משנה ערלה ג ח
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת ערלה · פרק ג · משנה ח | >>
(כיצד)יד? נתפצעו האגוזים, נתפרדו הרמונים, נתפתחו החביות, נתחתכו הדלועים, נתפרסו הככרות, יעלו באחד ומאתים.
משנה מנוקדת
כֵּיצַד?
- נִתְפַּצְּעוּ הָאֱגוֹזִים,
- נִתְפָּרְדוּ הָרִמּוֹנִים,
- נִתְפַּתְּחוּ הֶחָבִיּוֹת,
- נִתְחַתְּכוּ הַדְּלוּעִים,
- נִתְפָּרְסוּ הַכִּכָּרוֹת,
- יַעֲלוּ בְּאֶחָד וּמָאתַיִם:
נוסח הרמב"ם
כיצד? -
- נתפצעו - האגוזים,
- נתפרדו - הרימונים,
- נתפתחו - החביות,
- נתחתכו - הדלועים,
- נתפרסו - הכיכרות,
- יעלו - באחד ומאתיים.
פירוש הרמב"ם
אמרם כיצד - רוצה בו על איזה דרך יהיו אלו מקודשות כל שהן?. השיב ואמר, כי זה לא יהיה אלא כשהיו שלמות כמות שהיו, אבל נתפצעו או נתפתחו או נתגלו פי החביות, הרי אלו יעלו באחד ומאתים.
ובאר התלמוד שזה הסתם הוא לרבי עקיבא, שהוא מונה ככרות של בעל הבית, כמו שקדם:
פירוש רבינו שמשון
נתפצעו האגוזים. בכל אחד שונה לשון הנופל בו דאיצטריך לאשמעינן דלא תימא הא דמקדשים בכל שהוא אפילו שבורים קמ"ל דאין מקדשין אלא שלמין:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
נתפצעו האגוזים - גרסינן ולא גרסינן כיצד, וקמ"ל מתניתין דדוקא שלמים לא בטילי, אבל לא שבורים ופצועים:
נתפרסו הככרות - האי סתמא כרבי עקיבא, דהלכתא כוותיה טו:
פירוש תוספות יום טוב
כיצד. הכי גרס הרמב"ם וכתב אמרם כיצד רוצה בו על איזה דרך יהיו אלו מקדשות כל שהן השיב ואמר כי זה לא יהיה אלא כשיהיו שלמות כמות שהיו אבל נתפצעו וכו':
נתפרדו. עיין בפי' מ"ו פ"ק דמעשרות:
נתפרסו הככרות. כתב הר"ב האי סתמא כר' עקיבא דהלכתא כותיה. ותימה דלעיל פסק דלא כרבי עקיבא. וכן כתב שם הרמב"ם אבל פסק דהכא עיקר. דהא מחלוקת ואח"כ סתם היא דהלכה כסתם וכן חזר בו הרמב"ם בפט"ז מהל' מאכלות אסורות ופסק כר' עקיבא:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(יד) (על המשנה) כיצד. ה"ג הר"מ וכ' אמרם כיצד רוצה בו על איזה דרך יהיו אלו מקדשות כל שהן ואמר כי זה לא יהיה אלא כשיהיו שלמות כמות שהיו אבל נתפצעו כו':
(טו) (על הברטנורא) תימא דלעיל פסק דלא כר"ע. וכ"כ שם הר'ם פסק דהכא עיקר דהוא מחלוקת ואחר כך סתם דהלכה כסתם. תוי"ט:
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
נתפצעו האגוזים: פי' הר"ש שירילי"ו ז"ל נתפצעו האגוזים של פרך דלעיל דחשיבי ולא בטלי ונפלו לתוך אגוזי היתר פצועים יעלו ובהא כ"ע מודו וכי נפלו תחלה בהיתר שלימין ואח"כ נתפצעו פליגי בה תנאי בירושלמי. נתחתכו הדלועין והא דלא תני הותרה החבילה של חלפות תרדין או של קולחי כרוב לא תני אלא מידי דמנו רבנן ע"כ. אמר המלקט בע"ד אינו מבין מה משיב ונלע"ד דלא תני אלא הני לרבותא דאפי' שבורין נראה שהן חשובין יותר מחלפות תרדים וקולסי כרוב שלימין ואפ"ה בטלי וכ"ש אם חלפות תרדים וקולסי כרוב שבורין דבטלה חשיבותן מכל וכל ולא איצטריך למתנינהו ומיהו לפי פירושו ז"ל שפירש לעיל דמיירי בחבילין של חלפות תרדים קשה קצת:
תפארת ישראל
יכין
כיצד: ר"ל באיזה אופן אמרינן בהנך דלעיל שיהיו אוסרים בכל שכן. וביש ספרים ל"ג כיצד:
נתפרדו הרמונים: עי' פרק א דמעשרות נ"ה:
נתפרסו הככרות: סתמא כרבי עקיבא לעיל. וקיימא לן כרבי מאיר דכל ז' הנ"ל או שאר דברים חשובים מצ"ע או מצד מקומן או דברים שתמיד נמכרים במנין לא בטלי [י"ד ק"י וט"ז שם סק"א]:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת