, ובנוסף לכך פסילה מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה לתקופה שלא תפחת משלוש שנים, אולם רשאי בית המשפט בנסיבות מיוחדות שיפרש בפסק דינו לפסוק מאסר על תנאי.
פסילת מינימום שני חדשים [תיקון: תשמ״א, תשנ״ה־2; תשע״א]
הורשע אדם על עבירה מן המפורטות בתוספת השניה שהיא עבירת תעבורה, ובשתי השנים שקדמו לאותה עבירה כבר הורשע על אחת העבירות האמורות או על אחת העבירות המפורטות בתוספת הראשונה שהיא עבירת תעבורה, דינו, בנוסף לכל עונש אחר, פסילה מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה לתקופה שלא תפחת משני חדשים. אולם רשאי בית המשפט, בנסיבות מיוחדות שיפרט בפסק הדין, להורות על פסילה לתקופה קצרה יותר.
פסילת מינימום שלושה חדשים [תיקון: תשנ״ה־2]
הורשע אדם –
(1)
על עבירה מן המפורטות בתוספת הראשונה;
(2)
על עבירה מן המפורטות בתוספת השניה, שגרמה לתאונת דרכים בה נחבל אדם או ניזוק רכוש;
(3)
על עבירת תעבורה או על עבירה אחרת הנובעת מנהיגת רכב שגרמה לתאונת דרכים בה נחבל אדם חבלה של ממש,
דינו – בנוסף לכל עונש אחר – פסילה מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה לתקופה שלא תפחת משלושה חדשים. אולם רשאי בית המשפט, בנסיבות מיוחדות שיפרט בפסק הדין, להורות על פסילה לתקופה קצרה יותר.
פסילת מינימום שנה אחת
על אף האמור בסעיף 38, אם הורשע אדם על עבירה מן העבירות המפורטות בתוספת הראשונה או השניה שגרמה לתאונת דרכים ובה נחבל אדם חבלה של ממש, ובשתי השנים שקדמו לאותה עבירה כבר הורשע כאמור, דינו – בנוסף לכל עונש אחר – פסילה מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה לתקופה שלא תפחת משנה אחת; אולם רשאי בית המשפט בנסיבות מיוחדות שיפרש בפסק הדין, להורות על פסילה לתקופה קצרה יותר.
פסילת מינימום בשל נהיגה בשכרות [תיקון: תשנ״ה־3]
הורשע אדם על עבירה כאמור בסעיף 62(3), דינו – בנוסף לכל עונש אחר – פסילה מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה לתקופה שלא תפחת משנתיים, ואם כבר הורשע על עבירה זו בשנה שקדמה לאותה עבירה – פסילה לתקופה שלא תפחת מארבע שנים; אולם רשאי בית המשפט, בנסיבות מיוחדות שיפרש בפסק הדין, להורות על פסילה לתקופה קצרה יותר.
פסילת מינימום שלוש שנים [תיקון: תשכ״ה־3]
הורשע אדם על עבירה כאמור בסעיף 64 או לפי סעיף 64א, דינו – בנוסף לכל עונש אחר – פסילה מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה לתקופה שלא תפחת משלוש שנים; אולם רשאי בית המשפט, בנסיבות מיוחדות שיפרש בפסק הדין, להורות על פסילה לתקופה קצרה יותר.
פסילה בשל הרשעות חוזרות [תיקון: תשס״ח־6, תשע״ט־2; תשע״א]
(א)
(1)
הורשע אדם על עבירה כאמור בסעיפים 62(3), 64, 64א, 65(א)(2) או (3) או 67, או על עבירה לפי סעיף 301ג לחוק העונשין, התשל״ז–1977, תוך שימוש ברכב, ובעשר השנים שקדמו למועד ביצוע אותה עבירה כבר הורשע לפחות פעמיים על אחת מהעבירות האמורות, דינו – נוסף על כל עונש אחר – פסילה מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה, לתקופה שלא תפחת מעשר שנים.
(2)
נפסל אדם מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לפי פסקה (1), והוא הורשע על עבירה מהעבירות המנויות בפסקה האמורה שעבר בתקופה שממועד פסילת הרישיון ועד שנתיים לאחר שחודש, דינו – נוסף על כל עונש אחר – פסילה מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לצמיתות.
(ב)
(1)
הורשע אדם על עבירה המנויה בתוספת העשירית שהיא עבירת תעבורה, ובחמש השנים שקדמו למועד ביצוע אותה עבירה כבר הורשע לפחות פעמיים על אחת מהעבירות האמורות, דינו – נוסף על כל עונש אחר – פסילה מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה, לתקופה שלא תפחת משנתיים.
(2)
נפסל אדם מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לפי פסקה (1), והוא הורשע שלוש פעמים על עבירה מהעבירות המנויות בתוספת העשירית שהיא עבירת תעבורה שעבר בתקופה שממועד פסילת הרישיון ועד חמש שנים לאחר שחודש, דינו – נוסף על כל עונש אחר – פסילה מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה, לתקופה שלא תפחת מחמש שנים.
(3)
נפסל אדם מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לפי פסקה (2), והוא הורשע שלוש פעמים על עבירה מהעבירות המנויות בתוספת העשירית שהיא עבירת תעבורה שעבר בתקופה שממועד פסילת הרישיון ועד חמש שנים לאחר שחודש, דינו – נוסף על כל עונש אחר – פסילה מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לצמיתות.
(ג)
בית המשפט רשאי –
(1)
בנסיבות מיוחדות שיפרש בפסק הדין, להורות על פסילה לתקופות קצרות יותר מהתקופות האמורות בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), ובלבד ששוכנע כי אין בהמשך הנהיגה על ידי הנאשם משום סכנה לציבור;
(2)
לקבוע כי פסילה שנקבעה לפי סעיף אחר לפקודה זו תהיה חופפת לפסילה לפי סעיף זה.
(ד)
לעניין סעיף זה, יראו מספר עבירות באירוע אחד, כעבירה אחת.
(ה)
במניין ההרשעות הקודמות כאמור בסעיף קטן (א) או (ב) יובאו בחשבון גם הרשעות שקדמו ליום תחילתו של חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס׳ 86), התשס״ח–2008, למעט הרשעות בעבירות קנס.
(ו)
אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין לעניין פסילת מינימום של רישיון נהיגה.
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
פסילה וחישוב תקופתה [תיקון: תשכ״א־3, תשנ״א]
(א)
פסילה שהטיל בית משפט מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה לפי פקודה זו תחל ביום מתן גזר הדין אם לא הורה בית המשפט הוראה אחרת.
(ב)
הוטלה פסילה על מי שנדון לפסילה במשפט קודם אשר תקופתה טרם נסתיימה, תהיה הפסילה שהוטלה כאמור מצטברת לקודמתה ותקופתה תחל בתום הפסילה הקודמת.
(ג)
בחישוב תקופת הפסילה לא יבואו במנין –
(1)
התקופה שחלפה עד מסירת הרשיון לרשות שנקבעה לכך בתקנות ובדרך שנקבעה;
(2)
תקופה שבה נשא בעל הרשיון עונש מאסר על העבירה שבגללה נפסל כאמור.
המסתייע ברכבו לעוון או לפשע
בעל רשיון נהיגה או בעל רשיון רכב שהורשע על עוון או על פשע שביצועם נתאפשר או הוקל עקב נהיגתו ברכב או עקב השימוש ברכב שיש לו רשיון עליו, בית המשפט שהרשיעו, רשאי – בנוסף על כל עונש אחר – לפסול אותו מהחזיק רשיון כאמור, לצמיתות או לתקופה מסויימת.
המסתייע ברכבו לביצוע עבירת מין [תיקון: תשנ״ו־2]
הורשע בעל רשיון נהיגה או בעל רשיון רכב על עבירה לפי סימן ה׳ בפרק י׳ לחוק העונשין, התשל״ז–1977, שביצועה נתאפשר או הוקל על ידי נהיגתו ברכב או על ידי השימוש ברכב שיש עליו לו רשיון, דינו – בנוסף לכל עונש אחר – פסילה מהחזיק רשיון כאמור לתקופה שלא תפחת משלוש שנים; אולם רשאי בית המשפט, בנסיבות מיוחדות שיפרש בפסק הדין, להורות על פסילה לתקופה קצרה יותר.
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
פסילת נאשם בעוון או בפשע מהחזיק ברשיון
(א)
הוגשו הודעות אישום או כתב אישום נגד בעל רשיון נהיגה או בעל רשיון רכב על עוון או פשע, שביצועם נתאפשר או הוקל על ידי נהיגתו ברכב או על ידי השימוש ברכבו, רשאי בית המשפט המוסמך לדון בעבירה, לפסול את בעל הרשיון מהחזיק בו, על פי בקשת היועץ המשפטי לממשלה, או בא־כוחו או שוטר, אם היה משוכנע כי המשך הנהיגה על ידי הנאשם האמור או המשך השימוש ברכבו יש בהם משום סכנה לציבור, ואם אין הנאשם פסול לפי סעיף 46.
(ב)
פסילה כאמור תהיה ל־30 יום; אולם בית המשפט המוסמך לדון בעבירה רשאי להאריך את הפסילה עד לגמר בירור המשפט או עד למתן החלטה לפי סעיף 43.
(ג)
החלטת בית המשפט לפי סעיף זה ניתנת לעיון חוזר בהתאם להוראות סעיף 49.
פסילת רישיון נהיגה בשל פסילת רישיון לנהיגת רכבת מקומית [תיקון: תשע״א־7]
נפסל אדם בידי בית משפט לפי הוראות פרק זה כפי שהוחלו בסימן ד׳ בפרק ד׳1 לפקודת מסילות הברזל, מלקבל או מלהחזיק ברישיון לנהיגת רכבת מקומית, לצמיתות, לתקופה מסוימת או עד למילוי תנאים שנקבעו בהחלטה או נפסל אדם פסילה על־תנאי בידי בית משפט כאמור, רשאי בית המשפט לפסול את אותו אדם גם מלקבל או מלהחזיק ברישיון נהיגה, לצמיתות, לתקופה מסוימת או עד למילוי תנאים שיקבע בהחלטה, או לפסול אותו פסילה עלֿ־תנאי כאמור.
פסילה עד גמר הדין [תיקון: תשכ״ה־3; תשע״א]
היה היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, או קצין משטרה בדרגה שאינה פחותה מדרגת מפקח, משוכנע שיש יסוד מספיק להאשים בעל רשיון נהיגה או בעל רשיון רכב בעבירה שסעיפים 35, 36 עד 36ב, 39א עד 40א ו־42 עד 44 חלים עליה, והגיש לבית המשפט המוסמך לדון באותה עבירה בקשה לפסול את בעל הרשיון מהחזיק בו – רשאי בית המשפט לפסול אותו מהחזיק ברשיון עד לגמר בירור דינו, או עד שתבוטל הפסילה לפי הסעיפים 48–50.
דחיית הפסילה [תיקון: תש״ם]
(א)
בית משפט שפסל נאשם מהחזיק ברשיון נהיגה רשאי, מנימוקים שיפרש, לדחות את הפסילה למועד שיקבע.
(ב)
בעל דין יהיה רשאי לערער תוך שבעה ימים מיום שנמסרה לו החלטת בית המשפט בענין דחיית ביצועה של פסילה כאמור, ובית משפט שלערעור רשאי לאשר את ההחלטה או לבטלה ולתת במקומה החלטה אחרת.
פסילה בעבירה שגרמה לתאונת דרכים שבה נהרג אדם [תיקון: תשס״ז־2]
(א)
הוגש כתב אישום נגד בעל רישיון נהיגה בעבירה שגרמה לתאונת דרכים שבה נהרג אדם, יורה בית המשפט על פסילתו מהחזיק ברישיון נהיגה עד למתן פסק דין בענינו.
(ב)
בטרם יורה בית המשפט על פסילה כאמור בסעיף קטן (א), ייתן בית המשפט לנאשם הזדמנות נאותה לטעון את טענותיו, ורשאי הוא שלא להורות על פסילה כאמור, אם שוכנע, מנימוקים שיפרש, כי אין בנהיגה על ידי הנאשם משום סכנה לציבור.
(ג)
הורה בית המשפט על פסילה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא לדחות את מועד הפסילה למועד שיקבע.
פסילה בידי קצין משטרה [תיקון: תשל״א, תש״ם, תשמ״ד, תשנ״ז, תשנ״ז־2, תשע״א־7; תשע״א]
(א)
בסעיף זה, ”קצין משטרה“ – קצין משטרה בדרגת מפקח ומעלה.
(ב)
היה לשוטר יסוד סביר להניח כי נהג עבר לעיניו עבירה מן העבירות המפורטות בתוספת הרביעית שהיא עבירת תעבורה, או כי בשל עבירה שעבר הנהג אירעה תאונת דרכים שבה נהרג אדם או נחבל, או ניזוק רכוש, רשאי השוטר לדרוש מהנהג להילוות אליו אל קצין משטרה או ליטול ממנו את רשיון הנהיגה שלו.
(ג)
(1)
נטל השוטר את רשיון הנהיגה כמפורט בסעיף קטן (ב), יתן לנהג אישור על נטילת הרשיון וזימון להופיע, בתוך שלושה ימים במועד שיקבע, בפני קצין משטרה, לצורך החלטה בדבר פסילת רשיון הנהיגה שלו; אישור שניתן כאמור יראו אותו כרשיון הנהיגה שניטל וזאת עד למועד שנקבע לזימון הנהג בפני קצין המשטרה;
(2)
בזימון האמור בפסקה (1) יובהרו תוכנן של הוראות סעיפים קטנים (ו) ו־(ז), וכן יפורטו בו מקום ומספר טלפון לקבלת תוכן החלטתו של קצין המשטרה.
(ד)
לא נטל השוטר את רשיון הנהיגה כמפורט בסעיף קטן (ב), רשאי הוא לתת לנהג זימון כאמור בסעיף קטן (ג).
(ה)
היה לקצין משטרה יסוד להניח כי יוגש כתב אישום נגד הנהג שביצע את העבירה לפי סעיף קטן (ב) ינהג כלהלן, לפי הענין:
(1)
בעבירה שגרמה לתאונת דרכים שבה נהרג אדם – יפסול את הנהג מהחזיק ברשיון נהיגה לתקופה של 90 ימים;
(2)
בעבירה שגרמה לתאונת דרכים שבה נחבל אדם או ניזוק רכוש – רשאי הוא לפסול את הנהג מהחזיק ברשיון נהיגה לתקופה של 60 ימים;
(3)
בעבירה מן המפורטות בתוספת הרביעית שהיא עבירת תעבורה – רשאי הוא לפסול את הנהג מהחזיק ברשיון נהיגה לתקופה של 30 ימים.
(ו)
לא הופיע הנהג בפני קצין המשטרה במועד שזומן אליו כאמור בסעיף קטן (ג), רשאי קצין המשטרה לפסול אותו מהחזיק ברשיון הנהיגה לפי סעיף קטן (ה) גם בהעדרו, ומאותו מועד יראו את הנהג כמי שהודע לו שנפסל מהחזיק רשיון נהיגה ויחולו עליו הוראות סעיף 67.
(ו1)
נפסל אדם בידי קצין משטרה לפי הוראות סעיף קטן (ב) כפי שהוחלו בסימן ד׳ בפרק ד׳1 לפקודת מסילות הברזל, מלהחזיק ברישיון לנהיגת רכבת מקומית, לתקופה, בשל עבירה שעבר כמפורט להלן הנוגעת לרכבת מקומית, רשאי קצין משטרה לפסול את אותו אדם גם מלהחזיק ברישיון נהיגה, במהלך תקופת תוקפה של הפסילה מהחזקה ברישיון לנהיגת רכבת מקומית, כולה או חלקה:
(1)
עבירה לפי פרטים (1), (3), (6), (8) או (11) בתוספת הרביעית, כפי שהוחלו בסימן ד׳ בפרק ד׳1 לפקודת מסילות הברזל;
(2)
עבירה שגרמה לתאונת דרכים שבה נהרג אדם או נחבל.
(ז)
פסילה שהטיל קצין משטרה על הנהג מהחזיק רשיון נהיגה תחל ממתן ההחלטה.
(ח)
בחישוב תקופת הפסילה לא תבוא במנין התקופה שחלפה עד מסירת הרשיון לרשות שנקבעה לכך בתקנות ובדרך שנקבעה.
(ט)
בית המשפט המוסמך לדון בעבירה, שבשלה נפסל הרשיון לפי סעיף קטן (ה), רשאי להאריך את הפסילה עד לגמר בירור הדין או לבטל אותה, בתנאים או ללא תנאים.
(י)
(אינו חל).
(יא)
קצין משטרה כאמור יחזיר רשיון נהיגה למי שנפסל מהחזיק בו לפי סעיף זה, אם שוכנע כי לא יוגש כתב אישום נגד בעל הרשיון.
ביטול פסילה
מי שנפסל בצו של קצין משטרה כאמור בסעיף 47, רשאי לבקש מבית המשפט המוסמך לדון בעבירה לבטל את הפסילה; ובית המשפט, לאחר ששמע את היועץ המשפטי לממשלה או את בא כוחו או שוטר, רשאי לבטל את הפסילה, בתנאים או ללא תנאי, אם שוכנע שביטול הפסילה לא יפגע בבטחון הציבור.
עיון חוזר וערר [תיקון: תש״ם, תשמ״א, תשס״ג־5, תשס״ז־2]
החלטת בית המשפט לפי סעיפים 46, 46ב, 47, 48 או 50 ניתנת לעיון חוזר ולערר בדרך הקבועה בחוק סדר הדין הפלילי, תשכ״ה–1965, לענין צו שניתן בבקשה לשחרור בערובה כאילו היתה צו כאמור; שופט המעיין בבקשה כאמור רשאי לקיים את ההחלטה הקודמת, לשנותה או לבטלה, או לתת במקומה החלטה אחרת אשר בית המשפט האמור היה מוסמך לתיתה, או להחזיר את הענין אל בית המשפט האמור, למתן החלטה אחרת על ידיו.
בטילת הפסילה [תיקון: תשס״ג־5]
(א)
עברו שלושה חדשים מיום שנפסל בעל הרשיון לפי הסעיפים 46 או 47 ולא הוגש לבית המשפט אישום נגד בעל הרשיון על המעשה או על המחדל שבגללם נפסל – תבוטל הפסילה אלא אם כן הורה בית המשפט, מטעמים מיוחדים ומנימוקים שיירשמו, להאריך את מועד הפסילה לתקופה שיקבע.
(ב)
עברו ששה חדשים מיום שנפסל בעל רשיון לפי הסעיפים 46 או 47 ולא ניתן פסק דין לגבי המעשה או המחדל שבגללם נפסל – בטלה הפסילה, אם לא הורה בית המשפט הוראה אחרת.
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
העברת מידע למנהל לעניין מסילת ברזל מקומית, בנוגע לרישיונות נהיגה שנפסלו [תיקון: תשע״א־7]
רשות הרישוי תמסור למנהל שמונה לעניין מסילת ברזל מקומית לפי סעיף 2א לפקודת מסילות הברזל, מידע כמפורט להלן, לשם הפעלת סמכויותיו:
(1)
הודעה שמסרה משטרת ישראל לרשות הרישוי לגבי בעל רישיון נהיגה, שהמנהל הודיע, לפי סעיף 46כז לפקודת מסילות הברזל, שהוא גם בעל רישיון לנהיגת רכבת מקומית, וקצין משטרה החליט, לפי הוראות פקודה זו, לפסול אותו מלהחזיק ברישיון נהיגה, ועל תקופת תוקפה של ההחלטה כאמור;
(2)
הודעה לגבי בעל רישיון נהיגה שהוא גם בעל רישיון לנהיגת רכבת מקומית כאמור בפסקה (1), שרשות הרישוי החליטה לפי הוראות פקודה זו, לפסול אותו מלהחזיק ברישיון נהיגה, לצמיתות, לתקופה מסוימת או עד למילוי תנאים שנקבעו בהחלטה, ועל תקופת תוקפה של ההחלטה כאמור;
(3)
הודעה על החלטה כאמור בפסקה (1) או (2) שבוטלה או שונתה בידי בית המשפט.
[תיקון: תש״ע־3; תשע״א]

פרק שישי־1: סדרי הסעה באוטובוס (אינו חל)

[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשפ״ב, תשפ״ד־3]

פרק שישי2: אכיפת עבירות בנתיבי תחבורה ציבורית בידי מפקחים

(החל מיום 7.11.2025, כותרת הפרק תהיה: ”אכיפת עבירות או הפרות בנתיבי תחבורה ציבורית בידי מפקחים“)
הסמכת מפקחים [תיקון: תשפ״ב, תשפ״ג, תשפ״ד־3]
(א)
לשם אכיפת עבירות תעבורה המנויות בתוספת האחת עשרה, רשאי השר להסמיך מפקחים, מבין עובדי משרדו, שיהיו נתונות להם סמכויות לפי פרק זה, כולן או חלקן.
(החל מיום 7.11.2025): לשם אכיפת עבירות תעבורה או הפרות תעבורה המנויות בתוספת האחת עשרה, רשאי השר להסמיך מפקחים, מבין עובדי משרדו, שיהיו נתונות להם סמכויות לפי פרק זה, כולן או חלקן.
(ב)
לא יוסמך מפקח לפי הוראות סעיף קטן (א), אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
(1)
הוא לא הורשע ולא הוגש נגדו כתב אישום, בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה הוא אינו ראוי, לדעת השר, לשמש מפקח;
(2)
הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי פרק זה כפי שהורה השר, ולעניין הסמכויות לפי סעיף 61ט – כפי שהורה השר בהסכמת השר לביטחון לאומי;
(3)
הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, כפי שהורה השר.
(ג)
הודעה על הסמכת מפקח לפי סעיף זה תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים.
אכיפת עבירות תעבורה בידי מפקחים באמצעות מצלמות [תיקון: תשפ״ב, תשפ״ד־3]
לשם אכיפת עבירות כאמור בסעיף 61ז, יחולו הוראות סעיף 27א1, ויהיו למפקח הסמכויות לפי הסעיף האמור בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
(1)
בסעיף קטן (א), במקום הרישה יקראו ”משרד התחבורה והבטיחות בדרכים יהיה רשאי לבצע פעולות כמפורט להלן בדרך או בדרך עירונית“;
(2)
סעיף קטן (א1) – לא ייקרא;
(3)
במקום סעיף קטן (ב) יקראו:
”(ב)
מפקח רשאי למסור הודעת תשלום קנס כאמור בסעיף 228 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982, אם נוכח על סמך צילום כאמור בסעיף קטן (א)(2), כי אדם עבר עבירה המנויה בתוספת האחת עשרה.“;
(4)
בסעיף קטן (ו), במקום ”ברשות המקומית“ יקראו ”במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים“;
(5)
במקום סעיף קטן (ח) יקראו:
”(ח)
מנהל אגף אכיפה ופיקוח שבמשרד התחבורה והבטיחות בדרכים או מי שהוא הסמיכו לכך יהיה אחראי לשמירת הצילומים במשרד האמור.“;
(6)
בסעיף קטן (ט), במקום ”ברשות המקומית“, יקראו ”במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים“;
(7)
סעיפים קטנים (יא) עד (יג) – לא ייקראו.
אכיפת עבירות תעבורה או הפרות תעבורה בידי מפקחים באמצעות מצלמות [תיקון: תשפ״ב, תשפ״ד־3]
(החל מיום 7.11.2025):
לשם אכיפת עבירות או הפרות כאמור בסעיף 61ז, יחולו הוראות סעיף 27א1, ויהיו למפקח הסמכויות לפי הסעיף האמור בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
(1)
בסעיף קטן (א), במקום הרישה יקראו ”משרד התחבורה והבטיחות בדרכים יהיה רשאי לבצע פעולות כמפורט להלן בדרך או בדרך עירונית“;
(2)
סעיף קטן (א1) – לא ייקרא;
(3)
במקום סעיפים קטנים (ב) ו־(ב1) יקראו:
”(ב)
מפקח רשאי למסור הודעת תשלום קנס כאמור בסעיף 228 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982, אם נוכח על סמך צילום כאמור בסעיף קטן (א)(2), כי אדם עבר עבירה המנויה בתוספת האחת עשרה.“
”(ב1)
הייתה עבירה הפרת תעבורה, רשאי מפקח להמציא הודעה על החלטה להטיל קנס כמשמעותה בסעיף 4(א) לחוק הפרות תעבורה מינהליות בשל הפרת התעבורה, אם היה לו יסוד סביר להניח, על סמך צילום כאמור בסעיף קטן (א)(2), כי אדם ביצע את ההפרה כאמור, והכול בהתאם להוראות לפי החוק האמור.“;
(4)
בסעיף קטן (ו), במקום ”ברשות המקומית“ יקראו ”במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים“;
(5)
במקום סעיף קטן (ח) יקראו:
”(ח)
מנהל אגף אכיפה ופיקוח שבמשרד התחבורה והבטיחות בדרכים או מי שהוא הסמיכו לכך יהיה אחראי לשמירת הצילומים במשרד האמור.“;
(6)
בסעיף קטן (ט), במקום ”ברשות המקומית“, יקראו ”במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים“;
(7)
סעיפים קטנים (יא) עד (יג) – לא ייקראו.
סמכויות פיקוח ואכיפה בנתיבי תחבורה ציבורית [תיקון: תשפ״ג, תשפ״ד־3]
(א)
לשם אכיפת עבירות כאמור בסעיף 61ז, רשאי מפקח –
(החל מיום 7.11.2025): לשם אכיפת עבירות או הפרות כאמור בסעיף 61ז, רשאי מפקח –
(1)
אם התעורר חשד לביצוע עבירה כאמור – להורות לנוהג ברכב לעצור את רכבו;
(החל מיום 7.11.2025): אם התעורר חשד לביצוע עבירה או הפרה כאמור – להורות לנוהג ברכב לעצור את רכבו;
(2)
לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
(3)
אם התעורר חשד לביצוע עבירה כאמור – להיכנס לרכב מסוג כמפורט להלן, כשהוא נייח:
(החל מיום 7.11.2025): אם התעורר חשד לביצוע עבירה או הפרה כאמור – להיכנס לרכב מסוג כמפורט להלן, כשהוא נייח:
(א)
רכב ציבורי;
(ב)
רכב מסחרי;
(ג)
אוטובוס שאינו רכב ציבורי;
(ד)
רכב פרטי שמספר המושבים בו עולה על שמונה מלבד הנהג;
(4)
למסור הודעת תשלום קנס כאמור בסעיף 228 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982, אם נוכח כי אדם עבר עבירה מהעבירות כאמור בסעיף 61ז;
(5)
(החל מיום 7.11.2025): להמציא הודעה על החלטה להטיל קנס כמשמעותה בסעיף 4 לחוק הפרות תעבורה מינהליות, והכול בהתאם להוראות לפי החוק האמור.
(ב)
מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי סעיף זה אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים כל אלה:
(1)
הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
(2)
בעת ביצוע סמכויותיו לפי סעיף זה, הוא לובש מדי מפקח בצבע ובצורה שהורה השר לעניין זה, ובלבד שהמדים כאמור אינם נחזים להיות מדי משטרה;
(3)
יש בידו תעודה החתומה בידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג לפי דרישה.

פרק שביעי: עבירות ועונשין

עבירות [תיקון: תשכ״ה־3, תש״ם, ק״ת תשמ״ג, ק״ת תשמ״ד, ק״ת תשמ״ה־2, ק״ת תשמ״ו, ק״ת תשמ״ז, ק״ת תשמ״ט, ק״ת תשנ״ג־2, תשנ״ו־2, תשנ״ח־3, תש״ס־2, תשס״ד־4, תשס״ו־2, תשע״ח־4, תשפ״ב־3, תשפ״ד־3; תשע״א]
העובר אחת העבירות האלה, דינו – מאסר שנתיים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל״ז–1977 (להלן – חוק העונשין), ואם העבירה היא עבירת קנס שדן בה בית המשפט – קנס פי 1.25 מהקנס האמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל״ז–1977, ואם הוא בעל היתר הפעלה כהגדרתו בסעיף 16ד – קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק האמור:
(1)
מפיר הוראה מהוראות פקודה זו ככל שהן חלות לעניין רכבת מקומית;
(2)
נוהג רכב בדרך בקלות ראש, או ברשלנות, או במהירות שיש בה בנסיבות המקרה סכנה לציבור, אף אם היא פחותה מן המהירות המקסימלית שנקבעה;
(3)
הוא שיכור בהיותו נוהג רכב, או בהיותו ממונה על הרכב, בדרך או במקום ציבורי; לענין זה, ”שיכור“ ו”ממונה על הרכב“ – כהגדרתם בסעיף 64ב;
(4)
בהיותו נוהג רכב שדרך נהיגתו גרמה לעבירה הוא מסרב להגיד שמו או מענו או מגיד שם או מען כוזבים;
(החל מיום 7.11.2025): בהיותו נוהג רכב שדרך נהיגתו גרמה לעבירה או להפרת תעבורה הוא מסרב להגיד שמו או מענו או מגיד שם או מען כוזבים;
(5)
בהיותו בעל רכב או מחזיק רכב או מי שהרכב בשליטתו, אינו מוסר מיד, לפי דרישתו של שוטר, ידיעה שבידו למסרה והיא עשויה להביא לזיהויו ולתפיסתו של נהג הרכב שהיה מעורב בתאונה או שבדרך שימושו ברכב היה משום עבירה, אלא שאם נדרש למסור את הידיעה בכתב – עליו למסרה תוך 15 יום מיום הדרישה;
(החל מיום 7.11.2025): בהיותו בעל רכב או מחזיק רכב או מי שהרכב בשליטתו, אינו מוסר מיד, לפי דרישתו של שוטר, ידיעה שבידו למסרה והיא עשויה להביא לזיהויו ולתפיסתו של נהג הרכב שהיה מעורב בתאונה או שבדרך שימושו ברכב היה משום עבירה או הפרת תעבורה, אלא שאם נדרש למסור את הידיעה בכתב – עליו למסרה תוך 15 יום מיום הדרישה;
(6)
בהיותו נוהג רכב מנועי או ציבורי אינו מציג את רשיונו כשהוא נדרש לכך על ידי שוטר;
(7)
בהיותו נוהג רכב אינו עוצר בשעה שבגלל מציאות רכבו בדרך אירעה תאונה לאדם, או לבהמה או לרכב שאדם ממונה עליהם, ואינו מגלה, כשנדרש לכך, שמו ומענו שלו ושמו ומענו של בעל הרכב ואת תו הרישום או המספר של הרכב;
(8)
מפיר הוראת תמרור שבדרך או אות הניתן על ידי שוטר במדים;
(9)
מזייף כל סימן המשמש לזיהוי רכב או כל רשיון שניתן לפי פקודה זו, או שבמרמה הוא משנה אותם או משתמש בהם או משאילם לאחר או מניח לאחר להשתמש בהם;
(10)
(אינה חלה);
(11)
(אינה חלה);
(12)
(א)
מחנה את רכבו באופן החוסם רכב אחר, ובכלל זה באופן שאינו מאפשר לנכה להיכנס לרכבו הנושא תג נכה או לצאת ממנו במקום חניה לנכים, בשל כך שהוא מחנה את רכבו בשטח לצד מקום חניה כאמור המסומן בתמרור כאסור בחניה; הוראות פסקה זו יחולו גם במקום שאינו דרך;
(ב)
בפסקה זו –
”מקום חניה לנכים“ – מקום חניה שלפי תמרור המוצב בו הוקצה לחניית נכים לפי דין;
”נכה“ ו”תג נכה“ – כהגדרתם בחוק חניה לנכים, התשנ״ד–1993.
מאסר בפועל [תיקון: תשל״א]
נקבעה בפקודה זו לגבי העבירה שעליה הורשע הנאשם מאסר לתקופת מינימום, ובית המשפט החליט שלא להטיל מאסר בפועל, יפרש בפסק הדין את הנימוקים להחלטתו זאת.
עבודה בבית חולים [תיקון: תשנ״ה]
בית משפט שהרשיע אדם בעבירת תעבורה, או שמצא שהוא ביצע עבירה כאמור ולא הרשיעו, רשאי לחייבו בצו שירות לבצע שירות לציבור, שיהיה, ככל האפשר, בבית חולים שבו מאושפזים פצועי תאונות דרכים; לענין זה, ”שירות לציבור“ ו”צו שירות“ – כמשמעותם בסימן ד1 לפרק ו׳ לחוק העונשין, התשל״ז–1977.
הדין כשיש עבירות קודמות [תיקון: תשכ״ב, תש״ם; תשע״א]
העובר עבירה לפי פסקאות (2), (3), (4) או (7) לסעיף 62 או עבירה על תקנה מהתקנות המפורטות בתוספת הראשונה או השניה שהיא עבירת תעבורה ובשתי השנים שקדמו לאותה עבירה כבר הורשע על אחת העבירות המפורטות בסעיף זה, דינו – מאסר שלוש שנים אך לא פחות מחודש ימים, או מאסר כאמור וקנס מאה אלף לירות; אולם רשאי בית המשפט, אם ראה שנסיבות העבירה מחייבות זאת, שלא לפסוק מאסר מינימום מטעמים שיפרש בפסק הדין.
גרימת מוות בנהיגה רשלנית [תיקון: תש״ם, תשנ״ו־2, תשס״ד־2]
העובר עבירה לפי סעיף 304 לחוק העונשין, התשל״ז–1977 תוך כדי שימוש ברכב, דינו – מאסר שלוש שנים ולא פחות משישה חדשים; אולם רשאי בית המשפט, אם ראה שהנסיבות מצדיקות זאת, שלא לפסוק מאסר מינימום כאמור מטעמים שיפרש בפסק הדין.
הפקרה אחרי פגיעה [תיקון: תשכ״ה־3, תשל״א, תש״ם, תשע״ב]
(א)
נוהג רכב המעורב בתאונה שבה נפגע אדם, אשר היה עליו לדעת כי בתאונה נפגע אדם או עשוי היה להיפגע אדם, ולא עצר במקום התאונה, או קרוב לו ככל האפשר, כדי לעמוד על תוצאות התאונה ולהזעיק עזרה, דינו – מאסר שלוש שנים.
(ב)
נוהג רכב המעורב בתאונה שבה נפגע אדם, ולא עצר במקום התאונה, או קרוב לו ככל האפשר, כדי לעמוד על תוצאות התאונה, או עצר כאמור ולא הזעיק עזרה, דינו – מאסר שבע שנים.
(ג)
נוהג רכב המעורב בתאונה שבה נגרמה לאדם חבלה חמורה או שבה נהרג אדם, ולא עצר או לא הזעיק עזרה כאמור בסעיף קטן (ב), דינו – מאסר 14 שנים.
(ד)
החליט בית המשפט להטיל על אדם עונש מאסר לפי סעיף קטן (ב) או (ג), לא ייתן עליו צו מבחן, אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו, ולא יטיל עליו מאסר על־תנאי בין כעונש יחיד ובין כעונש נוסף.
(ה)
בסעיף זה, ”הזעיק עזרה“ – הושיט עזרה מתאימה בהתאם לנסיבות המקרה ולמקום התאונה, ובכלל זה, בהתאם לנסיבות המקרה, הזעיק את גופי ההצלה המקצועיים הנחוצים למקום התאונה, המתין ליד הנפגע עד להגעתם, דאג למניעת כל נזק נוסף לנפגע ככל יכולתו והגיש לנפגע עזרה ראשונה אם ביכולתו להגישה על פי הכשרתו.
חובת נוסע להתקשר לגופי הצלה [תיקון: תשע״ב]
נוסע ברכב המעורב בתאונה שבה נפגע אדם חייב להתקשר לגופי ההצלה הנחוצים ולהזעיקם למקום התאונה, בהקדם האפשרי בנסיבות העניין, אלא אם כן נוהג הרכב עצר והזעיק עזרה, בנסיבות כאמור בסעיף 64א(ב) או (ג); העובר על הוראה זו, דינו – מחצית העונש הקבוע בסעיף 64א(ב) או (ג), לפי העניין; הוראות סעיף זה לא יחולו על קטין שטרם מלאו לו 16 שנים.
בדיקת שכרות [תיקון: תש״ם, תשנ״א, תשנ״ח־2, תשס״ו־2, תשס״ח־8, תשע״א־3, תשע״ב־4, תשע״ט, תשפ״ב־2; תשע״א]
(א)
בסעיף זה –
”ממונה על הרכב“ – אחד מאלה:
(1)
מי שעוסק בהוראת נהיגה, בעת שהלומד נהיגה נוהג ברכב;
(2)
מי שיושב לצדו של נהג חדש ברכב, לצורך מילוי חובת הליווי לפי סעיפים 12א1 או 12א2;
”משקה משכר“ – משקה שריכוז האלכוהול בו גבוה מהריכוז שקבע השר בהתייעצות עם שר הבריאות ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת; לענין זה, רישום ריכוז האלכוהול על גבי מכל המשקה יהיה ראיה לכאורה לריכוז האלכוהול המצוי במשקה;
”סם מסוכן“ – כהגדרתו בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל״ג–1973, למעט סם שקבע שר הבריאות ובתנאים שקבע;
”שיכור“ – אחד מאלה:
(1)
מי ששותה משקה משכר בעת נהיגה או בעת שהוא ממונה על הרכב;
(2)
מי שבגופו מצוי סם מסוכן או תוצרי חילוף חומרים של סם מסוכן;
(3)
מי שבגופו מצוי אלכוהול בריכוז הגבוה מהריכוז שקבע השר, בהתייעצות עם שר הבריאות ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, וחזקה שריכוז זה היה בגופו בשלוש השעות שקדמו לנטילת דגימות הנשיפה, השתן או הדם, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר;
(3א)
אחד המנויים להלן שלפי דגימת נשיפה, בגופו מצוי אלכוהול בריכוז העולה על 50 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף, או לפי דגימת דם – בריכוז העולה על 10 מיליגרם אלכוהול ב־100 מיליליטר דם:
(א)
נהג חדש;
(ב)
נהג שטרם מלאו לו 24 שנים;
(ג)
נהג בעת נהיגה ברכב מסחרי או ברכב עבודה שמשקלם הכולל המותר לפי רישיון הרכב עולה על 3,500 קילוגרם;
(ד)
נהג בעת נהיגה ברכב ציבורי;
(4)
מי שנתון תחת השפעת משקה משכר או תחת השפעת סם מסוכן, ובלבד שבבדיקת מעבדה לא נמצא שריכוז האלכוהול בדמו נמוך מהסף שנקבע בתקנות לפי פסקה (3) או מהסף כאמור בפסקה (3א), לפי העניין.
(א1)
שוטר רשאי לדרוש מנוהג רכב או מממונה על הרכב, לתת לו דגימה של אוויר הנשוף מפיו, לשם בדיקה אם מצוי בגופו אלכוהול ובאיזה ריכוז, באמצעות מכשיר שאושר לשם כך בידי השר בהסכמת שר הבריאות, בהודעה ברשומות (בסעיף זה – דגימת נשיפה); שוטר רשאי לדרוש מתן דגימה לפי סעיף זה אף בהעדר חשד כי נעברה עבירה לפי פקודה זו שהיא עבירת תעבורה.
(א2)
(פקע).
(א3)
(1)
שוטר רשאי לדרוש מנוהג רכב או מממונה על הרכב לתת לו דגימת רוק מפיו לשם בדיקה אם מצוי בגופו סם מסוכן, באמצעות ערכה שאושרה לשם כך בידי השר, בהסכמת שר הבריאות, בהודעה ברשומות (בסעיף זה – דגימת רוק); שוטר רשאי לדרוש מתן דגימה לפי סעיף קטן זה אף בהעדר חשד כי נעברה עבירה לפי פקודה זו.
(2)
תוצאת דגימת רוק המעידה כי בגופו של הנבדק מצוי סם מסוכן, יש בה כדי לבסס חשד סביר כאמור בסעיף קטן (ב).
(3)
תוצאת דגימת רוק שאינה מעידה כי בגופו של הנבדק מצוי סם מסוכן, אין בה כדי לגרוע מסמכותו של שוטר לדרוש מנוהג רכב או מממונה על הרכב לתת לו דגימת שתן או דגימת דם, ובלבד שחשד סביר כאמור בסעיף קטן (ב) עלה או התגבש במהלך ביצוע דגימת הרוק או לאחריה.
(4)
לא יורשע אדם בעבירה לפי סעיף 62(3) על סמך תוצאת דגימת רוק בלבד.
(ב)
שוטר רשאי לדרוש מנוהג רכב או מממונה על הרכב, שהיה מעורב בתאונת דרכים או שיש לשוטר חשד סביר כי הוא שיכור, לתת לו דגימת שתן או דגימת דם לשם בדיקה אם מצוי בגופו אלכוהול ובאיזה ריכוז, או אם מצוי בגופו סם מסוכן או תוצרי חילוף חומרים של סם מסוכן; שוטר רשאי להורות על נטילה של דגימת דם כאמור בסעיף קטן זה גם מנוהג רכב או מממונה על הרכב שהוא מחוסר הכרה, ולא יחולו לענין זה הוראות סעיף קטן (ב2).
(ב1)
נפטר אדם עקב תאונת דרכים, והיה לשוטר חשד סביר כי אותו אדם היה בין הגורמים לתאונה, רשאי רופא שהוסמך לכך בידי שר הבריאות שאליו הובא הנפטר, ליטול ממנו דגימת דם או נוזל גוף אחר, לשם בדיקה אם מצוי בגופו אלכוהול ובאיזה ריכוז, או אם מצוי בגופו סם מסוכן או תוצרי חילוף חומרים של סם מסוכן, והכל אם ביקש זאת השוטר; בסעיף קטן זה, ”שוטר“ – כפי שקבע השר.
(ב2)
שוטר הדורש מנוהג רכב או מממונה על הרכב לתת לו דגימת נשיפה, דגימת שתן או דגימת דם, לפי הוראות סעיף זה, יודיע לו את מטרת נטילת הדגימה, יבקש את הסכמתו, ויסביר לו את המשמעות המשפטית של סירוב לתת דגימה, כאמור בסעיף 64ד.
(ב3)
(1)
נטילה של דגימת נשיפה, דגימת שתן או דגימת דם לפי הוראות סעיף זה, תיעשה באופן ובמקום שיבטיחו שמירה מרבית על כבוד האדם, על פרטיותו ועל בריאותו, ובמידה המועטה האפשרית של פגיעה, אי־נוחות וכאב.
(2)
נטילה של דגימת נשיפה תיעשה בידי שוטר, ברכב שבו נהג או נסע האדם שממנו נדרשה הדגימה, סמוך לו או במקום אחר שיורה השוטר.
(3)
נטילה של דגימת דם תיעשה בידי בעל מקצוע רפואי כהגדרתו בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף החשוד), התשנ״ו–1996 (בסעיף זה – חוק החיפוש), המוסמך כדין ליטול דגימת דם; נטילת הדגימה תיעשה במקום שבו נוהגים ליטול דגימה כאמור, לרבות בתחנת משטרה בתנאי מרפאה.
(ב4)
בעל מקצוע רפואי יברר עם האדם שממנו נדרשה דגימת דם, קודם נטילתה, את מצב בריאותו ככל שהדבר נוגע לנטילת הדגימה; התעורר חשש סביר כי נטילת הדגימה עלולה לפגוע בבריאותו של אותו אדם פגיעה שאינה נובעת ממהות הנטילה, לא ייטול ממנו בעל המקצוע הרפואי דגימת דם כאמור; ואולם, בעל מקצוע רפואי שאינו רופא, רשאי לדרוש כי רופא יבדוק את האדם, ולא ייטול ממנו דגימת דם אלא אם כן הרופא שבדק אותו אישר כי אין מניעה בריאותית ליטול את הדגימה.
(ב5)
לצורך נטילת דגימת דם, שתן או נשיפה לפי סעיף זה, מוסמך שוטר לעכב את האדם ממנו נדרשה הדגימה לפרק זמן כאמור בסעיף 73(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996, ואולם אם נטילת הדגימה היתה ממי שאינו חשוד, לא יעלה משך העיכוב על חצי שעה.
(ג)
השר ושר הבריאות רשאים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, להתקין תקנות בעניינים אלה:
(1)
(בוטלה);
(2)
שיטות לבדיקת האלכוהול או הסם בהתאם להוראות סעיף זה;
(3)
אופן נטילת הדגימות לפי סעיף זה ובדיקתן, מקומות הבדיקות ותעודות שיינתנו על תוצאות בדיקה.
(ד)
בית המשפט הדן בעבירה לפי סעיף 62(3) רשאי לקבל כראיה תעודה שניתנה לפי סעיף קטן (ג)(3).
(ה)
ההוראות לפי סעיף זה יחולו גם על נוהג רכב שהוא קטין או שקיים חשש שהוא מוגבל בשכלו, בלא צורך בהסכמת אפוטרופסו.
(ו)
הוראות חוק החיפוש לא יחולו על נטילה של דגימת נשיפה, דגימת שתן או דגימת דם, לפי הוראות סעיף זה.
דין וחשבון על בדיקת שכרות [תיקון: תשס״ו־2, תשס״ח־8]
(א)
הנוטל דגימת נשיפה, דגימת שתן או דגימת דם לפי הוראות סעיף 64ב (בסעיף זה – דגימה), ירשום בתום נטילת הדגימה דין וחשבון על מהלך הנטילה, ויחתום עליו.
(ב)
דין וחשבון כאמור בסעיף קטן (א) יכלול את אלה:
(1)
שמו ופרטי זהותו של האדם שממנו ניטלה הדגימה;
(2)
נסיבות נטילת הדגימה, וכן תוצאות בדיקתה, אם נתקבלו במעמד הנטילה;
(3)
התאריך, השעה והמקום שבהם ניטלה הדגימה;
(4)
שמו וכשירותו או דרגתו של נוטל הדגימה;
(5)
שמו ופרטי זהותו של מי שנכח בעת נטילת הדגימה, אם נכח.
(ג)
העתק הדין וחשבון יימסר מיד לאדם שממנו ניטלה הדגימה, ואם ניטלה הדגימה ממחוסר הכרה או מנפטר, לפי הוראות סעיף 64ב(ב) או (ב1) – יימסר בהקדם האפשרי לאחד מבני משפחתו שביקש זאת; לענין זה, ”בן משפחה“ – בן זוג, הורה, ילד, אח או אחות.
סירוב לבדיקת שכרות [תיקון: תשס״ו־2, תשס״ח־8]
(א)
סירב נוהג ברכב, או ממונה על הרכב כאמור בפסקה (1) להגדרה ”ממונה על הרכב“ שבסעיף 64ב, לתת דגימה לפי דרישת שוטר כאמור באותו סעיף, יראו אותו כמי שעבר עבירה לפי סעיף 62(3).
(ב)
סירב ממונה על הרכב כאמור בפסקה (2) להגדרה ”ממונה על הרכב“ שבסעיף 64ב, לתת דגימה לפי דרישת שוטר כאמור באותו סעיף, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין.
(ג)
הוראות סעיף זה לא יחולו על נוהג ברכב או על ממונה על הרכב שלא ניטלה ממנו דגימת דם בשל חשש לפגיעה בבריאותו בנסיבות האמורות בסעיף 64ב(ב4).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
רכב של תאגיד – מערכת לדיווח ומעקב [תיקון: תשע״ב־3, תשפ״ד־3]
(א)
בסעיף זה –
”מערכת לדיווח ומעקב“ – מערכת הכוללת שירות טלפוני לדיווח על עבירות תעבורה שמבצעים נהגים בכלי רכב שברשות תאגיד ועל תקינות כלי הרכב, ומעקב אחר דיווחים כאמור;
”מערכת לדיווח ומעקב“ – (החל מיום 7.11.2025): מערכת הכוללת שירות טלפוני לדיווח על עבירות תעבורה או הפרות תעבורה שמבצעים נהגים בכלי רכב שברשות תאגיד ועל תקינות כלי הרכב, ומעקב אחר דיווחים כאמור;
”עובד“ – לרבות עובד של קבלן כוח אדם כהגדרתו בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ״ו–1996, המועסק בתאגיד;
”קצין בטיחות“ – אדם שהוסמך לפקח על סדרי הבטיחות התחבורתיים במפעל, בהתאם להוראות לפי סעיף 70(23א);
”תאגיד“ – מפעל המחויב להעסיק קצין בטיחות ומחזיק כלי רכב לשימוש עובדיו.
(ב)
(1)
תאגיד ינהל מערכת לדיווח ומעקב, שתפעל לאורך כל שעות היממה, למעט בימי מנוחה כהגדרתם בסעיף 70א1(א); הדיווחים יימסרו לקצין הבטיחות של התאגיד או למי שהתאגיד התקשר עמו להפעלת מערכת לדיווח ומעקב;
(2)
במערכת לדיווח ומעקב יפעל מענה אנושי בימי העבודה ובשעות העבודה הנהוגים בתאגיד, ולא פחות מעשר שעות ביום עבודה בין השעה 06:00 לשעה 22:00, ובלבד שבשאר השעות יופעל מענה אוטומטי בלא מערכת לניתוב שיחות; במערכת לדיווח ומעקב של תאגיד הנותן שירות לציבור בכל שעות היממה יפעל מענה אנושי בכל אותן שעות.
(ג)
על כלי רכב שברשות תאגיד תודבק, במקום הנראה לעין, מדבקה שבה יצוינו פרטי ההתקשרות עם מערכת לדיווח ומעקב של התאגיד, ובין השאר מספר טלפון מקוצר; השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע הוראות לעניין מדבקה כאמור, לרבות לעניין גודלה, מקום הדבקתה וכן גודל האותיות והספרות שבה.
(ד)
קצין בטיחות –
(1)
יברר דיווחים שהתקבלו על עבירות תעבורה שבוצעו בכלי רכב שברשות התאגיד ועל תקינות כלי הרכב, וינהל מעקב לגביהם;
(החל מיום 7.11.2025): יברר דיווחים שהתקבלו על עבירות תעבורה או הפרות תעבורה שבוצעו בכלי רכב שברשות התאגיד ועל תקינות כלי הרכב, וינהל מעקב לגביהם;
(2)
יפעל כלפי עובדי התאגיד שברכב שבשימושם בוצעה עבירת תעבורה, בין שנהגו ברכב ובין שהרשו לאחר לנהוג בו, על פי נוהל שיקבע התאגיד.
(החל מיום 7.11.2025): יפעל כלפי עובדי התאגיד שברכב שבשימושם בוצעה עבירת תעבורה או הפרת תעבורה, בין שנהגו ברכב ובין שהרשו לאחר לנהוג בו, על פי נוהל שיקבע התאגיד.
(ה)
השר רשאי לקבוע הוראות לעניין חובת תאגיד לערוך דוחות תקופתיים הכוללים מידע סטטיסטי על יישום הוראות סעיף זה ולמסרם למי שקבע השר, ובלבד שתאגיד לא יחויב למסור מידע אישי על נהגים.
(ו)
העובר על הוראות סעיף זה, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין.
(ז)
ההוראות לפי סעיף זה לא יחולו על גופים כמפורט להלן, ויחולו עליהם פקודות או הוראות פנימיות, לפי העניין, שיקבעו אותם גופים:
(1)
צבא ההגנה לישראל;
(2)
יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה, שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה;
(3)
משטרת ישראל;
(4)
שירות בתי הסוהר;
(5)
הרשות להגנה על עדים;
(6)
אגודת מגן דוד אדום בישראל שהוקמה בחוק מגן דוד אדום, התש״י–1950;
(7)
רשות כבאות כהגדרתה בחוק שירותי הכבאות, התשי״ט–1959, וכן מפקח כבאות ראשי כמשמעותו בחוק האמור או מי מטעמו;
תפקיד ”מפקח כבאות ראשי“ לפי חוק שירותי הכבאות, תשי״ט–1959 הוחלף בתפקיד ”נציב כבאות והצלה“ לפי חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע״ב–2012
”רשות הכבאות“ לפי חוק שירותי הכבאות, תשי״ט–1959 הוחלפה בידי ”הרשות הארצית לכבאות והצלה“ לפי חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע״ב–2012
(8)
לעניין גופים כמפורט להלן, שהממונה על הביטחון במערכת הביטחון הורה כי אין להחיל על כלי רכב מסוימים שברשותם את ההוראות לפי סעיף זה בשל מעורבות אותם כלי רכב בפעילות ביטחונית:
(א)
יחידות ויחידות סמך של משרד הביטחון, שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה;
(ב)
התעשייה האווירית לישראל בע״מ;
(ג)
התעשייה הצבאית לישראל בע״מ;
(ד)
רפאל – מערכות לחימה מתקדמות בע״מ.
קבלת רשיון בהעלמת הפסילה או התנאים [תיקון: תש״ם; תשע״א]
מי שנפסל מקבל או מהחזיק רשיון או שהותנו תנאים ברשיונו לפי פקודה זו או לפי פקודת מסילות הברזל, וכל עוד הפסילה או התנאים בתקפם הוא מגיש בקשה לקבלת רשיון או לחידושו או מקבל רשיון, ואינו מודיע על הפסילה או על התנאים למנהל כהגדרתו בפקודת מסילות הברזל, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס מאה אלף לירות או שני הענשים כאחד; וכל רשיון שקיבל או שחודש כאמור – בטל.
נהיגה בזמן הפסילה או בניגוד לתנאים [תיקון: תש״ם, תשנ״ז־2; תשע״א]
מי שהודע לו שנפסל מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה, וכל עוד הפסילה בתקפה הוא נוהג ברכב, או מי שנוהג בניגוד לתנאים שנוספו ברשיונו כל עוד הם בתקפם, או מי שהודע לו כי נפסל מהרישיון להפעלת מונית יחזיק ברשיון רכב וכל עוד הפסילה בתקפה הוא משתמש באותו רכב או מרשה להשתמש בו, או מי שנהג או הרשה לאחר לנהוג ברכב בניגוד להודעת איסור שימוש או צו איסור שימוש, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס מאה אלף לירות, או שני הענשים כאחד.
העונש לעבירה על התקנות [תיקון: תש״ע־3; תשע״א, תשע״ז]
העובר על תקנה שהותקנה לפי סעיף 46ג(ב) לפקודת מסילות הברזל, דינו כאמור בסעיפים 61ו, 62 ו־63 כפי שהוחלו בסעיף 46ג(א)(12) ו־(13) לפקודת מסילות הברזל או עונש קטן מזה שנקבע לה בתקנות.
חובת פיקוח של בעל רכב [תיקון: תשס״ד־3, תשפ״ד־3]
(א)
בעל רכב או מי שהשליטה על הרכב בידו (בסעיף זה – בעל הרכב), חייב לפקח ולעשות כל שניתן כדי למנוע ביצוע עבירה המנויה בתוספת השמינית בידי אדם הנוהג ברכב ברשותו והמבצע בעבורו עבודה או שירות; בעל רכב המפר הוראת סעיף זה, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל״ז–1977.
(החל מיום 7.11.2025): בעל רכב או מי שהשליטה על הרכב בידו (בסעיף זה – בעל הרכב), חייב לפקח ולעשות כל שניתן כדי למנוע ביצוע עבירה המנויה בתוספת השמינית ובכלל זה עבירה המהווה הפרת תעבורה, בידי אדם הנוהג ברכב ברשותו והמבצע בעבורו עבודה או שירות; בעל רכב המפר הוראת סעיף זה, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל״ז–1977.
(ב)
נעברה עבירה המנויה בתוספת השמינית בידי אדם כאמור בסעיף קטן (א), חזקה כי בעל הרכב הפר את חובתו לפי הסעיף הקטן האמור, אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
(החל מיום 7.11.2025): נעברה עבירה המנויה בתוספת השמינית ובכלל זה עבירה המהווה הפרת תעבורה, בידי אדם כאמור בסעיף קטן (א), חזקה כי בעל הרכב הפר את חובתו לפי הסעיף הקטן האמור, אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
אחריות פלילית ואזרחית שמורה
שום דבר האמור בפקודה זו לא יגרע מכל אחריות פלילית או אזרחית של נהג או של בעל רכב מכוח כל דין בר־תוקף אותה שעה, ובלבד שלא ייענש אדם פעמיים על אותה עבירה.
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשנ״א]
(בוטל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]

פרק שמיני: תקנות וחוקי עזר (אינו חל)

[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).

פרק תשיעי: שונות

[תיקון: תשמ״ד, תשנ״ז]
(בוטל).
פטור מתחולה או תחולה בהתאמות לעניין רכב בעל עצמאות מותנית [תיקון: תשפ״ב־2]
(א)
בסעיף זה –
”ניסוי“, ברכב בעל עצמאות מותנית – שימוש בטכנולוגיה חדשה או שימוש חדש בטכנולוגיה קיימת, בהפעלה של רכב בעל עצמאות מותנית, במטרה לבחון את אופן תפקודה בדרך;
”רכב בעל עצמאות מותנית“ – רכב מנועי שמותקנת בו מערכת חומרה ותוכנה, שמסוגלת, בעצמה, לבצע חלק מהפעולות הנדרשות לשם נהיגת הרכב.
(ב)
השר רשאי, כדי לאפשר הפעלה של רכב בעל עצמאות מותנית למטרת ניסוי, בנוכחות בעל רישיון נהיגה היושב במושב הנהג או בכל מושב אחר ברכב שניתן לבצע ממנו את כלל פעולות הנהיגה, לקבוע בתקנות כי הוראה מההוראות לפי פקודה זו, כולן או חלקן, החלה לעניין רכב מנועי, בעל רכב כאמור או נהיגתו, לא תחול לעניין רכב כאמור, עורך ניסוי ברכב כאמור או הפעלה של רכב כאמור, או שתחול בהתאמות שיקבע, ורשאי הוא להתנות את הפטור מתחולה או את ההתאמות כאמור בתנאים או לקבוע הוראות שיחולו במקום ההוראה שניתן לגביה פטור כאמור.
(ג)
המפקח הארצי על התעבורה רשאי, לאחר התייעצות עם ראש אגף התנועה במשטרת ישראל, אם מצא כי הדבר נדרש לשם ביצוע ניסוי ברכב בעל עצמאות מותנית בידי עורך ניסוי מסוים, להורות לעורך הניסוי כי לעניין רכב כאמור, עורך הניסוי או הפעלה של רכב כאמור, לא תחול גם הוראה מההוראות המנויות בתוספת החמש עשרה, נוסף על ההוראות שנקבעו בתקנות לפי פסקה (1), או שהוראה המנויה בתוספת החמש עשרה תחול בהתאמות שיקבע, ורשאי הוא להתנות את הפטור מתחולה או את ההתאמות בתנאים או לקבוע הוראות שיחולו במקום ההוראה שניתן לגביה פטור.
(ד)
הודעה על מתן פטור כאמור בסעיף קטן (ג) תימסר לראש אגף התנועה במשטרת ישראל.
(ה)
הוראות סעיף 16טז יחולו, בשינויים המחויבים, על הוראות שייתן המפקח הארצי על התעבורה לפי סעיף קטן (ג).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
תחולה על שירות המדינה [תיקון: תש״ם]
פקודה זו תחול על כלי רכב ועל בני אדם שבשירות המדינה, והוא כשאין הוראה מפורשת אחרת.
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
מסירת מידע לגבי תאונות דרכים [תיקון: תשנ״א, תשנ״ז, תשס״ו־5, ק״ת תשע״ג־2, תשע״ח, תשע״ח־6, תשע״ח־7, תשפ״ב־2]
(א)
(1)
אירעה תאונת דרכים שבה נהרג אדם או נחבל חבלה של ממש, תעמיד המשטרה לרשותו של מנהל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים או לנציגו, בתוך 24 שעות משעה שנודע לה לראשונה על אירוע התאונה, את פרטי המידע כמפורט בתוספת השישית, ככל שמידע זה מצוי בידיה אותה עת; המשטרה תשלים את העמדת המידע בתוך 24 שעות משעה שהמידע הנוסף הגיע לרשותה;
(2)
השר, בהסכמת השר לביטחון הפנים, רשאי, בצו, לשנות את התוספת השישית.
(ב)
לא יעשה מנהל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים שימוש במידע שקיבל כאמור אלא למטרת ביצוע תפקידיו, אולם רשאי הוא למסור מידע כאמור לועדת בירור ובדיקה שמונתה לפי סעיף 76א.
[תיקון: תשע״א]
(אינו חל).
[תיקון: ק״ת תשל״ב]

תוספת ראשונה

(סעיפים 38 ו־39)

עבירה לפי סעיף 10 (למעט נהיגת רכב בידי מי שהיה בעל רשיון נהיגה ולא חידשו).
[תיקון: ק״ת תש״ס, ק״ת תשע״ה]
עבירה לפי סעיף 12א1(ד).
[תיקון: תשנ״ה־3]
עבירה לפי סעיף 62(7).
[תיקון: ק״ת תשס״ז]
עבירה לפי סעיף 12א2.
[תיקון: תשנ״ו־2]
עבירה לפי סעיף 338(1) או (4) לחוק העונשין, תשל״ז–1977.
עבירה לפי תקנות 26(2), 47(ד), 84(ב), כשההסעה היא בשכר, 144 או 308(ד) לתקנות התעבורה.
[תיקון: ק״ת תשל״ב]

תוספת שניה

(סעיפים 38 ו־39)

[תיקון: ק״ת תשס״ד]
עבירה לפי סעיפים 62(2), 62(4) או 65.
[תיקון: ק״ת תשמ״ו־2, ק״ת תשנ״ז־2]
(נמחק).
[תיקון: תשמ״ה, תשפ״ב־2]
עבירה לפי תקנה 320(א) לתקנות התעבורה או סימן ה׳ לפרק השלישי בחלק ד׳ לתקנות האמורות, אם קבע בית המשפט כי במצב הבלמים או ההגה יש משום סכנה.
[תיקון: תשמ״ה, ק״ת תש״ן, ק״ת תשנ״ב, תשפ״ב־2]
עבירה לפי תקנות 22(א) לגבי אי־מתן זכות קדימה לפי תמרור, 26(4), 27(ג), 45(1), 51, 56, 57, 64(ג), 64(ד), 99(א), 436 או 438 לתקנות התעבורה.
[תיקון: ק״ת תש״ן, ק״ת תשנ״ה, ק״ת תשנ״ז־2, ק״ת תשס״ג־2, תשפ״ב־2]
עבירה לפי תקנה 54(א)(1) עד (4) לתקנות התעבורה לגבי מהירות העולה ביותר מ־30 קמ״ש מעל למהירות המרבית המותרת בדרך עירונית ולגבי מהירות העולה ביותר מ־40 קמ״ש מעל המהירות המרבית המותרת בדרך שאינה דרך עירונית ובדרך מהירה.
[תיקון: ק״ת תשנ״ב, ק״ת תשנ״ז־2, ק״ת תשס״ג־2]
(נמחק).
[תיקון: ק״ת תשנ״ה, ק״ת תשנ״ז־2, ק״ת תשס״ג־2]
(נמחק).
[תיקון: ק״ת תשל״ב, תש״ם]

תוספת שלישית

(סעיף 12א)

עבירה לפי סעיפים 10, 43, 44 או 65 לפקודה זו.
[תיקון: תשפ״ב־2]
עבירה לפי תקנה 22 לתקנות התעבורה, לגבי אי־ציות נוהג רכב לרמזור ואי־מתן זכות קדימה, עבירה לפי תקנות 26(2), 47, 54 או 57 לתקנות האמורות, ועבירה לפי תקנה 144 לתקנות האמורות, לגבי אי־הודעה על תאונת דרכים או אי־הגשת עזרה לנפגע בתאונת דרכים.
עבירה לפי פקודה זו או התקנות לפיה אשר גרמה לתאונת דרכים שבה נפגע אדם.
עבירה שבית המשפט גזר על מי שעבר אותה פסילה בפועל מהחזיק ברשיון נהיגה לתקופה של שלושה חדשים או יותר.
[תיקון: ק״ת תש״ן]

תוספת רביעית

(סעיפים 27 ו־47)

[תיקון: ק״ת תשנ״ז־2, ק״ת תשס״ח, ק״ת תשע״ה, תשפ״ב־2]
עבירת נוהג ברכב מנועי לפי תקנה 22 לתקנות התעבורה לגבי אי־ציות לתמרורים 301 ו־302 לענין אי־מתן זכות קדימה בצומת או בהתמזגות דרכים ולתמרור 701;
[תיקון: תשפ״ב־2]
עבירה לפי תקנה 26(2) לתקנות התעבורה;
[תיקון: תשפ״ב־2]
עבירה לפי תקנה 27(א) לתקנות התעבורה;
[תיקון: תשפ״ב־2]
עבירה לפי תקנה 47(ד) לתקנות התעבורה לגבי עקיפה בדרך לא פנויה;
[תיקון: תשפ״ב־2]
עבירה לפי תקנה 47(ה)(5) לתקנות התעבורה לגבי עקיפה מסוכנת תוך חציית קו הפרדה רצוף;
[תיקון: ק״ת תשנ״ה, ק״ת תשנ״ז־2, ק״ת תשס״ג־2, תשפ״ב־2]
עבירה לפי תקנה 54(א)(1) עד (4) ו־(ה) לתקנות התעבורה לגבי מהירות העולה ביותר מ־30 קמ״ש מעל למהירות המרבית המותרת בדרך עירונית ולגבי מהירות העולה ביותר מ־40 קמ״ש מעל המהירות המרבית המותרת בדרך שאינה דרך עירונית ובדרך מהירה;
[תיקון: ק״ת תשנ״ב, ק״ת תשנ״ז־2, ק״ת תשס״ג־2]
(נמחק);
[תיקון: ק״ת תשנ״ה, ק״ת תשנ״ז־2, ק״ת תשס״ג־2]
(נמחק);
[תיקון: ק״ת תשס״ד]
(נמחק);
[תיקון: תשפ״ב־2]
עבירה לפי תקנה 67 לתקנות התעבורה תוך גרימת סיכון להולך הרגל;
[תיקון: ק״ת תשס״ד, תשפ״ב־2]
עבירה לפי תקנה 84(ב) לתקנות התעבורה, כשההסעה היא בשכר;
[תיקון: ק״ת תשנ״ד, ק״ת תשס״ד, תשפ״ב־2]
עבירה לפי תקנה 85(א)(5) לתקנות התעבורה כשהמשקל הכולל של הרכב והמטען המובל בו עולים ב־25% או יותר על המשקל הכולל המותר;
[תיקון: ק״ת תשס״ז, תשפ״ב־2]
עבירה לפי תקנה 502 לתקנות התעבורה;
[תיקון: ק״ת תשס״ד]
(נמחק);
[תיקון: ק״ת תש״ס, ק״ת תשע״ה]
עבירה לפי סעיף 12א1(ד) לפקודה;
[תיקון: ק״ת תשס״ז]
עבירה לפי סעיף 12א2 לפקודה;
[תיקון: ק״ת תשס״ד]
עבירה לפי סעיף 62(3) לפקודה;
[תיקון: ק״ת תשס״ד]
עבירה לפי סעיף 65 לפקודה.
[תיקון: תשמ״ה]

תוספת חמישית

(סעיף 82)

הגוף שלו ימסר המידע
פרטי המידע שיימסר
[תיקון: ק״ת תשס״ז]
(נמחק)
אבנר, איגוד לביטוח נפגעי רכב בע״מ
שם בעל רכב, מספר זהותו ומענו
חברות ביטוח באמצעות איגוד חברות הביטוח או איגוד שמאי הרכב
שם בעל רכב, מספר זהותו ומענו, שנת הייצור של הרכב, תוצר הרכב, רישום אבדן גמור
עורך דין המייצג לקוח
שם בעל הרכב, מספר זהותו ומענו, שלדברי עורך הדין נחוצים להליך משפטי
[תיקון: ק״ת תשנ״ז, ק״ת תשס״ב, תשס״ו, ק״ת תשע״א־2, ק״ת תשע״ד־2]
מי שבידו זכיון בר־תוקף להפעלת כביש אגרה לפי חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל), התשנ״ה–1995, ומי שמפעיל מטעמו את כביש האגרה, מי שבידו זיכיון בר תוקף להפעלת נתיב מהיר לפי חוק נתיבים מהירים, התש״ס–2000 ומי שמפעיל מטעמו את הנתיב המהיר, שאושר בידי הרשות הממונה כהגדרתה בחוק האמור, או מי שבידו זיכיון בר תוקף להפעלת כביש אגרה לפי חוק כביש אגרה (מנהרות הכרמל), התשנ״ה–1995 ומי שמפעיל מטעמו את כביש האגרה, שאושר בידי הרשות הממונה כהגדרתה בחוק האמור
שם בעל הרכב, מספר זהותו ומענו או כתובתו למשלוח דואר, כמשמעותה בחוק עדכון כתובת, התשס״ה–2005, התאריך והשעה של רישום הבעלות על שמו, בעלים של הרכב בתקופת החיוב ותאריכים ושעות של רישום הבעלות על שמם, תאריך חידוש רישיון הרכב, סוג הרכב ומשקלו, שם יצרן הרכב, דגם הרכב, צבע הרכב, תאריכים ושעות של ביטול רישיון הרכב, תאריכים ושעות של רישום גניבה ומציאה של הרכב, רשימת מספרי רישוי ושאר פרטי המידע בפרט זה באשר לכלי רכב נוספים שבבעלות בעל הרכב, ככל שפרטים אלה מצויים בידי רשות הרישוי, ובלבד שהדבר דרוש לשם הפעלת כביש אגרה או נתיב מהיר, לפי הענין, והסמכויות לפי הזיכיון
[תיקון: תשס״ו־6, ק״ת תשע״ג, תשע״ח, תשע״ח־6]
(נמחק)
[תיקון: ק״ת תשס״ג־2, תשפ״ב־2]
מבטח כהגדרתו בפקודת הביטוח
שם הנהג ומענו, תאריך לידתו, מספר רישיון הנהיגה, דרגת הרישיון הנוכחית, דרגות קודמות וההיתרים שניתנו לו ומועדי נתינתם, מועד תשלום אגרת הרישיון ופרטים על שלילות רישיון במועד קרות תאונת דרכים שבה היה מעורב הרכב שבו נהג בעל הרישיון
[תיקון: ק״ת תשס״ח־2]
עמותת אור ירוק ע״ר 58-033352-4
שמו ומעניו של מבקש רישיון נהיגה, שעבר בהצלחה את המבחן העיוני, ושהוא מבקש רישיון נהיגה שיחול עליו סעיף 12א1 לפקודה עם קבלת הרישיון, ובלבד שייעשה שימוש במידע רק לצורך הצעת הדרכה בדבר אופן ביצוע חובת הליווי לנהג חדש כאמור באותו סעיף
[תיקון: ק״ת תשע״ז, תשפ״ב־2]
קצין בטיחות, כהגדרתו בתקנה 579 לתקנות התעבורה, לצורך ביצוע האמור בתקנה 585א לתקנות האמורות ובכפוף לעמידתו בתנאים האמורים בתקנה 585ב לאותן תקנות
(1)
פרטי רישיון נהיגה כהגדרתם בתקנה 585א(ח) לתקנות התעבורה
(2)
לעניין נהגים כאמור בתקנה 585א(א)(1) או (ד) לתקנות התעבורה, גם מידע תעבורתי כהגדרתו בתקנה 585א(ח) לתקנות האמורות.
[תיקון: תשנ״א]

תוספת שישית

(סעיף 83)

הודעה על תאונת דרכים

מועד התאונה
התאריך, היום בשבוע והשעה שבה אירעה התאונה.
פרטי התאונה
1.
המקום, מספר הדרך או שם הרחוב ושם העיר (אם בשטח עירוני).
2.
מספר הק״מ או מספר הבית.
3.
שם צומת עם דרך או עם רחוב.
4.
מאפיינים מיוחדים (כגון: עבודות בדרך, שמן בכביש, תאונות קודמות במקום).
5.
מזג האוויר.
6.
מצב הראות.
7.
מצב הכביש.
8.
נסיבות התנועה בדרך בעת אירוע התאונה (כגון: תנועה צפופה, קלה, פקק).
9.
ליקויים בדרך.
[תיקון: ק״ת תשנ״א]
כלי רכב המעורבים בתאונה
1.
סוג הרכב ושם היצרן.
2.
שנת ייצור.
3.
מספר הנוסעים ברכב.
4.
זיהוי כללי: משאית צבאית, אוטובוס ”אגד“, מונית וכו׳.
5.
תקינות.
6.
המספר הרשום של הרכב.
[תיקון: ק״ת תשנ״א, ק״ת תשנ״ג]
נהגים ונפגעים
1.
גיל.
2.
מין.
3.
ותק בנהיגה וסוג רשיון.
4.
מקום הישיבה ברכב ושימוש בהתקן ריסון.
5.
חומרת הפגיעה.
6.
מספר רשיון הנהיגה או מספר הזהות של נוהג הרכב, וכן שמו.
התרחשות התאונה
1.
פעולת כל רכב לפני התאונה ובעת התאונה.
2.
פעולות גורמים אחרים לפני התאונה ובמהלכה (כגון: הולכי רגל, רכב חונה, בעלי חיים).
תוצאות התאונה
1.
נזק לרכב (פירוט הנזק לרכב).
2.
נזק אחר.
סיבה משוערת של גורמי התאונה.
[תיקון: תשס״ג־2]

תוספת שביעית

[תיקון: תשע״ט־2]

(סעיף 57א)

[תיקון: תשפ״ב־2]
עבירה לפי תקנה 84(ב) לתקנות התעבורה כאשר הסעת הנוסעים היא בשכר ומספר הנוסעים המותר קבוע ברשיון הרכב;
[תיקון: תשפ״ב־2]
עבירה לפי תקנה 84א לתקנות התעבורה;
[תיקון: תשפ״ב־2]
עבירה לפי תקנה 502 לתקנות התעבורה;
[תיקון: ק״ת תשס״ד, תשפ״ב־2]
עבירה לפי תקנה 168 לתקנות התעבורה;
[תיקון: ק״ת תשס״ד, תשפ״ב־2]
עבירה לפי תקנה 308(ד) לתקנות התעבורה;
[תיקון: ק״ת תשס״ד]
עבירה לפי סעיף 10 לפקודה, למעט נהיגת רכב על ידי מי שהיה בעל רישיון נהיגה ולא חידשו;
[תיקון: ק״ת תשס״ד]
עבירה לפי סעיף 36ב(ג) לפקודה;
[תיקון: ק״ת תשס״ד]
עבירה לפי סעיף 67 לפקודה;
[תיקון: תשס״ה]
עבירה לפי סעיפים 12א1 או 12א2 לפקודה;
[תיקון: תשס״ה]
עבירה לפי סעיף 62(3) לפקודה;
[תיקון: תשס״ה]
עבירה לפי סעיף 64א לפקודה;
[תיקון: תשס״ה, תשפ״ב־2]
עבירה לפי תקנה 26(2) לתקנות התעבורה;
[תיקון: ק״ת תשס״ז־2]
עבירה לפי סעיף 65(א)(2) או (3) לפקודה;
[תיקון: ק״ת תשס״ז־2, תשפ״ב־2]
עבירה לפי תקנה 56(א)(1) או (4) לתקנות התעבורה;
[תיקון: ק״ת תשס״ז־2, תשפ״ב־2]
עבירה לפי תקנה 47(ד) ו־(ה)(5) לתקנות התעבורה;
[תיקון: ק״ת תשס״ח, ק״ת תשע״ה, תשפ״ב־2]
עבירה לפי תקנה 22(א) לתקנות התעבורה לגבי אי־ציות לתמרור 701;
[תיקון: ק״ת תשס״ח, ק״ת תשע״ב, תשפ״ב־2]
עבירה לפי תקנה 27(א) לתקנות התעבורה, באחד הליקויים שלהלן שנמצאו בידי בוחן כמובנו בתקנה 307 לתקנות התעבורה:
 המכלולמהות הליקויסוג הרכב
(א)הגהגלגל הגה משוחרר ממוט ההגה עד כדי הפרעה לסיבוב ההגהפרטי ומסחרי
(ב)הגהגלגל הגה יוצא בקלות מהתושבת במוט ההגהפרטי ומסחרי
(ג)הגהגלגל הגה שבור לגמרי או עלול לפצוע את ידי הנהגפרטי ומסחרי
(ד)גלגליםחסרים 50 אחוז ויותר מהאומים של גלגלמסחרי מעל 7,500 ק״ג
(ה)בלמים מאטיםדליפות אוויר שנשמעות בתא הנהג או שגורמות לירידה נמשכת של מחוג המנומטר בעת לחיצה על דוושת הבלםרכב שמותקנים בו בלמים המופעלים בלחץ אוויר
(ו)מנגנון חיבור אוויר לגרוריםדליפות אוויר שנשמעות בתא הנהג או שגורמות לירידה נמשכת של מחוג המנומטר בעת לחיצה על דוושת הבלםרכב מחובר
(ז)מנגנון צימוד גרוריםסדק נראה לעין בתושבת מנגנון החיבוררכב מחובר
(ח)מושב הנהגמושב הנהג איננו מחובר למקומו, באופן שהמושב האמור איננו יציבכל הסוגים
(ט)בלמיםדוושת הבלם יורדת לרצפת הרכבכל הסוגים, למעט רכב עם בלמי אוויר
(י)בלמיםתא בילום (בוסטר) באחד הגלגלים איננו פועל – מנותק או חסררכב עם בלמי אוויר
(יא)גלגליםחסר גלגל אחד או יותר באחד הסרניםN3
[תיקון: תשס״ד־3]

תוספת שמינית

(סעיף 68א)

[תיקון: תשפ״ב־2]
עבירה לפי תקנה 85(א)(5) לתקנות התעבורה לענין הובלת מטען ברכב מסחרי;
[תיקון: תשפ״ב־2]
עבירה לפי תקנה 168 לתקנות התעבורה;
[תיקון: תשפ״ב־2]
עבירה לפי תקנה 308(ד) לתקנות התעבורה לענין רכב מסחרי, רכב עבודה ורכב ציבורי, ובלבד שהעתק מהודעת איסור השימוש יישלח גם לבעל הרכב, אם לא נמסר לו במעמד מסירת הודעת איסור השימוש.
[תיקון: תשס״ח־5]

תוספת תשיעית

(סעיף 71א1)

[תיקון: ק״ת תשע״ה]
תג נכה התואם במראהו את תמרור 437: חניה לרכב של נכה – משותק רגלים, בהתאם להודעת תעבורה (קביעת תמרורים), התש״ל–1970.
[תיקון: תשס״ח־6]

תוספת עשירית

(סעיף 40א(ב))

עבירה לפי סעיף 10 לפקודה, שנעברה על ידי בגיר, למעט נהיגת רכב על ידי מי שהיה בעל רישיון נהיגה ולא חידשו.
העבירות המנויות בסעיף 40א(א)(1) לפקודה.
[תיקון: תשפ״ב־2]
עבירה לפי תקנה 22 לתקנות התעבורה, לעניין אי ציות לרמזור אדום.
[תיקון: תשפ״ב־2]
עבירה לפי תקנה 47 לתקנות התעבורה, למעט עבירת קנס.
[תיקון: תשפ״ב־2]
עבירה לפי תקנה 54 לתקנות התעבורה, למעט עבירת קנס.
[תיקון: תשפ״ב־2]
עבירה לפי תקנה 67 לתקנות התעבורה, למעט עבירת קנס.
[תיקון: תשע״ה]

תוספת אחת עשרה

(סעיף 27א1)

שימוש שלא כדין בנתיב נסיעה אשר יועד וסומן בתמרור לפי פקודה זו כנתיב תחבורה ציבורית.
[תיקון: תשע״ח־3]

תוספת שתים עשרה

(סעיף 27א1)

[תיקון: תשפ״ב־2]
קטעי הדרך באחת מהדרכים המפורטות להלן שהשר קבע אותם כנתיב מהיר לפי סעיף 2 לחוק נתיבים מהירים:
(א)
כביש ארצי מספר 1;
(ב)
כביש ארצי מספר 2;
(ג)
כביש ארצי מספר 5;
(ד)
כביש ארצי מספר 20.
[תיקון: תשפ״ב־2]

תוספת שלוש עשרה

חלק א׳

סימן א׳ בפרק שני לפקודה.

חלק ב׳

סימנים ג׳ עד ג׳2 בפרק שני ופרק שישי 1 לפקודה;
חלקים ה׳ ו־ו׳ לתקנות התעבורה.

חלק ג׳

סעיפים 70א, 70א1 ו־70ב לפקודה;
פרקים שני, רביעי וחמישי בחלק ב׳ לתקנות התעבורה.
[תיקון: תשפ״ב־2]

תוספת ארבע עשרה

(סעיפים 16ו, 16יב, 16יד, 16טו ו־16לג)

תנאים למתן היתר הפעלה
(א)
במרכז הבקרה העומד לרשותו של המבקש או שהמבקש התקשר עימו, כאמור בסעיף 16ו(א)(3), מתקיימים כל אלה:
(1)
הוא בעל יכולת לקיים, בכל עת, תקשורת דו־כיוונית באמצעות טלפון עם משטרת ישראל, אגודת מגן דוד אדום והרשות הארצית לכבאות והצלה ולפעול על פי הוראותיהם; התקשורת עם משטרת ישראל תהיה באמצעות מספר טלפון ייעודי;
(2)
הוא בעל יכולת לקיים תקשורת, בכל עת, עם הגורם המרכז את ניהול ובקרת התנועה בכל אזור שבו הוא מבקש לבצע הפעלה ניסיונית של רכב עצמאי, אם יש גורם כזה;
(3)
יש בו מערכת מחשוב שיכולה לתת לרכב עצמאי הנחיות, ובכלל זה הוראה לעצירה מוחלטת;
(4)
לעניין הגנת סייבר, התקיימו הוראות סעיף קטן (ח) ברכב העצמאי שבכוונתו להפעיל, במרכז הבקרה ובתקשורת בינו ובין הרכב שלגביו הוגשה בקשה לרישום כרכב עצמאי;
(5)
הוא בעל יכולת לקיים ניטור סייבר רציף, בכל עת, של כלי הרכב העצמאיים שהוא מפעיל, המחובר למרכז ניטור, שליטה ובקרה לאירועי סייבר (SOC – Security Operating Center) שמפעיל משרד התחבורה והבטיחות בדרכים;
(6)
עובדיו הם בעלי ידע בתחומי מערכות הרכב, מערכות מחשב, מערכות תקשורת והגנת סייבר המאפשר להם לבצע את תפקידי מרכז הבקרה לפי פקודה זו, להנחת דעתו של המפקח הארצי על התעבורה; מספר העובדים כאמור יהיה כנדרש לשם מילוי תפקידים אלה בהתחשב במספר כלי הרכב העצמאיים שיפעיל המבקש.
(ב)
עומדת לרשותו של המבקש מערכת מחשוב המסוגלת לבצע איסוף ושמירה של המידע שעל בעל ההיתר לאסוף ולשמור לפי סעיף 3.
(ג)
המבקש הציג תיעוד ומסמכים להנחת דעתו של המפקח הארצי על התעבורה, המפרטים את האמצעים הטכנולוגיים העומדים לרשותו ואת הידע המקצועי של העובדים שהוא מעסיק, הכשרתם והשכלתם ואופן חישוב מספר העובדים הנדרשים וסוגם, והכול כנדרש לשם עמידה בדרישות סעיף קטן (א).
(ד)
המבקש הוא בעל יכולת לזהות תקיפת סייבר ולדווח עליה לפי סעיף 3 למפקח הארצי על התעבורה.
(ה)
ביכולתו של המבקש להפעיל מרכז שירות לנוסעי הרכב העצמאי שניתן ליצור עימו קשר במהלך הנסיעה, וכן לפניה או אחריה.
(ו)
המבקש יגיש תוכנית הפעלה באופן שהורה לו המפקח הארצי על התעבורה, שתכלול בין השאר את אלה, ופרטים נוספים כפי שיורה לו המפקח:
(1)
מספר כלי הרכב העצמאיים שיפעיל המבקש, ואם בכוונתו לשנות את מספרם בתקופת ההיתר – יפרט את הצפי למועדי השינוי הידועים לו בעת הגשת הבקשה ומספר כלי הרכב העצמאיים שיפעיל בעקבות כל שינוי;
(2)
פרטי כלי הרכב העצמאיים שיופעלו, ובכלל זה דרישות התקינה שהם עומדים בהן, אופן חיבור מערכת הנהיגה העצמאית לרכב העצמאי, ביצועי מערכת הנהיגה העצמאית, מרחב ההפעלה של הרכב העצמאי, תפישת הבטיחות ואמצעי ההגנה מפני תקיפת סייבר המותקנים ברכב;
(3)
פרטי המערכות של איסוף ושמירת הנתונים על ידי הרכב העצמאי וההגנה על הנתונים;
(4)
פירוט מצבי כשל אפשריים של מערכת הנהיגה העצמאית שהוא מפעיל העלולים לגרום לאירוע בטיחותי חמור או להפרה של הוראה לפי פקודה זו לעניין התנהגות בדרך, מסמך שערך להערכת הסיכון הנשקף ממצבים אלה והאמצעים שיינקטו לניהולם;
(5)
פירוט האמצעים המותקנים ברכב העצמאי המבטיחים כי יציית להוראות כל גורם המוסמך על פי דין לתת הוראה לעובר דרך ותגובות הרכב העצמאי לתנועת רכב ביטחון בסביבתו; בפסקה זו, ”רכב ביטחון“ – כהגדרתו בתקנות התעבורה;
(6)
פירוט האמצעים המותקנים ברכב לשם שמירה על שלום הנוסעים ברכב העצמאי ולשם יצירת קשר על ידם עם מרכז הבקרה, הנחיות התנהגות לנוסעים במקרה חירום ואופן יידוע הנוסעים על קיום האמצעים כאמור והשימוש בהם;
(7)
פרטי מוקד שירות לנוסעים ברכב העצמאי ואופן יידוע הנוסעים על קיומו ועל האמצעים ליצירת קשר עימו.
(ז)
המבקש הוכיח שהוא בעל יכולת לוודא את קיומם של כל אלה:
(1)
עדכון שוטף של מערכותיו הממוחשבות של הרכב העצמאי, ובכלל זה עדכוני תוכנה;
(2)
תחזוקה ואבטחה של הרכב העצמאי ושל מערכותיו באמצעות מוסך בעל רישיון להפעלת מוסך לפי חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע״ו–2016, ובלבד שמערכות המחשוב של מוסך כאמור לא יגרעו מהגנת הסייבר על הרכב העצמאי לפי סעיף קטן (ח).
(ח)
המבקש המציא למפקח הארצי על התעבורה אחד או יותר מהמסמכים שלהלן, כפי שיורה לו המפקח, ותוכנם הניח את דעתו של המפקח לעניין הגנת סייבר על מרכז הבקרה, הרכב העצמאי ומערכותיו והתקשורת ביניהם:
(1)
מסמכים המפרטים את מערכת ניהול הגנת הסייבר של הרכב, מערכת הנהיגה העצמאית, אמצעי התקשורת הדו־כיוונית המאובטחת בין מרכז הבקרה והרכב העצמאי, והתאמתם למתן מענה להגנת סייבר מול מיפוי האיומים שערך המפקח הארצי על התעבורה, בהתאם לניהול סיכונים פרטני, בכפוף להוראות תוספת זו;
(2)
תוצאות בדיקות תיאורטיות ובדיקות מעשיות בפן הטכני ובפן התהליכי, כדי להוכיח את מימוש דרישות ההגנה על המערכות שעליהן הורה המפקח הארצי על התעבורה ולגלות פרצות בהגנה עליהן למרות מימוש הדרישות שהוגדרו, ובין השאר מבדקי הערכת פגיעות ומבדקי חדירות;
(3)
מסמכי תֶכֶן־על לגבי כל ציוד המחשוב והציוד האלקטרוני של המערכת ומרכיביה הנדרשים לביצוע בדיקות כאמור בפסקה (2), ובכלל זה כלל בקרות הסייבר הממומשות;
(4)
מסמכי ניתוח איומים;
(5)
מסמכי ניהול סיכונים;
(6)
פירוט פתרונות מפצים לפרצות אפשריות בהגנה על הרכב, על מערכת הנהיגה העצמאית, על מערכות מרכז הבקרה ועל התקשורת בין כל אלה.
תנאים למתן רישיון רכב לרכב עצמאי
(א)
המבקש הוכיח את יכולת מערכת הנהיגה המותקנת בו להיות מערכת נהיגה עצמאית באמצעות תיעוד של יצרן המערכת כפי שתדרוש ממנו רשות הרישוי.
(ב)
המבקש הוכיח, באמצעות דוח בדיקה של הרכב העצמאי על ידי מעבדה שאישרה רשות הרישוי ובחינה מעשית בנסיעה בדרך על ידי בוחן נהיגה, את יכולתו של הרכב העצמאי לעמוד בכל אלה:
(1)
לציית להוראות תקנות התעבורה החלות על רכב עצמאי, ובכלל זה הוראות הניתנות בתמרור, על ידי שוטר או על ידי מי שהוסמך לפי דין לתת הוראה לעובר דרך בדבר התנהגותו בדרך, לרבות לעניין הוראות תקנות 22 ו־23 לתקנות התעבורה, כאילו הרכב העצמאי הוא עובר דרך;
(2)
להימנע מגרימת תאונת דרכים העלולה לגרום לפגיעה באדם או ברכוש שניתן לחזותה וניתן למונעה באופן סביר;
(3)
להשתלב בתנועה באופן שלא יפגע בזרימתה;
(4)
לזהות את גבול מרחב ההפעלה;
(5)
לעבור למצב סיכון מזערי בכל מקרה שבו מערכת הנהיגה העצמאית אינה יכולה להמשיך בנהיגת הרכב, ובכלל זה הפסקת נסיעת הרכב, תוך כדי יצירת תקשורת אוטומטית מאובטחת עם מרכז הבקרה;
(6)
בעת היותו במצב סיכון מזערי, להעביר למרכז הבקרה נתונים הדרושים לו לשם מתן הנחיות בדבר אופן המשך הנהיגה או הימנעות ממנה ולנהוג את הרכב העצמאי על פי הנחיות מרכז הבקרה, אלא אם כן יש בהנחיות אלה כדי לסכן את עוברי הדרך.
(ג)
לרכב העצמאי יש יכולת לתעד נתונים על הפעלתו, כנדרש לפי הפקודה ותוספת זו, ולשמור אותם.
(ד)
לעניין הגנת סייבר, הרכב עומד בדרישות הגנת הסייבר הקבועות ברגולציה של האיחוד האירופי UNECE wp29 או בתקן בין־לאומי ISO/SAE 21434 או שהתקיימו הוראות סעיף 1(ח) בו ובציוד התקשורת בינו ובין מרכז הבקרה.
חובות בעל היתר ההפעלה
(א)
להפעיל מערכת מחשוב ואמצעים לשמירת מידע הממוקמים בישראל, או במדינה אחרת שאישר המפקח הארצי על התעבורה ובכפוף לתנאי האישור, המבצעים תיעוד, בעברית או באנגלית, של הפעלת כל רכב עצמאי הכלול בהיתר ההפעלה ושומרים אותו, ובכלל זה –
(1)
מועדים של תחילת ההפעלה של כל רכב עצמאי והפסקתה, מתן הנחיה לשינוי אופן תפעול הרכב או מעבר של רכב למצב סיכון מזערי, בין ביוזמת מערכת הנהיגה העצמאית ובין ביוזמת מרכז הבקרה;
(2)
תיעוד נתוני תאונות דרכים שהרכב העצמאי היה מעורב בהן שנאספו על ידי חיישני הרכב העצמאי ומצלמותיו ושמירתם, ובכלל זה פרק זמן שלפני התאונה ואחריה, כפי שיורה לו המפקח הארצי על התעבורה;
(3)
תיעוד אירועי כשל בפעולת כלי רכב עצמאי, שגרמו או שהיו עלולים לגרום לאירוע בטיחותי חמור או להפרה של הוראה לפי פקודה זו לעניין התנהגות בדרך;
(4)
תיעוד אירועים שהרכב העצמאי עבר בהם למצב סיכון מזערי;
(5)
פעולות שנעשו מטעם בעל היתר ההפעלה, לטיפול בתקלות בפעולת רכב עצמאי, ובכלל זה זיהוי הרכב העצמאי שטופל כאמור, מועד ביצוען, המקום שבו בוצעו, אופי התקלות שטופלו והאופן שבו טופלו.
(ב)
לעדכן את מרכז ניהול התנועה האזורי, אם קיים, ואת מרכז ניהול התחבורה הציבורית באזור הכלול בהיתר ההפעלה או בסביבתו, אם רכב עצמאי שהוא מפעיל היה מעורב באירוע שיש בו כדי להשפיע באופן מהותי על זרימת התנועה באותו אזור.
(ג)
ליישם מערכת ניהול הגנה בסייבר CSMS (Automotive Cyber Security Management) ויישומי בקרה הגנתית, שתעמוד בדרישות שהמפקח הארצי על התעבורה הורה לו עליהן.
(ד)
לקבוע נוהל לטיפול באירועי סייבר בזמן אמת (Incident response).
(ה)
לדווח למפקח הארצי על התעבורה על תקיפת סייבר בתוך שש שעות מרגע שהתגלתה, ואם היה בתקיפה האמורה כדי ליצור סיכון לחיי אדם – באופן מיידי.
(ו)
לציית, בזמן אמת, באמצעות מרכז הבקרה, להוראות שוטר הנוגעות לנסיעה של הרכב העצמאי שניתנו בהתאם לסמכויותיו על פי דין.
(ז)
להגיש למפקח הארצי על התעבורה, באמצעי דיגיטלי, דיווחים אלה:
(1)
דיווח תקופתי, אחת לשלושה חודשים, בתוך שבועיים מסיומם, שיכלול בין היתר את הפרטים כמפורט להלן, וכן כל פרט מידע אחר שהורה לו המפקח הארצי על התעבורה, ובלבד שלא יכלול מידע המאפשר לזהות את הנוסעים ברכב העצמאי או כל אדם אחר:
(א)
מספר הנוסעים בכלי הרכב העצמאיים שהוא מפעיל ופילוחו לפי מועד הנסיעה, מקדם המילוי של כל רכב, וכל פילוח כמותי אחר שיבקש המפקח הארצי על התעבורה; לעניין זה, ”מקדם מילוי“ – סך שעות נסיעה ברכב של כלל הנוסעים ברכב העצמאי שהפעיל בפרק זמן נתון, מחולק בסך שעות נסיעתם של כלי הרכב האמורים באותו פרק זמן;
(ב)
סך הנסועה של כלי הרכב העצמאיים שהוא מפעיל, ממוצע הנסועה לרכב, ופירוט נקודות איסוף והורדה שכיחות;
(ג)
מספר כולל של הנוסעים שנרשמו אצל בעל היתר ההפעלה לשם אפשרות נסיעה ברכב העצמאי;
(ד)
רשימה של אירועים בטיחותיים חמורים שאירעו ושל הפרות תקנות התעבורה לעניין ההתנהגות בדרך, ומועדיהם;
(ה)
פירוט אירועים חריגים שאירעו במהלך הנסיעות, שבהם היו מעורבים נוסעים ברכב עצמאי, ואופן הטיפול באותם אירועים;
(2)
דיווח מסכם ראשוני לגבי כלל תקופת היתר ההפעלה, שלושה חודשים לפני תום תקופת היתר ההפעלה, ודיווח מסכם סופי בתוך שלושה חודשים מתום תקופת היתר ההפעלה; הדוחות המסכמים יוגשו בין שהיתר ההפעלה חודש לתקופה נוספת ובין שלאו, ויכללו את הפרטים כמפורט להלן, לעניין כל תקופת ההפעלה:
(א)
סיכום הנתונים האמורים בפסקה (1), לגבי כל תקופת תוקף ההיתר, וניתוח מגמות שינוי בהם בתקופה זו;
(ב)
מרחק נסיעה ממוצע וחציוני, משך נסיעה ממוצע וחציוני, וניתוח מגמות שינוי בהם, לגבי תקופת תוקף היתר ההפעלה;
(ג)
מידע נוסף שיורה לו המפקח הארצי על התעבורה בעקבות קבלת הדיווח המסכם הראשוני.
(ח)
על אף האמור בסעיף קטן (ז), המפקח הארצי על התעבורה רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, לפטור בעל היתר הפעלה מחובת דיווח של פרט אחד או יותר מהפרטים המנויים באותו סעיף קטן, לתקופה או באופן קבוע, אם ראה כי יש מניעה טכנולוגית לאסוף את אותו פרט לשם הדיווח.
אירוע בטיחותי
(א)
דיווח על אירוע בטיחותי יועבר באמצעים דיגיטליים ויכלול את מאפייני תנועת הרכב, כגון כיוון ומהירות, ליקויים או אי־תפקוד בפעולתה של כל אחת ממערכות הרכב העצמאי, פירוט גרסת התוכנה שהייתה מותקנת ברכב העצמאי וכל מידע אחר שהמפקח הארצי על התעבורה הורה עליו מראש או לעניין אירוע בטיחותי מסוים.
(ב)
היה האירוע הבטיחותי כרוך בתקיפת סייבר או שהוא מעלה חשד לתקיפה כאמור, יציין זאת בעל היתר ההפעלה בדיווח כאמור בסעיף קטן (א).
[תיקון: תשפ״ב־2]

תוספת חמש עשרה

(סעיף 78א)

סימנים א׳ עד ג׳2 לפרק שני, פרק שישי1 וסעיפים 70א, 70א1 ו־70ב לפקודה;
פרקים שני, רביעי וחמישי בחלק ב׳ לתקנות התעבורה וחלק ו׳ לתקנות האמורות.

ח׳ באב תשכ״א (21 ביולי 1961).
  • פנחס רוזן
    שר המשפטים
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.
אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/w/index.php?title=פקודת_התעבורה/החלת_פקודת_התעבורה_לעניין_רכבת_מקומית&oldid=2894118"